משנה שכיר חלק א לח

סימן ב'

שלו' תנינא אל כבוד האי גברא יקירא יראתו זכה וברורה מדבר בשפה ישרה הגביר המפורסים חרוץ ושנון מופלג בתורה כקש"ת מו"ה ירמי' שטערן נ"י כוכב מזהיר בקהלתינו יצ"ו וחד ממועצו המאה בלישכת הארטה' דמדינתנו יצ"ו

ידידי אהובי נ"י חיצי השגותיו שהעריך על תשובתי שהשבתי לו הגיעני ודין הניין לי בראותי דל"ה כמסייע שא"ב ממש ורק דרך קשתו כאויב לטעון ולפרוק כדרכה של תורה זה בונה וזה סותר חבל סתירתו הוי סתירה ע"מ לבנות כי אחרי רואי דבריו הנאמנים כפצעי אוהב ראיתי שאין בם די השיב דברים שכתבתי בתשובה הראשונה ואבא על סדר דבריו כבוד מעלתי נ"י קרא תגר על מה שכתבתי בתשובה של מעלה שהמנהג שנהגו בקצת קהלות לחלק התפילות להשכים לתפלת שחרית ולאחר תפלת מוסף הוא מנהג בטעות בלי שום מקור וגם הוא נגד הדין ומי שמיישר כחו מצוה לבטלו וע"ז כתב כבודו נ"י הלא מנהג זה הי' אצל גדולי עולם ר' קאפעל חריף ושערי תורה ור' חיים צבי מאנהיימער ז"ל ושתקו ולא ביטלו המנהג ש"מ דניחא להו וגם העתיק דרכי רבן של ישראל בח"ס סי' ס"ט שכתב בזה"ל יפה הנהיג בעירו להתפלל שחרית בהשכמה ולאספה שנית לתפלת מוסף עכ"ל הרי דמרן ז"ל שיבח למנהג הנ"ל וגם בסי' ס"ו כתב דאין לבטל שום מנהג עכ"ד מעלתו נ"י

- הנה אקשה קושיא למע"כ נ"י אם הי' ניחא למרן ז"ל מנהג הנ"ל ומצא חן בעיניו למה לא הנהיג לעשות כן בעירו עיר מטרפולין של תורה שמשם יצאה הוראה לכל העולם כאשר העד העיד בנו איש אלקים קדוש ה' אדמו"ר מאונסדארף ז"ל זי"ע בתשובתו אליו שבעיר פרעססבורג מעולם לא הי' מנהג בשום א' מהמנינין לחלק התפלות רק התפללו וקראו הכל בפ"א ואם הוא מן הראוי ומן המשובח למה לא הנהיג כן הח"ס בעירו וע"כ מוכרח לומר דגם למרן ז"ל לא הי' ניחא במנהג זה לעשות פירוד בין הדבקים והיו מתפללין שחרית בזמנו לומר ק"ש כזמנו וסמכו אלי' הקריאה ותפ"מ ולדברי מע"כ נ"י דהמצוה הוא דוקא מן המובחר להתפלל מוסף קודם שש וכי יש לחשוב על מרן הח"ס ז"ל שלא חש לעשות מצוה מן המובחר ואם כן הוא המצוה הי' יכול לצאת לידי שניהן ידי חובת ק"ש ע"י ההשכמה לת"ש ומצוה מהמובחר בתפ"מ לאחרה עד שש וע"כ דגם דעת מרן ז"ל כדברינו דאין לחלק התפלות כלל ודברי הרמ"א אמורין דוקא אם מאחרין ת"ש אז יש לאחר ג"כ תפ"מ וכמשמע פשט דבריו שם כפי מה שבארו שם הנושאי כליו וכמו שהבאתי לעיל משא"כ אם מתפללין שחרית בהשכמה ממילא מוכרח להסמיך אלי' תפ"מ וכאשר באמת עושין כן עד היום בפרעסבורג כן נראה לי ברור בדעת מרן ז"ל

