משנה שכיר חלק א כה

בתוקפה ה' צריך להיות שיהיו המצות נעשין בקדוש' נפלאה ובערך היותר גדול אבל כעת שהתגבר הרע כ"כ עד שגם מצוה קלה בערך עצמותה להון יחשב כלפי קב"ה וכ"כ אנן בודאי אם נעריך המצות שאנו עושין כנגד המצות שעשו קדמונינו היא דלה ועני' בפחות שבערכין נגד הערך מצות של הראשונים שקיימו בכונה זכה וברורה - אמנם אם נגד זה נעריך מעמדינו נגד מעמדם שאז הי' דבר ה' יקר בעיני העולם וכל מי שעבר עבירה הי' לבוז ולכלימה א"כ הי' מן ההכרח להיות שומר התורה והמצות ע"כ לא הי' חשוב אצל שי"ת רק אם המצוה בעצמותה הי' מגודל העורך משא"כ בזה"ז שאדרבא אף אם עובר על כל עבירות שבתורה לא יגרע כבודו וערכו עי"ז בעוה"ר ואדרבא מי שמטה שכמו לסבול עול תורה ומצות הוא לשמצא ולבזה לזה אם שהמצוה בעצמותה היא דלה ועני' אעפי"כ לו נאה להושיע עכ"ל ודפח"ח - וכמו כן אני אומר שכ"ז שדבר ה' הי' יקר בעולם והתורה ולומדי' היו ברום המעלה ובכל מקום שהיו מבקשים לרב ומורה הי' מחפשין בחיפוש אחר חיפוש אחר ת"ח אמת שרק בתורת ה' חפצו ואין לו אלא ד' אמות של הלכה בלבד דייקא בלבד בלי תערובות חכמות חיצונית כמו שהי' בדורות שלפנינו אז הי' אפשר לחשוש שלמדו שלא לשמה לשם עסק בעלמא כי באמת הי' עסק טוב להשיג רבנות באיזה עיר גדולה אבל כעת בזמנינו שקיום בנו בעוה"ר את דבר ה' בזה ומאמר חכז"ל ידוע מי שהי' יכול ללמוד תורה ואינו לומד כ"כ במקום שהיו יכולין ליקח ת"ח לרב ומנהיג בוחרים באדם מועד לעולם ומחלפים עולם עובר בעולם קיים היש לך בזיון תורה גדול מזה ורובם של ת"ח האמיתיים המקיימים בעצמם שחורות כעורב הם יושבי כפרים אשר חייהם אינם חיים מרוב דוחק ולחץ ובעלי כריסי רחבים מלא דעות ולימודים כזבים ולא בש"ס ופוסקים הם יושבים על גבי מרומי קרת והאמת נעדרת וכבר התאונן על דורינו זה ברעיא מהימנא פרשת נשא ואעתיק את לשוני א"ל רעיא מהימנא (לאלי') באומאה עלך בשמא ה' לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי ויפן כה וכה וירא כי אין איש עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב ככלב מת דסרח דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דהקב"ה ולית לון יכולת למיעבד טיבו עם ת"ח ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו ולא יהבו לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב דלא יהא תקומה לנפילו דלהון ואפילו חיי שעה וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא חשיבין ככלבים בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרס בראש כל חיצות דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדוה בלא צערא בלא יגונא כלל גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא כי מלאה הארץ חמס מפניהם הו' באומאה עלך זמנא תניינא כו' דכל אלין מלין לא יפלין מפומך בכל יכולתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון עכ"ל הקדוש - ובדברי הרעיא מהימנא הללו מובן לי דברי המדרש בפרשת אמור וז"ל המדרש מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו דור דור ומלכיו דור דור וחכמיו דור דור ומנהיגיו דור דור ומשניו דור דור ושוטריו דור דור ופרנסיו דור דור וחומסיו דור דור וגזלניו ע"כ עיי"ש - ותמיד הי לי לפלא מה טעם הראה הקב"ה הגזלנין וחמסנין יותר משאר בעלי עבירות ואמרתי בדרך הלצה דקאי ג"כ על מנהיגי הדור היינו שבדורות הראשונים היו המנהיגין שופטים ומלכים וחכמים ופרנסים ובדורות האחרונים בעוה"ר נעשו גזלנין וחמסנין שהרבה גזלנות וחמסנות נעשה בעניני הרבנות בעוה"ר כן אמרתי מכבר בדרך הלנה וכעת אני רואה שכיונתי אל החמת שהרי הרעיא מהימנא קורא על מנהיגי הדור כאלו פסוק כי מלאה הארץ חמס מפניהם וא"כ אפשר שגם דעת המדרש הי' כן והבן - א

