משנה שכיר חלק א רמג

השינה - ואפשר לזכר זה קורין תהלים בליל יו"כ דהרי נעורים לזכר זה כדכתוב בטור סי' תרי"ט

- בע"ז דף י"ט ע"א שכפי' ר' שמעון ללוי ואייתי תהלים ע"ש ובמהרש"א עיין בהקדמת המלבי"ם לתהלים ד"ה בית קודש הקדשים כל מה שכולל ספר תהלים עש"ה

- בענין אמירתו בעד החולה ר"ל כה לשון ספר עיני ישראל במס' שבועות די ט"ו יש לתמוה על מנהג ישראל שאומרים תהילים בשביל חולה וכדומה הלא בשביל רפואה אסור וכדי ליישב קצת המנהג אני אומר עפ"י מ"ש הת"ח דהקשה (מה מקשה גמרא על ריב"ל האיך עביד הכי דקרי להני פסוקי וגני) הלא אמרינן חש בראשו יעסוק בתורה ותי' דכונת הש"ס הוא בזכות התורה שעוסק בה נתרפא והכא אמרינן דאסור להתרפאות היינו עס"י דרך סגולה וא"כ הכ"נ אומרים תהלים שזכות אמירה יעלה לאותו חולה - ולפי"ז מה שמלקטין מזמורים ואומרים להם דוקא אין ראויין לומר וכמ"כ פסוקי תמניא אפי' שאומרים עפ"י אותיות שם של החולה וזה דומה לדרך סגולה לדעתי הקלושה זה וודאי אסור עכ"ל

- בס' לשון חכמים ח"ב ד' ט"ו ע"ב בקצת מקומות נוהגים לומר תהלים על הנפטר כדי להגן עליו ואין בזה משום לועג לרש כיון שעושין לכבודו ולהגן עליו ודאי ניחא לי' בכך - וכן תקנתי פה בח"ק ג"ח לומר תהלים אצל הנפטר ולהתפלל על כל ספר תהלים התפלה שתיקן אבי מורי על זה בס' החיים כי כל מזמר שבתהלים מסוגל להבריח הקליפות

- בס' בית דוד לא' מגאוני קדמאי מחכמי ספרדים ז"ל דף קט"ו ע"ב בפי' מחזור יו"כ פה לשונו דפסוקי תהלים יכוון בסתם שהוא אומרם לפ' מה שכיון דוהע"ה עכ"ל עיי"ש - בס' קיצור ליקוטי מהר"ן שעיקר כח אמירת תהלים בימי הספירה עיי"ש

- בס' כתר שם טוב דף ל"ח ע"ב כה לשונו מזמור לדוד אמרו רבותינו כל מקום שנאמר מזמר לדוד מנגן ואח"כ שורה עליו שכינה מזמר להביא רוה"ק לדוד וכל שנאמר בו לדוד מזמור שרתה עליו שכינה ורוח הקדש ואח"כ אומר (מזמור) שירה - והנה באמירתינו ספר תהלים יש לנו לבוש ולהלכם אימתי רוה"ק שורה עלינו קודם האמירה או אח"כ ע"כ יראה לומר בקדושה בטהרה באימא ביראה עכ"ל - ושי"ת יערה עלינו רוח טהרה לומר לפניו שירות ותשבחות בכונה זכה וברורה לעורר חבצלת השרון להסר מנו כעס וחרון אכי"ר

- ה"ק יצחק ווייס

סימן ה'

בעזה"י פ"ב מ"א למב"י תרס"א לפ"ק

המנהיר ומאיר סהר וחרס ישפיע ששון ושמחה לחג העצרת לה"ה עטרת תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי שר התורה מאור הגולה מו"ה שלום מרדכי הכהן שליט"א אב"ד ור"מ בק"ק ברעזאן יע"א

