משנה שכיר חלק א רמב

בר"ח משום דיו"ט שלהן הוא יעו"ש

- וע"ד מה שהעיר מר עוזו דהרי מניעת מלאכתן הוא בבית ולא שייך פרסומי ניסא - ולע"ד כיון דכל כב דה בת מלך פנימה לא נתחייבה לפרסם רק לפני בני הבית ואי דא"כ תדליק ג"כ שם בזה י"ל לא חלקו חז"ל בין הדלקה להדלקה - וגם על מה שהשיג דאם אין לה בעל או כשהאיש הרחק מביתו מחוייבת להדליק י"ל כיון דעפ"י הרוב אינה מדלקת דעפ"י הרוב בימי החורף כל איש בביתו סמך לדבר מילקוט ישעי' סי' מ"ז הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה מהחג עד חנוכה מקרי שאינה עושה זכר בזה לנס

- ע"ד קושיית הדרתו בשולי מכתבו ע"ד רש"י ז"ל בתענית ט"ו ע"ב בהאי דאין גוזרין תענית בר"ח חנוכה ופורים ואם התחילו אין מפסיקין שכ' דבדר"ח לא כתיב משתה ושמחה שהקש' הדרתו הרי בפורים כתיב משתה ושמחה - כבר עמד בזה בתיו"ט שם ותירץ משום דלא אקרי מועד אע"ג דאקרי יו"ט לא זה לשון מועד שנקראים המועדות בתורה - וצ"ל שחכז"ל השאילו לשון מועד על חנוכה ופורים - ודברי רז"ל שכל מועדות בטלין חוץ פורים הובא ברמב"ם ספ"ב מה' מגילה שכתב וז"ל ואעפ"י שכל זכרון הצרות יבטלו שנאמר כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתמו מעיני ימי הפורים לא יבטלו שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היאודים וזכרם לא יסוף מזרעם, והגהות מיימוני שם הביא רק מקור לראשית דברי הרמב"ם שמגילת אסתר לא תבטל לימות המשיח שזה ירושלמי מגילה - אבל סוף דברי הרמב"ם בוודאי הן הן דברי רז"ל כל המועדות בטלין חוץ מחנוכה ופורים וכמו שהוא בפיוט לפ' זכור וע"ע בספר חסידים סי' שס"ט, והיות שכבר עברה חצות לילה אסתגר בזה ואחתום בכל חותמי ברכות עתירת מוקירו ומכבדו כערכו הרם ונשא

- ה"ק יצחק ווייס

סימן ד'

ואלו מן ההלכות בענין אמירת תהלים וזמנים המיועדים לאמירה

בענין אמירה מידי יום אי קידם או לאחר התפל' עיין מחה"ש או"ח סימן ו' סק"ו היטב. ואני הרהרתי ומצאתי שוב כן בספר אמרי צדיקים משמא דעיר וקדיש בעל ש"ט ז"ל זי"ע ועכ"י שיותר טוב לאמר אחר התפלה משים שאנחנו תשים מאד בענין הכוונה חלושי כח ואם ירמר קודם התפלה אז יאמר התפלה עיף ויגע עיי"ש

- אם רשאים לומר עוד קודם אור היום זה לשון חיים שאל ח"ב סי' כ"ה הרב האר"י ז"ל הזהיר שלא יקראו מקרא בלילה - וההולכים אחרי ההדרי"ם מנהגי האר"י זצ"ל אין קורין אפילו אחר חצות מקרא ושמעתי מהמקובל המופלא ח"ק כמהר"ר שלום שרעבי זלה"ה שה' מפקפק על מה שנהגו לקרות בבתי כנסיות סמוך ליום תהלים ונתפשט מנהג זה בכל ארץ ישראל שיש חבורות לזה והי' אומר שאולי אין תהלים בכלל אזהרת הרב ואין ולאו ורפי' בידי' והמקובלים נמנעים לקרות תהלים בחול כל שלא האיר היום עכד"ק - ועיין ברכות ד' ע"ב עד חצות הי' עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות עיי"ש ואפשר דע"ז סומכין העולם

