משנה שכיר חלק א מד

סימן ה'

שלו' תנינא לידיד נפשי עוז הרב הה"ג החריף ובקי בנש"ק כמו"ה יקותיאל יודא היילפרין שליט"א אבדק"ק נאנאש יע"א

בדבר הח"ס ז"ל שרמזתי בסיום התשובה שלעיל שעוד אשיב אלי' באתי עתה לקיים מוצא שפתי ואציע עוד לפני מעכ"ת נ"י מה שמצאתי לעורר עליהם, הנה בריש סי' רפ"ב הנ"ל תמה מרן ז"ל על הט"ז שכתב בדעת התוס' דהא דבעי כסדרן זה דוקא בתיבותי' ולא בפרשיות וע"ז התפלא כבוד גאון קדשו ז"ל וכתב בזה"ל אמנם דברי טו"ז נפלאו ממני ממ"נ חי קאי והיו שלא יהי' למפרע נמי אמזוזות כמו בתפילין א"כ כי היכי דבתפילין פסולין אם הקדים פרשה לפרשה כמו שכתבו תוס' בעצמם במנחות ד"ה והקורא ממילא דה"ה דמזוזה כן ואי לא קאי והיו רק אתפילין א"כ מנ"ל כלל במזוזה דבעי אפילו התיבות כסדרן עכ"ד מרן ז"ל, ואחרי אלף מחילות מכבוד רבן של ישראל ז"ל ואחר נשיקות עפרו הטהור אתפלא מאד עליו בתמיהתו הזה כי לדעתי העני' שפתי מרן הטו"ז ברור מללו ואין בהם שום פקפוק, כי אם נעיין היטב בדברי הטו"ז נראה ברור דעיקר הטעם שהביא לטו"ז לחלק בין תיבות לפרשיות הי' מכח הדין המבואר בק"ש בסי' ס"ד גבי הקורא למפרע לא יצא ומבואר ברמב"ם וש"ע דזה דוקא בפרשה עצמה אבל לא מפרשה לפרשה עיי"ש, וע"כ מוכרח לומר לדידי' דהך והיו לא קאי רק על התיבות ולא על הפרשיות וא"כ ממילא דה"ה בכסדרן דנלמד ג"כ מוהיו דקאי ג"כ רק על התיבות ולא על הפרשיות, ומוסבר הדבר היטב עם דברי הפני יהושע ברכות שם דביאר דהך תיבת והיו קאי על שני מצית המדובר פרשה היינו ק"ש ותו"מ ועל כולן דורשין למעט למפרע מתיבת והיו וא"כ ממילא דכמו דאמרינן גבי ק"ש דוהיו לא קאי רק על הפרשה עצמה ולא פרשה לפרשה ודאי דכ"כ נאמר גם גבי תו"מ דאינו פסול משום כסדרן רק בפרשה עצמה כן הי' טעמו של טו"ז שחילק בין התיבות לפרשיות, ולפי טעם זה באמת חילוק זה לאו דוקא במזוזה הוא כן אלא גם בתפילין אמרינן כן דדוקא בתיבות שייך שלא כסדרן ולח בפרשיות דמ"ש מזוזה מתפילין הלא ממקור א' יהלכון, ובאמת נמצא במרדכי הלכות תפילין בשם יש מפורשים דהן דין כסדרן גבי תפילין לא נאמר רק על התיבות ופסוקין ולא על הפרשיות ומצאתי בספר מרכבת המשנה על המכילתא (להגאון הקדוש ר' משה דוד ז"ל אבדק"ק ראהאטין שהי' בימי הבעש"ט זלה"ה זי"ע והוא בא לשמשו לקיים בו מצות שימוש ת"ח) שכתב שזה באמת טעמו של המרדכי כמו שמכורשינן קראה למפרע גבי' ק"ש דדוקא בפרשה עצמה ולא מפרשה לפרשה, ובספר הנ"ל הביא עוד דעה בשם יש מפורשים דשלא כסדרן מיירי דוקא בקדש והי' כי יביאך באלו שני פרשיות שייך דין דשלא כסדרן אבל בשמע והא"ש לא איכפת לן הובא ג"כ במרדכי שם, והמרדכי כתב דשני היש מפורשים שני דעות הם והגאון הנ"ל השוה אותם וכתב דשורשם אחד דקדש והי' כי יביאך אחרי שהם סמוכים זל"ז בתורה אם כתבן למפרע כאלו כתב למפרע התיבות והפסוקים דחד טעמא אית להו ורק שמע והא"ש דאינם סמוכין בתורה דאמרינן שם גבי ק"ש דאינו מזיק למפרע וה"ה גבי תפילין כן עיי"ש, וכן העיר בזה דנימא דגם גבי תפילין לא איכפת בשמע והא"ש שיהי' דוקא בכסדרן הפרמ"ג סי' ס"ד במש"ז עיי"ש, וא"כ כיון דהטו"ז סובר בדעת התוס' החילוק בין אם הם סמוכין בתורה או לא לענין כסדרן ג"כ כמו דאנן קיי"ל גבי ק"ש פשיטא ופשיטא דלאו דוקא גבי מזוזה כתב כן אלא ה"ה דגבי תפילין ג"כ אמרינן זאת וא"כ לפי"ז יהי' שיטת התוס' ממש שיטת הי"מ המובא במרדכי שהבאתי לעיל וא"כ מה היא פליאתו של מרן הח"ס ומה שהביא מתוס' מנחות דמשמע דגם בשמע והא"ש צריך להיות כסדרן לק"מ דידוע דהרבה בעלי תוס' היו וחד קאי בשיטת המרדכי ואידך בשיטת הרמב"ם דסובר דצריך שיהי' כסדרן בכל הפרשיות ועיין בפסקי התוס' בשבת שכתב בפירוש כשי' הטו"ז בביאור דברי התוס' דשם וא"כ לפי"ז צדקו מאד דברי רבינו הטו"ז ופלא על מרן הח"ס ז"ל שלא הרגיש בזה והעלים עין מדברי פסקי התוס' דשם והוא פליאה נשגבה על מרן רבינו בעל הח"ס וצ"ע

