משנה שכיר חלק א לז

קרה"ת וא"ש הכל בעזה"י - (ה) הנה עוד בהיות שבתי בבוסערמין כבר נשאלתי מרב אחד בשאילתא דא ואז לא נפניתו לעיין בזה ודכירנא שהרב הזה פקפק על אלו אנשי מעשה שמתפללין מוסף קודם קרה"ת מירושלמי דר"ה פ"ד ה"ח מובא ברא"ש פ"ב סי' ד' ריב"ל שמע לה מן הדא שמעה ה' צדק זו ק"ש האזינה תפיל' זו תפלה הקשיבה רינתי זו רינונה של תורה בלא שפתי מרמה זו תפלת המוספים (אם כי הגירסא ברא"ש אינו כן עיין בקרבן העדה שכך צריך לגרוס וכן מצאתי אגדה זו במדרש שוחר טוב סי' י"ז בגירסא זו עיי"ש) הרי מוכח מזה דכך צריך להיות רינון של תורה קודם תפלת מוסף ע"כ פקפקו של הרב נ"י - אבל לפע"ד דאין בפקפוק זה כל עיקר דודאי אינם אמורים דברים הללו אלא דרך אגדה ולא לעיכוב ועיקר לדינא דכך יהי' צריך להיות דאין להתפלל מוסף אחר שחרית בלי קרה"ת - תדע שכן - דהרי במדרש שוחר טוב ביאר מה שאמר בתחלה בלא שפתי מרמה זו תפלת מוספים למה בלח שפתי מרמה שלא עמדנו בתפלה לא מתוך דברים בטלים ולא מתוך שפתי מרמה אלא מתוך ד"ת ומעשים טובים לפיכך מלפניך משפטי יצא שהוא מזכה אותנו ע"כ - והגע בעצמך חם יסמוך מוסף לשחרית הכי יהי' מתוך שפתי מרמה בתמי' - אלא ודאי דהוא מדבר מאותן שעושין הכל בפ"א מתפללין וקורין בשעה אחת ואז בחמת נתקנה לעשות כך כמבואר ברמב"ם בפי"ב מה' תפלה ה"כ כיצד סדר הקריאה בתורה אחר התפלה כל יום שיש בו מוסף אחר שיגמור השליח צבור תפלת שחרית אומר קדיש ומוציא ס"ת וקורין וכשגומרין מחזיר ס"ת למקומה ואומר קדיש ומתפללין ת"מ עכ"ל - הרי דהכי הוי התקנה לקרות בין שחרית למוסף ועל זאת באה האגדה הנ"ל ומספרת בשבחן של ישראל וכדאין שיצאו זכאי מלפני המקום משום דעושין כתקנת חז"ל שעומדין להתפלל מתוך ד"ת - אבל לא שיהי' מוכרח דוקא לעשות כן מפני שזו סדר התפלה להיות קורין דוקא קודם מוסף רצוני לומר דיהי' אסור להתפלל מוסף קודם קרה"ת דודאי אם עושין הכל בפ"א ודחי צריך לעשות כן וגם הרמב"ם מיירי רק מאופן כזה דעושין הכל בפ"א אבל דנימא אם באיזה סיבה אין עושין הכל בפ"א ושחרית מתפללין בבקר דיהי' אסור להתפלל מוסף עם שחרית יען שלא קראו עוד בתורה זה לא נשמע מכאן כלל וכלל - וכי קריאת התורה מתיקוני התפלות הוא בתמי' וכבר הבאתי בשם הרא"ש בתשובה דקריאת התורה ל"ה בכלל תפלה - וכן מצינו ברמב"ם סוף פ"ט בחשבו שם סדר תפילות הציבור כתב בהי"ג בשבתות ובי"ט כשגומר השליח צבור תפלת שחרית בקול רם אומר קדיש ואח"כ תהלה לדוד ואומר קדיש ומתפללין מוסף עיי"ש - ולכאורה למה הסמיך תפלת מוסף לת"ש ולא כתב דאחר שחרית מוציאין ס"ת כמו שכתב באמת כן להלן בפי"ב שהבאתי לעיל - אלא ודאי דהרמב"ם סדר התפלות קחשיב וקריאה ל"ה בכלל תפלה - וא"כ כיון דל"ה הקריאה בכלל סדר התפלה למה יהי' אסור להתפלל מוסף אחר שחרית כיון דתרווייהו מסדר התפלה הוויין אלא ודאי דהמדרש הנ"ל לאו לעיכובא קאמר ורק הוא דרך אסמכתא על קרא הנ"ל ומדבר משעה שעושין הכל בפ"א הקריאה והתפלה אבל לא לעיכוב - ועוד אפילו אי אמרת דהמדרש הנ"ל דינא קמ"ל אעפ"כ איש ולק"מ כיון דכבר הוכחתי מדינא דש"ס דצריך להסמיך מוסף לשחרית וגם מפאת זריזין מקל"מ ודאי דהכי צריך לעשות ואי דממדרש הנ"ל מוכח להיפך אין למידין הלכה מפי האגדה - אבל האמת לפע"ד דמדרש לאו דינא קאמר ולעכב בדבר, רק כדרך אסמכתא ובשבחון של ישראל הוא מדבר שדרכן לעשות כן ובאמת הכי עדיף טפי למאן דאפשר לעשות כן לעשות הכל בפ"א וכנהוג ברוב קהלות ישראל אבל למאן דלא אפשר לעשות כן בודאי יתפלל שני התפלות שחרית ומוסף תכופים זל"ז בלי שום פקפוק ובבעל המאור ריש מס' תענית ראיתי שהביא מדרש האגדה הנ"ל בנוסחא אחרת וז"ל ובמדרש אגדה מצאתי לפי שאין דעתו של אדם מתישבת עליו אלא בתפלת מוסף הה"ד שמעה צדק זו ק"ש הקשיבה רינתי זו תפלת יוצר האזינה תפלתו בלא שפתי מרמה זו תפלת המוספין מיד מלפניך משפטי יצא עיי"ש - הרי דלא הזכיר כלל קרה"ת והביא מדרש זה בטעמא דמילתא דמזכירין טל או גשם דוקא בתפלת מוסף מפני דאז מתישבת דעתו של אדם וא"כ גם בנ"ד למה יאחר בישוב דעתו - אלא ודאי דיתפלל תיכף מוסף ויתישב דעתו לפני המקום כן נראה ברור בס"ד ומה שחשש מעלתו באחרונה על מה שעוזבין אחר הקריאה את הביה"כ והוא זלזול להנשארים בזה יפה כתב אדמו"ר מאונסדארף ז"ל דישארו שם בביה"כ עד אחר תפ"מ של הצבור ויהי' שכר עניית אמנים וקדושה בידם - וגם שחייבים לנהוג כבוד בצבור בשעה שעוסקים במצוה כדין דכל העוסק במצוה שכל אחד מחיוב לכבדו - י

