משנה שכיר חלק א רמז

שכבר מלאו כרסם בבשר ויין ר"ל התירה והתלמוד ויסידות מצותיה אין לך קרוב למלכות יותר מהם ומותר להם ללמוד כדי להשיב עליהם ולחזק הדת במסמרים לא ימוט עכ"ד (הרי דווקא גדולי ישראל) וכותב שם ג' טעמים לאסור ושלרובא דעלמא סכנה וכ"ש לצעירי הצאן בחורי חמד שעדיין אין התורה ויראת שמים נטוע בלבם בחזקה ועדיין אין שכלם שלם להם דוודאי הוא סכנה גדולה והעלה שם לקיים דברי הפס"ד שאסור לדרוש בלשון לע"ז עש"ה

- ועיין בשו"ת בית היוצר או"ח סי' ג"ם שאיסור גמור הוא לשמוע דרוש כזה ודרוש כזה אינו לש"ש רק להתגדל ולהתפאר וחסור לעמוד במקום ביזרא דע"ז אפילו באזנים אטומים ואף אם יתבטל עי"ז מתפלה בצבור עש"ה - ועיין בזה בס' אני' דיונה מאין המילואים פמ"ח אות ב' מש"כ בזה

- ומצאתי עוד בשבילי דוד הנ"ל סי' תצ"ה אחר שהאריך מאד לברר גודל איסור עסק בחכמות חיצונים אם גם שחושבים לייפות בזה התורה בסו"ד כותב וז"ל בזמנינו ת"ל כ"פ התאספו רבנים אודות התגברות החדשים ולולי הי' באיסורי' מוחלטים אצל כל לא הי' הכרח לזה אבל כי יש הולכי שמאל המהפכים חושך לאור לומר כי חכמת חיצונות היא לאור לתורתינו והם אומרים כי זה מצוה להתפאר אנשי ישראל בזה וכמה וכמה מדינות כבר הודחו במחשב' הלז ע"כ הי' התאספות רבנים לקבץ הסכמות מאילו החושבים יישר תהלוכות בנתיבות התירה עש"ה - ועיין עוד אריכות דברים בזה בספר מעשה אבות שנדפס בשנת תרס"א בעיר הקודש ירושלים ת"ו

- ומאחר העלות כל הנתנים למעלה בכתב דבר שפתים אך למותר שאסור לילך לשמוע דרשה כזו ומכש"כ ח"ו להתחבר לחבורה פורצי תקנת גאוני ישראל עיין שו"ת מחנה חיים ח"ב או"ח סי' ה' מביא בע"ק בענין חטא סדום ועמורה כתב שזה גדול שבחטאים אם עשו לנימוס ודת חוקים לא טובים עש"ה - יתן ה' שיעזבו דרך רשע ויחוש לנו ישע כי ארכה לנו השעה ויקום לנו רועה שבעה

- ה"ק יצחק ווייס

(עיין במפתחות

) בשולי המכתב

בטעם שאין אנו מדברים לה"ק עכשיו כ' הח"ס ז"ל בהגהותיו לאו"ח סי' פ"ה וז"ל (מג"א סק"ג נ"ל דה"ה במקום גילולים עיין לעיל סי' נ"ה במג"א ס"ק ט"ו) ונ"ל דמשו"ה הנהוגו אבותינו את בניהם מבלי לספר בלה"ק, ונשכח מאתנו לגמרי בעוה"ר משום שגלו לבבל שהית' מלאה גילולים עכ"ד - ועיי' במה שכ' בתשובותיו לאבה"ע ח"ב סימן י"א בטעם ששיבשו אבותינו את הלשון הוא בכדי להנצל מאיסור לדבר בלשון הגוים ע"ש בארוכה ובענין להקפיד לדבר עכשיו בלה"ק אם כי מצוה היא עיין ירושלמי סו"פ לולב הגזול משהתינוק מתחיל לדבר אביו מלמדו לשון תורה ועיין בק"ע שם ועיין ספרי עקב ע"פ לדבר בם למען ירבו ימיכם ועיין שו"ת יד אלעזר סימן ל"ב לא זכר דברי ירושלמי וספרי הנ"ל ועיין מרדכי סוכה אות תשס"ג הביא ספרי ההוא ועיין ירושלמי פ"ק דשבת סוף הלכה ג' ומג"א סי' ש"ז ס"ק כ"ד מ"מ עכשיו שאחזו בזה החדשים אסור לן כמו שכ' רש"י ע"פ ולא תקים לך מצבה אעפ"י שהיתה אהובה בימי האבות עכשיו שעשאום חק לע"ז שנאה הקב"ה כ"כ בזה ושוב ראיתי בספרים כזה ודו"ק

