משנה שכיר חלק א לב

דאפשר וביום הכפורים לא אפשר כנ"ל וכן ברגלים לא אפשר לאחורי משום דאיכא כמה קרבנות של הרגל ע"כ צריך לאקדומי התמיד ממילא דהי' מקדימין גם למוסף וכן בראשי חדשים איכא נדרים ונדבות ע"כ מוכרח הי' לאקדומי עם התמיד וכ"כ עם המוסף כיון דנעשו סמוכין משא"כ בשבת דל"ה שום קרבנות ראי' ולא נדרים ונדבות שפיר היו יכולין לקיים מצוה מן המובחר לאחר מוסף עד שש וכמו כן הי' מאחרין התמיד כיון דלה השעה דחוקה וזה כוונת רמ"א בסי' רפ"א בהגה עכ"ד הצל"ח

- ונראה לי להביא ראי' לדברי רבינו הצל"ח ז"ל דבאמת אין חוליק בין המוספים וכולן צריכין לעשות סמוכין זל"ז ולכתחלה הי' צריך לאחר כל המוספין ורק דזה תלוי לפי המקום והזמן אם העבודה מרובה אז היו מקדמין והיינו טעמא דרגלים ויוה"כ וראש חדש ובשבת דליכא עבודה היו עושין מצוה מהמב"ח לאחר והיכא דאירע בשבת דהי' איזה טרדא גם בשבת היו מקדמינן וגם אלמלא ביו"ט לא הי' טרדא גם ביו"ט היו מאחרין נמצא לדינא ליכא שום חילוק ודינייהו שוה ולא כמג"א שכתב דלעלין דינא איכא בינייהו והראי' הוא מדברי החינוך במצוה ת"ב גבי מוסף דשבת דכתב בזה"ל משרשי מצות המוספים של ימים טובים כתבתי בסדר אמור במוסף פסח מה שנראה לי על צד הפשט ומוסף שבת באשכול יתר המוספין תלוי גם הוא עכ"ל - הרי דהשוה לגמרי דין מוסף דשבת למוסף דרגלים ולפי דברי מג"א אינם שווין והי' צריך לבאר דינם בפ"ע - אלא ודאי דדינייהו שוין ובשניהן אם אפשר לקיים מצוה מן המובחר היו צריך להקריב בזמן אחד ורק לפי העבודה ולפי הזמן היו יודעין הכהנים איך ומתי לעשות העבודה אבל היכא דהאפשרות הי' לעשות באופן אחת שפיר נעשה באופן אחד כי דיניהם חד וזה ראי' ברורה לרבינו הצל"ח - היוצא מדבר גדולי אחרונים הנ"ל דהמצוה להסמיך שחרית ומוסף להדדי ולהצל"ח סמיכת התמיד עם מוסף גם בשבת דאורייתא הוא וממילא גם תפילת שחרית ומוסף כן הוא דהא כנגדן נתקן - והשתא לאותן דקפדו לאחר תפילת מוסף כדי לקיים המצוה מן המובחר דהיו לזכר קרבן מוסף דשבת דהי' מאחרין א"כ היו ג"כ צריכין לאחר תפילת שחרית דומיא דתמיד דשבת דהיו מאחרין ג"כ משום דנעשו סמוך למוסף אבל לאחר תפלת מוסף ולהקדים תפלת שחרית זה לא שמענו ולא ידענו שום סמך ומבוא למעשיהם לפרוד בין הדביקים היינו בין ת"ש ות"מ הצרכים להיות דביקים זל"ז לכל השיטות ולדעת מרן הנו"ב הוא דאורייתא בעבודה וממילא דגם בתפילה החיוב כן

