עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמשנה שכיר חלק א

משנה שכיר חלק א רמה

Mishne Sachir part 1 245 · משנה שכיר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

סימן תקמ"ז וביו"ד סי' שמ"ז מ"מ נראה לי דבין לרב ובין לשמואל דוקא על מתו דמריר לבי' טובא ויש חשש לרב שיוציא כל ממונו מה שהכין לכבוד הרגל ולשמואל לפי שאין המת משתכח מן הלב ואתי למספר ברגל אבל אם אינו מתו רק שמספידו בשביל כבוד תורתו אינו מתעורר ההספד בלבו כ"כ ולא חיישינן עכ"ד - והנה בס' סוכת שלם להגה"ק ר"א גוטמאכער מגרדיטץ זצ"ל העלה באריכות נועם ובירר להלכ' פסוקה שאפילו הבנים יזכירו בתוך יב"ח ושעיקר חיוב הזכרה הוא בתוך היב"ח ע"ש כלל ו' וק"ו באחרים שבוודאי אין רשאי להם להפסיד להמת ולמנוע הזכרתו באשר לא שייך טעם כר"ש הנ"ל ודו"ק

- ואגב ראיתי להזכיר שבעל תה"ד זצ"ל נהג שביום שלאחר החג לא אכל פת שחרית עד ששילם נדר שנדר בעד הנשמות ועת הזכרתם - ועל היתר הנדר עיין בסוכת שלם הנ"ל בכלל ו' - והש"י יזכנו לראות בימינו בקרוב תחיית המתים וגאולה קרובה ונאמר אמן ה"ק צחק

- ה"ק יצחק ווייס

סימן ז'

ר"ח שבט תרע"ח לפ"ק

נשאלתי מהרבני המופלג ירא ה' מאוד נעלה כמו"ה שמואל געלטנער ז"ל ע"ד שהניח בזה היום התפילין של ראש עם הבית אשר הוא למשמרת על הקציצה של ראש. אי חיובא רמיא עליו להניח תפילין עוד הפעם

תשובה. לענ"ד מדהשמיעו האחרונים. עצה לאותן שאין מניחין תפילין בחוה"מ כדאיתא בסימן ל"א שיניחו תפילין שהם בלי פרשיות ושאר אופנים עשו"ת פרשת מרדכי חאו"ח סימן ד' ובשו"ת שמש צדקה ובחתן סופר שער הטוטפות דף פ"ח - ולא השמיעו אחד מהגדולים ז"ל שיניחום בחוה"מ עם הבית על הקציצה - ומדקציצה של ראש אינו רואה את האויר לא יצא - הי' נשמע מזה שאף אם הי' הבית על הקציצה שג"כ יצא

- ובשע"ת סימן כ"ז אית ו' מביא מתשב"ץ סימן ל' דמותר לכסות תפילין של ראש בסידרו - ודאמרינן וראו כל עמי הארץ היינו שהי' בראש במקום שהם נראים יותר וראו כמו ושמעו וכל העם רואים את הקולות ע"ש מש"כ בשע"ת בזה - אבל הגאון מהרש"ם מברעזאן זצ"ל מדחה דברי התשב"ץ מרש"י מקץ על וירא יעקב כי יש שבר ש"מ דשמיעה לא נקראת ראי' ואח"כ מחזיק דברי התשב"ץ ממנחות צ"ח סע"א גבי ראשי הבדים י"ל כיון דבולטין תחת הסודר הוה כנראה בחוץ י"ל גם בתפילין כן ע"ש - אמנם לענ"ד יש לחנק בין פרס סודר עליהם שאינו אדוק ודבוק בהם לא נקרא כיסוי כ"כ כהבית הזה למשמרת אשר נעשה בדיוק כמידת ארבו ורחבו של התפילין ודבוק על הקציצה יותר חשוב כיסוי - [ויש ג"כ לחקור דנימא דכליין בטל לגבייהו כיון דמיוחד להן ולא נחשב כיסוי כלל כדמצינו בסי' ר"מ באו"ח

] - וגם לענ"ד יש להביא ראי' דלא חשיב כסוי מדהשמיעו הפוסקים אם נפלו תפילין בנרתיקן א"צ להתענות ולא השמיעו חידוש יותר דאם הי' מכוסים בבתים שלהם ג"כ א"צ להתענות שהוא חידוש יותר וש"מ דזה לא חשיב כיסוי - ושוב מצאתי באשל אברהם להגה"ק מב' טשאטש זצ"ל חוקר בזה באם הי' הבית עליהם שלא יצטרכו להתענות - עיי"ש בסי' מד. [אמנם יש ג"כ לחקור באשר הטעם הוא שיהי' נראים אם רשאי' לעשות כיסוי מזכוכית על הקציצה של ראש אם נקרא ג"כ וראו כל עמי הארץ באשר נראים דרך הזכוכית - ולגבי קידוש לבנה מתיר בשו"ת דבר שמואל לקדשה ברואה דרך זכוכית ע"ש

] והנה בפוסקי' כתבו שהבית צריך להיות רואה פני האויר - ועי' בחיי אדם שחם טיחה עבה ניתן על הקציצה פסיל - יש לחלק דשם הכיסוי דבוק על הקציצה אבל הכיסוי הזה הרי אינו דביק דהרי יכולים להסירו ושוב ליתנו עליו

- ובאשר יש צדדים לכאן ולכאן אמרתי מהיות טוב יניח עוד הפעם תפילין בברכה ויאמר בהם פרשת ק"ש כבסי' כה סעיף י"ב - כל אימת שמניחן מברך עליהן אף כ"פ ביום וק"ש יאמר בהם מהא דסעיף ד' בסי' הנ"ל

ואף שר"ח הים ונזכר לאחר שהתפלל מוסף אין שום קפידא בדבר דאחר מוסף רשאי ללבשם כדאיתא בשע"ת סוף סי' כ"ה - דברי ה"ק יצחק ווייס

סימן ח

בעזה"י פרעשבורג ר"ח ניסן תרס"ג לפ"ק

שוכט"ס לכבוד אהוב לבבי הבחור החו"ב ירא ושלם כו' מו"ה פלוני נ"י

מוצא שפתי אשמור לקיים אשר הבטחתיו לברר לו שאסור להתחבר לדורשי בלשון לאימים ועל מה אדני האיסור הטבעו אומר לו בזה הנה על דבר זה הזהירני ה' יתברך במלאכות הנביא יחזקאל סימן ג' אשר בדברי קדשו השמיע לאמר ויאמר אלי בן אדם לך בוא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם כי לא אלי עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך ובית ישראל לא יאבו לשמוע אליך כי אינם חובים נשמוע אלי וגו' ופי' המלבי"ם שם ואעתיק את לשונו ודברת בדברי אליהם כי בני הגולה הירגלו לדבר בלשון כשדים ובלשון העמים ציוה ה' אל הנביא שידבר דבריו בלה"ק כמו שקיבל מה' ולא תאמר שתצטרך לדבר בלשון כשדים שאין אתה מבין אותה כי לא אל עם וגו' כי הם מבינים לה"ק לא אל וגו' ואל תאמר כי תצטרך לדבר נביאתי בלשון כשדי שיבינום עם הגויים כי לא אל עמים רבים עמקי שפה אתה שלוח ותצטרך ללמוד לשון כשדים בית ישראל לא יאבו לשמוע אליך וזה לא מצד שאין מבינים לשונך לשון יהודית רק מצד כי אינם אובים לשמוע אלי ולכן יאמרו אמתלא שאין מבינים לשון הנביא עכ"ד הרי אם כי דבר זה מפורש מתורת משה