- סימן ט'

במה ששאל להודיעו מקור להמנהג שיהנו אצל הצדיקים לאכול משיירי מאכלם אם יש ממש למנהג זה

תשובה. מקיר מקומו טהור בירושלמי דמו"ק פ"ש סוף ה"ג רבי יוחנן בצפרא הוה נחית לכנישתא והוה מלקט פירורין ואכל ואמר יהא חלקי עם אילין דאכלין הכא רומשת וקרבן עדה מפורש ר"י הי' מלקט הפירורין שנפלו בסעודה שאכלו אמש בסעודת עיבור החדש ואכלן ועיין במתא דירושלים שם וכ"כ בזה ועיין גם כן בספר דרכי הישר והטוב מה שהביא משל"ה פרשת חיי שרה - וכעת מצאתי בילקוט פ' שופטים רמז תתקט"ו וזה לשונו אישי ה' וזה יהי' משפט הכהנים זש"ה יראו ה' קדושיו משל לעשיר שהי' לו בנים למד לכל אחד ואחד אומנות בחר לאחד שיהי' משמשו ולא למדו אומנות א"ל לכל חבירי נתת אומנות ולי אין אתה מלמד אומנות א"ל דייך שאתה אוכל שיורי שלחני כך אמרו לוים וכהנים למשה לכל השבטים נתת חלק בארץ ולנו לא נתת א"ל דייכם שאתם אוכלים שיורי מי שאמר והי' העולם שנאמר והנותרת מן המנחה יאכלו אהרון ובניו עכ"ל ובברכות ד' נ"ה אמרו שלחן דומה למזבח ושיורי אכילת הצדיק כשיורי המנחות ומשלחו גבוה קזכי באכילת שיריים של הצדיק ודי לנו בעדות דירושלמי הנ"ל מר' יוחנן שלקט פירורין מסעודת קידוש החדש א"כ הרי שלך לפניך דיסוד מנרג זה הוא מהררי קדש ומזה אתה דן לכן מנהגי צדיקים שמקורם טהור בכל מיני טהרה ושם בארה מבאר מים חיים וחיים הם לכל מוצאיהם. ה"ק יצחק ווייס

סימן יו"ד

בעזה"י קאדעלבורג ערב חג השבועות תרס"ח לפ"ק

להרבני המופלג בתורה וביראה טהורה איש חמודות והנעלה מו"ה יעקב שמואל שלעזינגער נ"י אבן יקרה בעיר פרעשבורג

אודות אשר שאלני אם גם ת"ח העוסק בתורה מחוייב להנעים זמירות בסעודת הש"ק

(א) תשובה הן אמת בברכ"י או"ח סימן א' אות ט' ד"ה טוב לומר פ' העקידה ופרשת המן כ' שאין כל השיעורים הללו אמורים לת"ח שיכולים נעסוק בגופו של תורה וכן הוא בלחם חמודות בפ' הרואה אות פ"ד ועיין ג"כ בסידור יעב"ץ גבי מזמורים שאומרים לפני תפילת מעריב דמוצאי ש"ק - אמנם כן בשבת יש גם לת"ח למעט בלימודו