- והלום מצאת ברדב"ז ח"ב סי' תרי"ג שנשאל ג"כ אודות דברי המרדכי הנ"ל המובא ברמ"א הנ"ל דבשבת נאמר בתמיד של שחר וביום דהלא קרא בקרבן מוסף מיירי והשיב גברא רבא אמר מילתא רב האיי גאון שכל דבריו דברי קבלה לא תחיכו עלה אולי כונתו כך כיון דכתיב וביום השבת דמשמע איחור וכיון דכתיב בהאי קרא עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה ארישא דקרא קאי דכתיב וביום השבת דמשמע איחור והוי כאלו כתיב עולת יום שבת בשבתו על עולת התמיד דיום קאי אתרווייהו ועיי"ש - הרי שלדברי מרן הרדב"ז דהי' גאון קדמון הך יום גם על התמיד קאי וא"כ מי שרוצה לצאת ידי שיטת המרדכי הנ"ל צריך לאחר ג"כ תפלת שחרית לאחר תפילת מוסף ולהקדים ת"ש הוי דלא כמאן - ואם הם מקדימין תפלת שחרית כדי לקיים ק"ש בזמנו וכדברי הח"ס הנ"ל - מאין לקחו ההיתר לחלק תפלת מוסף משחרית ולאחרו כיון דכבר הוכחתי לדעת דמצד הדין צריך לסומכם זל"ז וכמו שכתבתי לעיל - וכיון דמוכרחין להקדים ת"ש מכח ק"ש בזמני ממילא דמוכרחין להסמיך תפלת מוסף - ושחרית וכמו הכהנים ברגלים ויוה"כ ובר"ח יען שהיו מוכרחין להקדים התמיד מפני דחקות השעה היו מוכרחין להסמיך מוסף לתמיד כמו שכתב הצל"ח (וקיימתי דברי הצל"ח עם החינוך ז"ל) א"כ כ"כ כיון דמוכרחין להקדים ת"ש מכח ק"ש בזמנו ממילא דמוכרחין להסמיך לה ת"מ - וא"כ אלו הרוצים לצאת ידי שיטת המרדכי היוצא מפי רב האיי גאון שכל דבריו דברי קבלה וכמו שהבאתי לעיל בשם הרדב"ז יעשו כמו שהחסידים עושים דאומרים ק"ש קודם התפלה ובאמת מאחרים בין תפילת שחרית ובין ת"מ - ואם רוצים להתפלל כותיקין א"כ מוכרחין ג"כ להקדים ת"מ א"כ הם שמחלקין התפילות מתפללין שחרית בהשכמה ומוסף קודם שש אין להם על מה שיסמוכו ואוחזין החבל בשתי ראשין והוי דלא כמאן ועושין איסור במה שמפרידין בין הדביקים בין שני תפלות שצריכין להיות דבוקין זל"ז מלבד עוד שאר חששות שנכשלו עי"ז כמו שאכתוב להלן בעזה"י ולדעתי הוא בטעות כל המנהג הנ"ל ואין לה מקור

נאמן

- (ב) אבל עוד זולת זה שהוכחתי שאסור לחלק תפילת מוסף משחרית יש לעורר על אלו שהתאספו להתפלל תפילת שחרית ומאחרין במוסף עד קודם חצות היום כיון דקיי"ל שהויי מצוה לא משהינן אע"פ שיעשה המצוה אח"כ יותר מן המובחר עיין מג"א ריש סימן כ"ה ס"ק ב' וכיון דקיי"ל בשי' רפ"ו דזמן תפילת מוסף כל היום ומיד אחר שחרית יוכל להתפלל מוסף ועיין בתוס' ורא"ש ר"פ תפילת השחר ותוספות ישינים יומא דף ל"ד וריטב"א מגילה כ' דתיכף בשחר בעת שיזמין לו העת יותר יוכל להתפלל אפילו לכתחלה א"כ זריזן מקדמין למצות ושהויי מצוה לא משהינן איך שרי להני דהתפללו שחרית בהשכמה ואפשר להו תיכף להתפלל מוסף באיזה היתר משהו להו להך מצוה דתפילת מצוה ואף אי יהיבנא להו הך סברת המרדכי דמוסף יען כי כתב גבי' וביום מצוה לאיחורי מ"מ כבר כתב המג"א הנ"ל דאין משהין המצוה אף לעשות המצוה יותר מובחרת עוד גדולה מזה כתב מרן הרדב"ז בתשובה הנ"ל על האי שיטת המרדכי הנ"ל וז"ל ואעפ"י שהראיתי פנים לטעם המנהג לקיים דברי הראשונים שבשבת ישנים יותר בשחרית וכ"כ דברי רבינו האיי גאון שדבריו דברי קבלה לא תחשוב שאני סובר שמנהג יפה הוא אלא מנהג בלתי הגון אלא ישכים לתפלה בשבת כמו בשאר ימים ואפילו לפי הטעם דביום משמע איחור מ"מ זריזין מקדימין למצות עכ"ל הרדב"ז ז"ל - הרי דהוא פקפק על גוף מנהג דמרדכי מטעם - זריזין מקדימין למצות אף אם ננקוט טעם דביום דצריך לאיחור נהי דגוף דברי רבינו האיי ומרדכי נראה לי ליישב ולא יוקשה עליו קו' הרדב"ז מטעם זריזין