משנה שכיר חלק א מח

שכתבתי בסוף התשובה לעיל בטעמא דמילתא דגם הכתיבה צריך להיות בכסדרן וכתבתי כיון דיש לנו שני מיעוטין והיו ואלה עתה מצאתי לחזק דברי כי עיין ברכות י"ג דדרשו אלה לענין כונה כמו שכתבו תוס' סוטה שהבאתי לעיל והנה לפי"מ דפסקו הפוסקים דרק פסוק ראשון בעי כונה לא צריך אלה למעט כמו שיראה הרואה שם א"כ אייתר לגמרי אפילו לגבי ק"ש ואתי רק לגבי תפילין ונהורות דאף הכתיבה בעי כסדרן ודו"ק

- סימן ו'

כבוד ידיד"נ עוז הרב הגאון החריף סיני ועוקר הרים רקש"ת מו"ה נפתלי הערץ באמבאך שליט"א אחי הגאון המפורסים אבדק"ק אשפעצין בעהמ"ס הנפלא שו"ת אוהל יאושע ז"ל חונה בק"ק דעברעצין וכעת אב"ד ור"מ בק"ק מאגרוב יע"א במדינת גאליציען יצ"ו

ידידי נ"י זה שנה הגיעני תשובתו בענין התשובה שערכתי לידידנו הה"ג דק"ק נאנאש יצ"ו שם הראוני גדלו בתורה ואמרתי ברוך אשר בחר בו ובמשנתו ה' יזכהו לעסוק בתורה מתוך נחת והרחבת הדעת דקדושה כאות נפשו הטהורה וה' יוציאנו במהרה מאפילה לאורה ויביאנו בקרוב אל המנוחה ואל הנחלה הראוי לו לפי ערכו הרם ולפי כבודו היקרה אכי"ר

- ועברתי בתרי אמורותיו אמרות טהורות לפקוח עינים עורות ואשר מצאתי לעורר בם רשמתי' בלוח לבי ותמיד הייתי חושב להריץ אליו דבריי אבל מניעות שונות הגדילו עלי עכב ועתה אצלתי לי פנאי ואמרתי בל אאחר עוד וזה החלי בעזה"י

- ראשית דברי הדרגנ"י לדחות דבריי במה שתירצתי קו' הרב מנאנאש נ"י וכתבתי דפרשה שנפסלה אות אחת נפסלה על ידה הפרשה כולה ואזלה קדושתה הראשונה ואח"כ כשמתקנה הי' חלה הקדושה מחדש רק שנתעורר הפסול שלכס"ד, וע"ז כתב הדרגנ"י בזה"ל וכשאני לעצמי לבבי לא כן ידמה דהאיך נוכל לומר דבס"ת שנפסל אות אחת אזדה קדושה הראשונה האיך נוכל להכשירה ע"י התיקון דנהי שתיבה שמתקן חל הקדושה מחדש אבל יתר דברי הספר מי הכשיר ובשום מקום לא מצאתי קדושה שתחיל למפרע ובע"כ דכל דברי הספר בקדושתו ורק דפסול למצותו עד שיגמור כמו כן פרשה שחיסר אות א' בקדושתו הוא ורק שלא נגמר עוד וכשמתקן גומר ורק פסול משום שלכס"ב ובאמת בלא האי פסול שלכ"ס הוי רק כאלו לא נגמר ובתו"מ פסול רק משום שלכ"ס וז"ב מאד בלי פקפוק לפענ"ד עכ"ד הדגנ"י