אחרי קידה חמש מאה כו' נסתפקתי זה זמן רב באם לא יכולתי להשלים הפרשה עם הצבור קריאת שמו"ת ונדחתי עד שבת הבאה האיך לעשות אם השלמת שמו"ת דשבוע העברה קודמת משום תורת ה' תמימה עם באפשר שנאמר גם בזה קפידת המגיד למרן הב"י זי"ע להשתדל לבא בהשכמ' לביהכ"נ בכדי להתפלל כסדר כמובא בבאה"ט סימן נ"ב או יש לדמות השלמת הקריאה לדין תפלה בסי' ק"ח שמופסק להקדים החובת שעתא תפלה של עכשיו מראש מקדם ואח"כ להשלים התפלה הנדחית מזמנה

- ושוב נפל בדעתי לפשוט הספק מדברי הכרם שלמה בסי' קליה ס"ב ע"ד הרמ"א באם בטלו בשבת אחת הפרשה מלקרות בצבור לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכא לאותו שבת כתב שבס' צנצת המן פסק לקרות חיובא דיומא מקודם ומדמה לתפלה דחיוב קידם לתשלומין - אמנם בס' לשון חכמים כתב דאותה שבטלו צריכים לקרות בראשונה ואח"כ חיובא דיומא דתורת ה' תמימה וצריך כסדרן, והעיד בשם הגאון הנוב"י ז"ל שפסק כן בשנת תקמ"ד שביטלו קריאת התורה בשבת מחמת תגבורת המים וע"ש - והרהרתי שגם לענין השלמת שמו"ת יש לעשות כהנוב"י (ועיין בנוב"י מה"ת לאו"ח סוס"י ט"ו כתב וזה לה"ט ועוד איכא למימר שהדילוג מצד עצמו אינו נכון שהתור' וודאי יש לה סדר בכוונה מכוונת סמוכים עשויים באמת ואפילו למאן דלא דריש סמוכים היינו דלא ניתן לידרוש אבל וודאי שהכל בכוונה מכווצת מנותן התורה ולמה זה ידלג ויפסיק להפריד בין הדבקים עכד"ק) אמנם תרתי בלבי חולי לא פסק הנו"ב כן רק מטעם דהי' בצבור וכעין שכ' המחבר בסימן רפ"ו סעי' ד' שאף אם נתאחרו בתפלת מוסף עד עלות המנחה אין להקדים מנחה בצבור אלא מדלא הזכיר זה שם ש"מ שלא הי' מטעם זה ואפשר שהי' לסניף להנוב"י ז"ל

- והנה יש להביא ראי' מגמרא ערוכה דברכות ח' ע"ב שהחובת שעתא קריאת שמו"ת שקורין עתה בתורה בצבור היא מוקדמת ומנא אמינה לה דשם אמרו בגמרא ר' ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לכולי פרשייתא במעלי' יומא דכיפורי (באבודרהם דפוס פראג דף צ"ג פ"א בדיני הו"ר כתב שטעמו דר"ב בר אביי הי' כדי שלא יהא נחשב לו לעון ביוה"כ - ולענ"ד כעין שכ' בס' יפה ללב ד' ל"ה דמה"ט נעורים בליל יוה"כ יען ביוה"כ ניתנו לוחות אחרונות כאמור בסוף מס' תענית ועושים כבליל שבועות כטעמי' דמג"א בסי' תצ"ד וע"ש - כמ"כ לפע"ד הרי כתב בסדה"י שיש להשלים כל התורה לקרות מתחילה ועד סוף בחג העצרת משום נתינת התורה וביו"כ זה אי אפשר דגם בזמן הגמ' אמרו סדר העבודה כביומא ל"ו ע"ב האי דנחית קמי' דרבה ועביד כר' מאיר וברש"י שמטעם ונשלמה פרים שפתינו עיי"ש ועיין ג"כ מגילה ד' כ"ג ע"א ביו"כ ממהרין לבא ומאחרין לצאת משום דנפיש סידרא דיומא עיי"ש ע"כ לפע"ד נהג ר' ביבי להשלים כל פרשיות התורה במעלי יומא דכיפורי בערובת יום נתינת לוחות שניות והרי גם הטעם דריבוי נרות דיו"כ הוא מטעם נתינת התורה בו ביום כדאיתא בסי' תר"י ולפע"ד גם הא דיומא ד' ע' ע"א שהביא כל אחד ספ"ת שלו ביו"כ אחר שקרא