עליו

- (וחיי ראשי דכ"ז כתבתי בהיות שבתי בק"ק בוסערמין ושם הייתי במחוסר ספרים ומעת שבאתי לכאן ק"ק פישטיאן הרחיב ה' גבולי בספרים ובאו לידי ספר שו"ת הר המור להגאון קדוש ה' מכובד מרנא ר' מרדכי בנעט ז"ל זי"ע וראיתי שם בסי' ב' שכתב בכונת הטו"ז דדעתו כדעת המרדכי הנ"ל ושוב ראיתי ג"כ בספר באר יעקב להגאון מו"ה יעקב בערלין ז"ל שהי' בימי הגאון מרן בעל פנ"י שכתב ג"כ בדף ע"ב מדפי הספר דדעת הטו"ז הוא כשי' המרדכי הנ"ל והביא ג"כ הפסקי תוס' דשבת, והגאון מהר מ בנעט ז"ל כתב ג"כ דהמרדכי יליף שיטתו מדינא דק"ש הנ"ל - הכל כמו שכתבתי אני ומלא פי תהלות שזכיתי לכאן לשני שרי תורה מדורות קדמאי כן יזכני השם עוד לכוון לאמיתה של תורה אכי"ר

) - ולפי האמור דאחרי המחילה מכבוד עפרו של הח"ס ז"ל דיחוי שלו על הטו"ז לאו דיחוי הוא ודברי רבינו קיימין נמצא דשפיר תמה הטו"ז בריש סי' רפ"ח ובסי' ר"צ על המחבר בסי' רפ"ח שכתב כתבה שלא על הסדר ואצ"ל אם הקדים פרשה לפרשה מה פשיטתא הוא מפרשה לפרשה יותר מפרשה עצמה ואדרבא יותר פשיטתא הוא בפרשה עצמה דשם כ"ע מודים משא"כ מפרשה לפרשה איכא דעות המקילין וצ"ע, ורניתי לומר דהך ואצ"ל בין פרשה לפרשה מיירי בקדש והי' כי יביאך דהוויין כתיבות ופסוקין הואיל ושהן סומכין זל"ז וכנ"ל במרדכי, אבל לא יונח לי בזה דאכתי מה עדיפייהו מתיבות ופסוקים ששייך לומר ואצ"ל, וכן עיין במעדני יו"ט ריש ה' תפילין ס"ק יו"ד שכתב ג"כ בזה"ל ולאו דוקא הפרשיות שלא כסדרן אלא אפילו האותיות עיי"ש ופלא איך שנקט ג"כ לפשיטות יותר גבי פרשיות דפסול שלא כסדרן מהאותיות והתיבות עצמם וקושיות הטו"ז היא חזקה, ומתחלה עלה בדעתי לומר בישוב זה עפי"ד המרכבת המשנה והפרמ"ג הנ"ל שהקשו למה גבי ק"ש סתמו הפוסקים להלכה דמפרשה לפרשה לא מזיק לן הך כסדרן כמבואר באו"ח סי' ס"ד והכא לגבי תפילין ומזוזות סתמו דבריהם בכל ענין ובהדי'