- ידידי נ"י אם כי בעיניו נראה לדבר ברור שפרשה שחסר ממנה אות אחת אין עלי' שום פסול מצד עצמה רק מה שיבא אח"כ אחר התיקון פסול שלכ"ס לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי כות"י, ובעיני ברור הדבר להיפך דהלא משנה שלימה שנינו במנחות שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זא"ז אפילו כתב אחת מעכבת ד' פרשיות שבתפילין מעכבות זא"ז אפילו כתב א' מעכבת ופרש"י כתב א' אות אחת דכתיב וכתבתם כתיבה תמה ושלימה ובתפילין כתיב והיו לטוטפות ובשיטה מקובצת שם פירש כונת רש"י ובאותן פרשיות כתיב וכתבתם לפיכך הם נכתבים כמזוזות הרי לך בהדיא דיש לימוד בפ"ע דאם חיסר אות אחת ל"ה כתיבה תמה א"כ הוא פסול בפ"ע כמו דגלתה התורה פסול דשלא כסדרן מתיבת והיו כמו כן יש פסול אחרת פסול דכתיבה תמה ושלימה בעת שחסר אות מהפרשה ונלמד מתיבת וכתבתם וזה ברור ופשוט לכל המודה על האמת וא"כ שפיר כתבתי לעיל בסי' ד' דקודם שאנו דנין על פסול דשלכ"ס יש לפנינו לדון על פסול דכתיבה תמה אשר בעת שנחסרה אות א' יצאה מקדושתה הראשונה ע"י פסול דכתיבה תמה ושלימה בעינן וליכא וכמו שנפסק בש"ע סי' ל"ב סע"י כ', תדע דזה פסול בפ"ע דהרי בגמרא מנחות דף כ"ט ודף ל' מסיק דנצרכה לדרב יודא אמר רב כל אות שאינו מוקף גויל פסול ופרש"י דמדובק לאות אחר פסול מוכתבתם ובהדיא פסק בש"ע סי' ל"ב סעי' כ"ה דבאופן זה אינה מזיק שלא כסדרן כיון דצור האות ניכרת עיי"ש, הרי דאף במקום דליכא פסול דשלכ"ס איכא פסול דכתיבה תמה א"כ ודאי היכא דחסר אות שפיר איכא בי' פסול אחר אף קודם התיקון ואז נפסלה מקדושה הראשונה ואח"כ כשמתקן המום דאזדה לפסול דכתיבה תמה משום דכבר נעשה תמה ע"י התיקון בא לה שוב הפסול של שלכ"ס וז"ב ואמת ולפי האמור שפיר כתבתי דע"י שנפסלה מתחלה פרחה ממנה קדושה הראשונה וצריך להתקדש מחדש וכיון דהוא שלא כסדרן שפיר פסול, וגם מצד הסברא היא כן דהגע בעצמך דהאיך אפשר לומר דעדיין קדושת הפרשה עלי' לקיים מ"ע דתפילין והמניחה ומברך עלי' עושה ברכה לבטלה אם הוא בקדושתה למה לא יקיים המצוה אלא ודאי כיון דפסולה למצוה באמת אזדה קדושתה לגמרי והא בהא תליא וז"ב ופשוט בס"ד

- ומה שטען הדרגנ"י מתחלת הכתיבה באמת מי הגיד לו שבתחלת הכתיבה בא הקדושה תיכף מתחלה דלמה באמת כ"ז שחסר אות א' לא בא עלי' קדושת הפרשה הגע בעצמך אם סופר התחיל בפרשה ולא גומרה היש מי שאומר שיהי' בה קדושת פרשה וכ"ז שלא כתב שם אף דכבר התחיל בכתיבת הפרשה ודאי דלא קדוש כלל ואפילו גניזה לא בעי וגם היכא דכתב שם דודאי בעי גניזה לא משום קדושת פרשה בעי גניזה דקדושת פרשה עוד ל"ה עלי' אלא משום קדושת השם דקנה מקומה בכל מקום כמבואר ברש"י ותו"ס בערכין דף ו' ע"א עיי"ש ואפילו את"ל דיש בה קצת קדושה מכח הזמנה וגם כבר התחיל בה המעשה ולכ"ע הוי הזמנה מילתא עכ"ז קדושת פרשה נראה לי ברור דל"ה עלי' עד שיגמור האות אחרונה שבפרשה דקודם לזה יש עלי' פסול דכתיבה תמה וכשגומר כל הפרשה נעשה כתובה תמה ושלימה אז בא עלי' הקדושה בפעם אחת כן נראה לפענ"ד בס"ד -