הגה"ק המגיד דטריסק ז"ל בספרו מגן אברהם בהפטרת דברים כה לשונו תיקון הדבור הוא בשבת ולכן יאמר כל ספר תהלים בלי הפסק שום דיבור ואפילו ביה"ר רק ג' פסוקים לכו נרננה מתחלה וג"פ מי יתן מציון לבסוף ויחזור המזמור אשרי האיש כדי שיהא נעוץ סופו בתחלתו ויש כונה בזה שזה תיקון הדיבור - ופר"ח בסי' תי"ז מביא מנהג ירושלים ביום משמרת ר"ח אחר חצות קורין כל ספר תהלים ובין ספר וספר מאריכין בתחנוני' - ועיין ג"כ בזה בספר סגולית ישראל מערכת ימים גבי יום כ"ח ע"ש

- שמחת הרגל בלימודים דף ו' ע"א נכון הדבר ללמוד בשבועות ספר תהלים כלו שהוא יום הילולא דדוד מלכנו ונקדמה פני יוצרינו יתברך בתהלה לדוד אשר שר ע"ש והארכתי בעז"ה בספרי ביכורי מעשיך על ה' חג עצרת ה' יזכני להוציאה לאורה - בענין אמירתו בת"ב וירחא דאלול עיין מ"ש בקונטרס הכללים באות תהלים - בענין אמירתו בר"ה עמג"א ריש תקפ"ד וכה לשון הקדמת תירי זהב על שיה"ש מנכד הגאון הנ"ל ז"ל בעמוד ט"ז תיקן תקנות טובות ואחת מהן שהולכין בר"ה אחר אכילה אנשים ישרים לביהכ"נ לומר תהלים עד זמן המנחה כדי שלא ילכו בטל ביום הקדוש הזה ע"ש ועיין בעבוה"ק מענין אמירת תהלים - ע"ד אמירה בעיש"ת ובר"ח אלול עיין מטה אפרים

- בליל יו"כ בביהכ"נ ד"מ בסי' תרי"ח בליל הו"ר עיין בס' לב דוד פרק ל"ב ד"ה וכבר בהקדמת תו"ז הנ"ל בעמוד ההוא - ועיין ג"כ ע"ד לומר תהלים פ"א בשבוע בפלא יועץ אות תהלים - אם מותרים לאמרו בע"פ ח"ס יו"ד בתשובה קצ"א ד"ה איברא

- איזה מזמורים קודם התפלה - עיין בהנהגת הטובות דבעל ישמח משה ז"ל שבסוף תפלה למשה אות ל' כה לשונו קודם כל תפלה יאמר קצת תהלים ובפרט סי' כ"ה ויכוין למסור נפשו על קדושת ה' וסי' נ"א ויהרהר מאד בתשובה וסי' פ"ו - ועיין ג"כ בהנהגת אדם להגאון ר' דוד אפפענהיים ז"ל סוף פ' שני

- כה לשון נוב"י מה"ק באו"ח סימן ל"ה בתיקוני תשובה לבע"ת אחד. ידבוק מאד בשירות ותשבחות של דוד המלך ע"ה שזה דבר גדול להלהיב בלב האדם אהבת הבורא ב"ה אבל שאר תפלות ותחנונים אשר חדשים מקרוב מדורות מועטים לפני דורינו ירחיק מהם ובאתר דליעיל ירקא ליעול בישרא וכוורא הם שירותיו של דוד שבוודאי מיעילים עכ"ל

- בשוח"ט מזמר קכ"ד כל עשרים שנה שהי' יעקב בבית לבן אמר ט"ו שיר המעלות שבס' תהלים וכל ספר תהלים ע"ש וטוב טעם עיין בנזה"ק ב"ר פרשה ס"ח אות י"ד עש"ה

- בירושלמי יומא פ"א הלכ' ו' שקראו לפני כה"ג בליל יוה"כ בתהלים שטעמן מסיג