- ומה ששיבח המנהג שם בתשובתו י"ל דדן לפי מקומו ושעתו בודאי הי' שם המנהג להתפלל לאחר זמן ק"ש ולא היו אומרים ק"ש קודם התפלה כמנהג החסידים ואנשי מעשה שאומרים בשבת וביו"ט ק"ש בזמנו קודם התפלה לצאת ידי ק"ש בזמנו וכן בכל יום שמתפללין בעת מאוחר והם לא נהגו כן וע"כ לא הי' ניחא לי' למרן ז"ל בזה ולשנות המנהג לגמרי ולתקן להתפלל הכל בהשכמה אולי לא הי' ביד הרב לשנות בפ"א ע"כ כדי שלא להכשל באי' ק"ש שלא בזמנו הנהיג להתפלל בהשכמה רק שחרית עכ"פ ואי דעשו שלא כהוגן במה שלא סמכו התפלות להדדי בוחרים הרע במיעוטו כי קר"ש דאורייתא ותפלה דרבנן ומה גם הסמוכה להדדי ודאי דלא הוי רק למצוה ע"כ שיבח הרב רבינו ז"ל את הדבר והעיקר הי' רק כדי שלא לעבור על קר"ש וכן מוכח מלשונו דעבור ק"ש הוטב בעיניו אבל גוף המנהג לחלק התפלות בטח שלא הוטב בעיניו והראי' שלא הנהיג בעירו כן ומעשה רב וע"כ דהשבח ששיבח להרב הנ"ל על מנהגו ל"ה משום חילוק התפלות שעשה ורק במה שהצילם בחכמתו מאי' ק"ש שלא בזמנו ועל דרך זה נר"ל דהי' ג"כ הסכמת הגאונים שרי התורה הנ"ל יען שלא רצו משום מחלוקת לבטל המנהג שהי' בתחלה להתפלל בשבת בזמן מאוחר כשי' הרמ"א ז"ל ולהנהיג להתפלל בהשכמה לומר ק"ש בזמנו ועברו על ק"ש כי לא אמרו ק"ש מקודם וכבר הזהיר המג"א בריש סי' רפ"א דאף אם מאחרון מ"מ יזהרו על ק"ש ועיי"ש ע"כ כדי למעט באיסורא הסכימו למנהג הנ"ל אף שהי' נגד הדין כן נראה לי בטעמא דמילתא סוף דבר נראה לי ברור דגם לרבינו הח"ס ז"ל לא הוטב החלוקא שלולי כן הי' הנהיג כן בעירו אבל פשוט אם יש לחוש למחלוקת אין לבטל שום מנהג עיין בח"ס סי' ס"ו מה שהביא בשם מהרי"ק עיי"ש וגם אני לא כתבתי לבטל מנהג הנ"ל רק חם אפשר בחכמה בלי מחלוקת

- שוב השיב עלי מע"כ נ"י דמדברי מג"א מוכח דאין מוכרח להסמיך ואם כי מהצל"ח מוכח כוותי אבל ממג"א ומחה"ש אינו מוכח כן תמהני עליו בתמוה חזקה וכי אני רק על הצל"ח בניתי יסודי והלא גם מדברי רבינו הרמ"א ומג"א מהם הוכחתי דשחרית ומוסף הן סמוכין זל"ז דהלא הרמ"א כתב ונוהגין שבשבת מאחרין משום דבתמיד של שבת נאמר וביום ותמהו כולם הלא במוסף כתיב ותירץ המג"א דכונתו כיון דצריך לאחר מוסף ממילא דאיחרו ג"כ שחרית כיון דצריך לעשותן סמוכין זל"ז עיי"ש במחה"ש בריש סק"ב דזה הוא תמצית כונת מג"א והאריכות דברים הוי רק להוכיח איך יוצא מדברי תוס' דשחרית ומוסף הן סמוכין וכן כתב המחה"ש בסוף דבריו וז"ל וא"כ לדידן נמי כל מה דאפשר להשוותן לרגלים ם עדיף ולכן יש להסמיך מוסף לשחרית ובזה נתן מג"א טעם לאחר ת"ש כיון דאנו רוצים להסמיך מוסף לשחרית ומוסף מבואר בכתוב שלא יהי' בבקר לכן יש לאחר קצת גם תפלת ת"ש עכ"ל המחה"ש, הרי אדרבא מבואר ומפורש דעדיף טפי להסמיך שניהן להדדי וע"כ כתב הרמ"א דהמנהג לאחר ת"ש וכן ביאר כונת מג"א ביד אפרים שם ע"כ באמת לא ידעתי ותמהני עליו איפה מצא במג"א שם שיהי' מצוה מן המובחר החילוק תפ"מ משחרית כדי להתפלל מוסף בשש דא"כ לא הי' עולה תירץ המג"א שפיר בישוב הקושיא על הרמ"א ואדרבה. מבואר כוותי