משנה שכיר חלק א כח

ילמוד כמוהו לכן אמר קנאת סופרים תרבה חכמ' כלומר הקנאה תהא בענין זה שתרבה חכמה שיחפוץ ללמוד כמו חברו ולא שהקנאה תמעיט החכמה שיחפוץ שחברו לא ילמוד כמוהו עכ"ל - כמו כן אלו הקנאים שהם בעלי הנאה אשר אינם רוצים ליגעות בתורה ומבלים ימיהם בשהי ופהי להגביר לשונם בלשון מדברת גדולות להיות דורש אל המתים ושוגים כל ימיהם בדרשות של דופי בלי תורה ויראת שמים פה להם ולא ידברו ובתוך כך שהוא מבלה ימיו בבהלה יושב חברו הת"ח ומיגע עצמו בתורה עד שהאסיף בחכמה שנתן לו הקבה"ו מפיהו חידושי' ובירור הלכות שראוים להופיע אורם ע"פ תבל ולהנות בהם בני אדם אדם ולא בהמה וזאת יכאב לבם של הקנאים הללו מיראה שאולי יתרבה כבוד ת"ח זה על כבודם אשר תמיד היו הם במעלה ראשונה ות"ח הי' מיושבי חושך, ועיין סוטה ד' מ"ז שאמרו חז"ל משרבו בעלי הנא' נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם עכ"ל הגמרא ופרש"י ז"ל בזה"ל נתעותו הדינין דמתוך שהם בעלי הנאה אין מטריחין עצמם לעיין בדין ובאיסור והיתר להורות לצבור ומתוך כך נתקלקלו מעשיהם וכיון שכן אין להקב"ה נחת רוח בעולמו ואין עולמו נוח לו עכ"ל רש"י הק' כ"כ אלו הקנאים אשר עיניהם צרים בת"ח האמיתיים המיגעים עצמם בהלכ' ביגיעה רבה הם לא טרחו ולא יגעו עצמם כראוי אפילו בהלכה א' ובילו ימיהם בספרים חיצונים ובחיבורי כותבי העמים ובצייטונגען להיות נאה דורש ולא נאה מקיים ואח"כ כשנעשה הדיוט קופץ בראש קרי' ללבוש מדא וחלוק' דרבנן לוקח הקיצורים והדר"ת ובין לילה הי' ת"ח ובין לילה אב"ד אבל באמת אבדה כל חכמתם ובינת נבונים מהם תסתתר וכבר האריך בגנות המנהיגים הללו ובגנות הבוחרים בו הצדיק ר' הלל ז"ל בספרו משכיל אל

דל

- (י"ב) ומקום אתי להציג מה ששמעתי מידידי הרב הה"ג הצדיק ר' בן ציון יאדלער שליט"א שליחא דרחמנא מעיר הקודש ירושלים תבב"א שאמר בביאור התפלה שאנו מתפללין בר"ה שנהי' לראש ולא לזנב וקשה וכי אפשר שיהי' הכל לראש רק הכונה כך בהקדם מה שאיתא במדרש שפעם אחת אמרה הזנב של נחש לראש למה אתה הולך תמיד בראש ואתה מוליכני בהכרח לכל מקום שאתה הולך תהי' להיפך אני אלך בראש ואני אהי' מוליכך והזנב לא הי' נותן מנוחה להראש עד שפעם אחת עלה בידו וקפץ לראש והי' מוליכו בבורות שיחין ומערות עד שהרגו לראש עכ"ל המדרש וכעת איני זוכר מקומו וכדומה לי שהוא מדרש שה"ש - והוא פלא דידוע דדברי חכז"ל מלא מוסר ויר"ש ולא אמרי מילי דכדי וכתב הוא שליט א שחז"ל למדינו בזה מוסר השכל בבא אדם לעיר גדולה לאלקים ויראה שם אדם אשר עומד בראש להנהיגם ותראה ממנו דברים אשר אינם נכונים לפי התירה אל תלך בנתיבתו ולא תאמר יען שנבחר לראש מעיר גדולה כזו ודאי דכל דרכיו משפט שלולי כן לא הי' נבחר לראש, תדע שלפעמים הזנב מדחיק עצמו להיות לראש אף נגד רצון הגוף כ"כ אולי הוא ממין זה ואולי תאמר שאפילו הי' כן מ"מ כיון שנשאר במשמרתו איכא ראי' דהיא צדיק דלולי כן היו מורידין אותו מגדולתו אל תאמר כן מפני שאי אפשר להוריד אותו ממעמדו שעד שלא יתפצו את מוחם ויהרגו על ידו כולן א"א להפטר ממנו כמעשה דנחש וזאת המוסר אשר יוצא ממדרש הנ"ל - וע"ז אנו מתפללין נהי' לראש ר"ל שנזכה להתנהל על ידי ראש ולא לזנב שלא יפול חלקינו ביד זנב עכ"ד ודפח"ח) ודפח"ח -) ב

