משנה שכיר חלק א מג

השריטה הישנה ויהי' פנים חדשות ואף שהקדושה לא סר מעולם מ"מ כתיבה שלא כסדרן דאות הוי"ו שהיא קודם לאותיות המאוחרות כתובה באחרונה והעיכוב הוא אצלה ע"כ היא פסול ושפיר פסק דשב וא"ת עדיף וא"כ לפי האמור הני שני תשובות של מרן ז"ל סתראי נינהו והוא סתירה אלימתא לדעתי העני' אם לא דנימא דחזר מרן ז"ל מסברתי' דהתשובה שבחו"מ הנ"ל כתיבה הרבה שנים אחריו כמו שיראה הרואה בפרט השנים ועיי"ש - וא"כ לפי"ז נתברר לנו דלהלכה אין סמיכה לדברי מרן שכתב ביו"ד סי' הנ"ל ודו"ק

- ועתה אדון בגוף דברי מרן ז"ל דלדעת פעוט כמוני קשה להולמם במה שכתב דעיקר כסדרן תלוי באחרונה שלא יהי' כתובה קודם המוקדמות דאז לא יהי' נתפס בה הקדושה ואם כבר יש לה קדושה מקדם אין מזיק במה שנכתב הקודם מאוחר, דבר זה צ"ע גדול בעיני והוא קשה ההבנה אצלי, בעוה"ר ששכלי דלה ורזה ושלא אוכל לירד לסוף דעת רבן של ישראל ז"ל, כי בעיני הם דברים פליאים ומאין לו זה ואין זה אלא דברי נביאות כיון דעיקר כסדרן ילפינן מתיבת והיו כמבואר בש"ע סי' ל"ב סעי' כ"ג כהווייתן יהיו ר"ל ככתיבתן בתורה ושם הי' הכתיבה הקודם קודם והמאוחר מאוחר מאין לנו לומר דבאופן שנתפס הקדושה מכבר במאוחר יכול לכותבה אף קודם המוקדים לה וכן הקודם כשר אף אם כתבה אחר המאוחר לה כיון שכבר חלה הקדושה מה בכך שנתפס הקדושה כיון דעכ"פ אכתי ל"ה כהווייתן כמו שנכתב בתורה דשם בתורה נכתב הקודם קודם והמאוחר מאוחר ועיין פנ"י ברכות ט"ו שהעלה דה"ה הפסק בק"ש נלמד מכהווייתן יהא כיון דמפסיק ל"ה כמו בתורה ועיין בתשובת הר"ן סי' ל"ט בשם ספר התרומה דהטעם דאין תולין בתו"מ משום דל"ה כסדרן ועיין בח"ס סי' ח' חלק או"ח וכן בספר בית יצחק מגילה דף ט' שביארו דאף אם נכתב כסדר בלי קדומה ואיחור אפ"ה כיון דתלה בין השיטין ל"ה כהווייתן הכתובים בתורה דשם ל"ה תולין עיי"ש, וא"כ כמו כן הכא אף בנתפס הקדושה על המאוחר מ"מ כיון דהכתיבה ל"ה כסדר הכתוב בתורה למה יהי' חשוב כסדרן הא ל"ה כהווייתן אתמהה ועיין ג"כ בתשובת דבר שמואל להחסיד מו"ה שמואל אבוהב ז"ל סי' קנ"ד

