משנה שכיר חלק א רמח

עיין או"ח סי' ר"צ ונדרים ד' ל"ז אין שונין לראשון ועיין מחה"ש סי' עה"ר ובשו"ת מין כנף חיו"ד סי' מ"ד וסתמא דגמרא מגילה י"ב ע"א שבת שישראל אוכלין ושותין מתחילין בד"ת ובדברי תשבחות ועל ישראל נאמר ועיין כל בו סי' ל"ט ורקח סימן נ"ד ובס' חסידים סי' רע"א ויברך אלקים את יום השביעי בירך את השבת ומצוה שישיר וירנן שבחות שנאמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ע"ש - ואיתני עולם אשר רוה"ק שרה עלהם הם יסדו זמירות דשבת כמפ' בישמח משה פרשת וזאת הברכה ועיין לק"ח ח"ג ששררו על שלחן מרן הח"ס ז"ל כל הזמירות המסודרים בסידור לשבת אחת מהנה לא נעדרה ועיי' עוד בהקדמה לחלק י"א שלו לזאת בשבת כל בעלי השיעו"ר יוצאין בשי"ר (אמר המחבר משנה שכיר גם אני נשאלתי בכיו"ב ועיין לעיל סי' ס"ה מה שהשבתי בזה

באריכות

) - (ב) ע"ד אם מותר בשבת לתת פעדערווייס לתוך המנעל כדי שיהי' חלק וירוץ הרגל לתוכו - לפע"ד אסיר מצד ד' טעמים א' עובדא דחול ב' לפעמים הפעדערווייס קשה כאבן וצריכים להדקו היטב ויש לגזיר משים שחיקה דהוא תולדה דטוחן ג' לפעמים עי"ז לתקן איזה דבר בהמנעל ד' שיכול להתיז על בגדיו ויבא לנער בגדיו מאבק הלבן שניתז עליו ובסו' ש"ב ס"א בהג"ה אסור לנער בגד מן האבק שעליו אם מקפיד עליו ועפ"י רוב לובשים בשבת בגדים שחורים - ואעפ"י שמג"א בסק"ג כתב דזה נאמר דוקא בבגד חדש אמנם בסידור דה"ח בליקוטי הל' שבת מביא מהג' רר"י ביערות דבש שאין אנו יודעין עד זמן מה נקרא בגד חדש ועיין ג"כ בס' זכרו תורת משה במלאכת מלבן אות ד' ממילא אסור לנער אבק לבן הלזה מן הבגד ע"כ אין להתיר דבר זה

לפע"ד

- (ג) ולענין מה שנסתפק הגאון הצדיק ר' דוד לאקענבאך זצ"ל ראב"ד דק"ק פרעשבורג יע"א במו"ש שחל בו יו"ט אם מותר לנשים לשתות כוס של קידוש כיון דגם הבדלה אמרו עליו לפימ"ש מג"א בסי' רצ"ו שנהגו הנשים שלא לשתות מכוס הבדלה ומג"א ציין שם שטעם בזה נאמר בשל"ה (והנה השל"ה הוא בסוף מס' שבת שלו וז"ל בשם תולעת יעקב וכבר ידעת מה שארז"ל בסוד העץ שחטא בו אדה"ר גפן הי' ואמרו מלמד שסחטה ענבים ונתנה לו כו' ולפי שנתכוונה להבדיל מאדם ע"י היין אין הנשים טועמות יין של הבדלה עכל"ק) והעלה הגז"ל שלטובה מצטרף - ולפע"ד לפשוט זה דהנה המחבר בסי' הנ"ל סעי' ג' כתב ביו"ט שחל להיות במו"ש שיש בו קידוש שנאמר על הפת י"א שאגב הקידוש מבדילין ג"כ עליו וי"א כו' ורמ"א כותב וסברא ראשונה עיקר הרי דקידוש העיקר והבדלה טפלה לו וא"כ נקרא כוס של קידוש ואף שהברכ"י רצה לדחות דין זה בסי' זה מ"מ בשיירי ברכה פסק גם הוא כן ע"ש וא"כ שפיר נפשט ספק הנ"ל מכאן ודו"ק - והנה בליקוטי חבר בהגהותיו לאו"ח כותב עוד טעם למה לא ישתו מכוס הבדלה כדי שיהי' להם היכר שלא יבדילו לעצמם כדעת רמ"א בסוס"י הנ"ל ואף לטעם זה א"ש ודו"ק

- ואגב אומר חידוש מילת' מה שמצאתי בה' הבדל' להגאון הרי"ץ גאות בספר יצחק ירנן וז"ל אמרו חכמים לעולם יסדר אד שלחנו במו"ש אעפ' שאינו צריך אלא לכזית כדי שתהא סעודתו מתוקנת כל השבוע כולה עכ"ד - ומאפס הפנאי רקצר הכ"ד ידידו

ה"ק יצחק ווייס

בשולי המכתב

מדי דברי בזה עם ידידי הרב הגאון מי גרשון שטערן שליט"א בעל המחבר ספרי ילקוט הגירשוני העירני דמבואר בספר אהבת יהונתן להגאון רבינו יונתן ז"ל דפלוגתא המובא בתוס' וראשונים ז"ל אם מקדשין על הפת או על היין דוקא תליא בפלוגתא דתנאי באילו שאכל אדם הראשון דלמ"ד גפן הי' מקדשין על היין דוקא לפי דהקידוש בא לתקן חטא אדהה"ר ולע"ד חטה הי' מקדשין גם על הפת כדי לתקן חטא אדה"ר שחטא בחטה - וא"כ קידוש על היין שבא לתקן חטא אדה"ר שפיר יכולין הנשים לשתות לדעת השל"ה ז"ל אפי' כשנזדמנו יחד קידוש והבדלה כי הקידוש בא לתקן חטא אדם הראשון ובאותו דבר שקלקלו נתקנו ולא מזיק כלום שהוא ג"כ כוס של הבדלה ודו"ק.