) וכבר אמר בירושלמי מובא בתוס' חגיגה ד' ט"ו עד דאלין עסקו בדידהו נעסוק בדידן עיין שם כ"כ אעסוק בעזה"י בדידי ומאותות קנאתם לא אחתה וכן כתב הפרמ"ג בהקדמתו שאלו המליזין ומדברים על מחברי ספרים הם אינם בני תורה והוא מקנאת איש מרעהו עיי"ש שגינה אותם מאד ות"ח אדרבא מחבבים דברי חברם כי מצוה לחבב דברי חברו וכן כתב בספר לקוטי עצות מהקדוש מהר"ן ז"ל בערך תלמוד תורה אות מ"ו וז"ל יש כמה ספרים עכשיו וכן עתידין להיות עוד ספרים וכולם צריכים להעולם ואסור להלעיג על שום אחד מהם מאחר שכל יסודו ובנינו הוא עפ"י תורתינו הקדוש' כו' אבל ספרים שהולכים ע"פ תורה הק' שקבלנו מה"ס כולם יקרים מאד מאד וכולם צריכים להעולם וכל המלעיג על שום אחד מהם ח"ו הוא נדון בצואה רותחיו כו' עד שישוב ע"ז בתשובה שלימ' ויתקן זאת ויהיו חוזרים ונחשבים בעיניו כל הספרים הקדושים ההולכים ע"פ יסודות התוה"ק עיי"ש וע"כ אקוה לשי"ת שהתלמידי חכמים אמיתיים אוהבי האמת יחבבו דברי ויעלה ספרי בעיניהם

לרצון

- (י"ג) וכפי פרושות לשמים בתפלה ואתחנן אל ה' בעת ההוא יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי וראיתי בהקדמת ספר תפארת ישראל למהר"ל מפראג ז"ל שפירש שתפלת דוד המלך ע"ה הי' שיהי' לו זכות שישפיע תורה לאחרי' וע"ז אמר יהיו לרצון אמרי פי שיהיו מקבלים את דבריו ובמדרש יהיו לרצון א"פ שיעשו לדורות ואל יהיו קורין בהם כקורא בספר כו' רק יהיו קורין בהם ונוטלין שכר כנגעים ואהלות ולכך אמר יהיו לרצון אמרי פי אל הבריות והגיון לבי לפניך ר"ל כל הלבבות דורש השי"ת וידעת שכוונתי לשם ה' ולכך ידריך איתי בדרך אמת ה' צורי וגואלי כלומר כיון שאתה יצרתני אין אתה מואס ביצורך ואם מעשי גרמו להרחיק אותי הרי אתה גואלי מכל דבר אף כי רוחקתי עד שאני לרצון בכן התפלה אל מי שאינו מואס בשפלים ואינו מרחיק לשיהיו רחוקים שיהיו לרצון אמרי פי לפני כל ויורני דרך אמת ווסעדני בימין צדקו נצח אמן עכ"ל מהר"ל בסיום ההקדמה לספרו הנ"ל - בדברים הללו אסיים ג"כ הקדמתי שאבקש לבורא כל עולמים שיזכני להרבות תורתי ושיהי' לי זכות להשפיע תורה לאחרי' ושיהי' הגיון לבי לפניך ר"ל שיהי' כונתי לשמים ה' צורי וגואלי ר"ל אם גרמי מעשי שח"ו תורתי ואני בעצמי מרוחקים מלפניו יתברך נא תהי' גואלי שתגאול אותי ואת תורתי מידי זרים כיון שאתה יצרתני ואין הצור מואס ביצוריו ויורני דרך אמת בתורת אמת ושאזכה שהתורה הקדושה יאיר לי עינים להגביהני מעל השמים כאשר כתבתי בפתח דברי אמרי המלך החכם מכ"א מה יתרון לאדם מכל עמלו תחת השמש תחת השמש אין לו יתרון אבל למעל' מן השמש יש יתרון וזה לשון זה"ק ריש פ' בלק באמצע הענין מלוי דבר נש זעיר וכל מלוי לפום שעתא הכי הוא לפום שעתא אבל בתיובתא ובעותא ובעובדין טבין ובדמעין סגיאין איהו קדישא רב ועלאה על כל עלמא עכ"ל והוא