) ועיין בספר דרוש על התורה ממרן הגאון רבש"י מהר"ל מפראג על מאמר חכז"ל בסוכה ד' כ"ט בשביל ד' דברים מאורות לוקין וחד מנהון הוא על מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל וביאר דהכונה בזה המגדלים תלמידים הקטנים והשפלים שאינם כדאי ולא הגיעו להוראה להושיבם בראש או לתת להם שאר משרה על הצבור ומכש"כ לסמוך אותן בשם חכם ורב ומה דקאמר בארץ ישראל משום באשר נמצאים שמה רבנים חשובים וגדולים והוא מגדל בהמה דקה בודאי בדבר זה המאורות לוקין כי באמת הם שפלים הן בתורה הן במעשים ונותן להם שררה אשר לא נאה לכסיל כבוד וידברו על כל החכמים סרה אבל בחוץ לארץ לפעמים שאין שם חכמים כל כך אין זה כולי האי פחיתות לאחרים כי כמעט כמקום שאין איש הוא ויותר מזה שאנשים כאלו שפלים ופחותים רוצים להתגדל על כל ומשפילים אנשים גדולים וחכמים להראות גדולתם באין ספק שהמאורות לוקין עד שחכמי הדור אין נחשבים לכלום ודבר זה נראה ונגלה לעינים שבהמות דקות האלו מכלים ומשחיתים את כרם ה' צבאות עכ"ל - וכן עיין נו"ב תנינא חיו"ד סי' קי"ט שכתב שם בזה"ל וכתבת שדברת מזה עם איזה למדן שם ואמר ששמע שגדולי זמנינו מקילין בזה הנה שחלתך היא שאלת חכם חצי תשובה אבל זה הלמדן שכתבת שאמר ששמע שגדולי זמנינו מקילין בזה יפה קרא אותם גדולי זמנינו אשר בעוה"ר נגדע לעפר קרן התורה וכל הגדולה בזמנינו אינו מצד חכמת התורה אבל מתגדלים בנימוסיות ובטבעיות ובידיעות ספרים חיצונים כו' ולכן לא תשים לב למה שאומרים בשמם איזה הוראה עכ"ל - והכל קוים בנו בזמנינו עוד במדה גדולה מבימיו ואיכי השתא שיש לנו גדולים של זמן זמנים טובא משמע וממגדלי בהמה דקה והת"ח המוגעים עצמם בתירה מנעוריהם יושבים תחת תנור וכירים ויכהו להם עינים מלראות איזה טובא והם נדחים מכל עבר ופינה ואין איש רואה אותן וגם גדולי הזמן לא ידע את יוסף המוסיף וגדל בתורה כחשכה כאורה וכמו שהבאתי לעיל מר"מ דאין עושין טיבו עם ת"ח ומי ינוד להם ראשו ובדור שפל כזה אין ספק מי שהשליך נפשו מנגד ופונה מכל עסקי עוה"ז וקובע מקום לד' אמות של הלכה שלבו לשמים

- והלום ראיתי להגאון מפאקש ז"ל בהקדמת ספר המקנה שפירש בזה מאמרם ז"ל כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רני בלילה שפכי כמים לבך נכח פני ה' - הכוונה בעת שיהל אור ההצלחה על עוסקי תורה לישב על גפי מרומי קיכוליןרת וכבוד חכמים ינחלו אז לא הי' ניכר אם עוסק בתורה לשמה