- ונראה לי ראי' ברורה נגד מרן ז"ל שכתב דענין של כסדרן הוא להקפיד שלא יהי' נכתב המאוחר קודם משום דלא יהי' חלה הקדושה עלה דכך גזרה חכמתה של תורה דאין הקדושה נתפסת בהמאוחר אלא אם יהי' כבר כתוב לפני' תיבה שלפני', ולי נראה ראי' מש"ס יומא סוף פ"ג גבי בן קמצר שכתב השם בב"א עיי"ש ומסתמא כתב כך ג"כ בתפילין ומזוזות ועיי"ש בתיו"ט דמעליותא הוא בי השם לכתוב באופן זה ובודאי אם הי' אפשר לן לכתוב באופן זה גם אנו היו כותבין כן ועתה קשה לדברי מרן דהקפידה היא משום דאין נתפס בקדושה עד שיהי' כבר כתיב מלפני' תיבת המוקדמות תחלה ואח"כ כותב תיבה המאוחר אז חלה הקדושה וכאן כשכתב אותיות השם בב"א איך נתפס הקדושה באותיות האחרונות זולת אות הראשונה כיון דעוד לא כתב מתחלה אותיות המוקדמות בשלמא אם אמרינן דהכל תלוי בכהווייתן שהי' בתורה א"ש משום דודאי אם מעליותא הוא לכתוב בב"א א"כ ודאי דאף התורה שנתנה למשה מסיני נכתבה באופן זה וגם בשמים היתה כתובה כן וכן משה רבינו ע"ה הי' כותבה כן דודאי לא נעלם ממנו מעשי בן קמצר וכיון דכך היתה התורה מתחלה שפיר הוי כהווייתן במה שכותב בב"א ואי דא"כ איך יוצאין אנחנו הא אנן לא כותבין כן אולי ל"ה לעיכובא כיון דשאר חלקי התורה נכתב בכסדר זא"ז עכר"ח אין קפידא בב"א ע"כ ה"ה בכתיבת השם סני בדיעבד בזה אח"ז כיון דאנן לא ידעינן לה - אבל אם נימא דהמצוה הוא דוקא בזה אחר זה דזולת זה לא נתפס הקדושה א"כ עכר"ח גם בשמים כן היתה כתובה וגם משה כך היה כותבה א"כ איך הי' מועיל כתיבת השם על דרך שכתב בן קמצר כיון דל"ה כמצוה, וגם איך נעשה זאת לכתחלה ומה מעליותא יהי' גבי' כיון דהוי שלא כמצוה, (ובדברינו הנ"ל יהי' נדחה דברי הגאון האדיר ר' יוסף ענגעל ז"ל בספרו ציונים לתורה סי' ל"ה שחקר בדבר שצריך שיוקדם דבר לדבר מה הדין אם נעשו ב' הדברים בב"א ועיי"ש שהביא ראי' מבן קמצר שהי' כותב הד' אותיות השם בב"ח וא"כ לסברת האומרים דאותיות השם צריך להיות נכתבות כסדרן משמע דגם בב"א חשוב כסדרן עכ"ד ועיי"ש - ועל פי האמור אין ראי' משום דלסברת בן קמצר דמעליותא הוא לכתוב השם בב"א א"כ ודאי דגם התורה שכתבה משה הי' כתוב כן וא"כ מעשה בן קמצר הי' בהווייתן האמת ממש כהווי' של ת רה הקדומה שנתנה משמים ורק מפאת שלאו כל אדם זוכה למעשה נפלאה כזו הקילה התורה גם על דרך שאנו כותבין כיון דעכ"פ נכתבה כסדר כל התורה שכתיבה זא"ז עכ"פ אכתי אין ראי' מכאן על מקום דהקפידה הי' שיהי' זא"ז ודו"ק) עכ"פ ע"כ מוכח מזה שלא כדברי מרן הח"ס דלדבריו אין עולה שפיר מעשה בן קמצר ומה גם דיוקשה טובה מה מעליותא מצאו בו אדרבא יש בו חשש טובא וע"כ שלא כדברי מרן ז"ל בביאורו שם בתשובה בענין של כסדרן ודו"ק - טו

) והלום מצאתי למרן ז"ל ביו"ד סי' רנ"ו שכתב בעצמו וז"ל תמהתי על פה קדוש יאמר דבר זה הלא כסדרן נפקא לן מוהיו בהווייתן יהא בברכות ר"פ ה' קורא ובמגילה ר"פ הקורא למפרע ובסוטה פ' אלו הנאמרין והיינו בהווייתן כמו שהי' בתחלת נתינתן מאת נותן התורה ית"ש שכתבן כסדר פסוק דשמע קודם לוהי, א"ש וקדש קודם לכל ובאותה הוי' צריכה שתהי' לעולם והמשנה מאותה ההווי' שינה סדרן עכ"ל מרן ז"ל שכתב להגאון ר' שלמה קלוגער ז"ל, ודבריו אני אומר עליו שהוא עצמו כתב ביו"ד שם דיש אופן שלא כסדרן שהוא כשר תמהני פה קדוש יאמר דבר זה דהלא בכל אופן שישנה מההוי' הראשונה הוי שלא כסדרן כמו שכתב בעצמו כאן ובאופן שכתב ביו"ד הנ"ל ודאי דהוי שינה סדרן וא"כ גם בזה יש סתירה להדדי וע"כ דגם הוא בעצמו לא כתב שם דבריו להלכה ודו"ק

וכעת אסתגר בזה ועוד אשיב אי"ה לדברי מרן ז"ל מה שכתב עוד שם בתשובה הנ"ל והנני ידידו דו"ש באהבה מברכו שיזכה ללמוד מתוך הרחבת הדעת דקדושה

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.