) תבנא לדינא דודאי אם אפשר להנהיג דיהיו עושין הכל בפ"א בודאי מה טוב וכמו שכתב אמו"ר בתשובתו ולצאת גם מדרש אגדה הנ"ל ובכל מקום שעושין כן ה"ז משובח וזאת הוא המנהג ברוב ערי הגולה ובשבת מאחרין קצת כדי לקיים קבלת דברי הרמ"א הנ"ל ואומרים ק"ש קודם התפלה או שמתפללין הכל וגם קורין בבקר השכם כמו שהעיד מרן בתשובתו הנ"ל דלא נהגו בפרעסבורג בשום ביה"כ לעשות הפסק בין שחרית לקרה"ת ומוסף - ובאופן דאין לעשות כן ורק מנהג המקום לחלק התפלות החיוב על כל ירא השם הרוצה לצאת ידי שמים שיתפלל תיכף מוסף בלי שום חשש ואם אפשר להתפלל במנין מה טוב וכן נהגו גדולי הדור שלפנינו והעיד א' ת"ח לנו שראה להגאון מו"ה ירמי' לעוו ז"ל שנהג כן והי' ארוך בדורו ורק שמוכרחין לנהוג כבוד בצבור ולא לצאת מבית הכנסת אחר הקריאה וישארו שם עד גמר תפילת הצבור וכנ"ל כן נראה לי בס"ד ג' לסדר אח"ק תרפ"ג לפ"ק פישטיאן יצ"ו כ"ז למב"י

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל