משנה שכיר חלק א רמ

טרם יהי' כל שיח הנני לברך אותו על אשר הרים ה' כסאו ודגלי לשבת מרומי קרת ויבורך מהמתנשא לכל לראש בכל מיני ברכות ותהלות לאורך ימים ושנים אמן

- וע"ד המקו' פשוט הדבר שאם נשאר עכ"פ מ' סאה במקום אחד לא איכפת לנו הכותל היינו המחיצה ממה שנעשה שאין זה מהוה ע"י דבר המקב"ט כיון דבלאו"ה הי' מקוה כשרה כמבואר בש"ך ס"ק ק"מ ול"ל דאי לח המחיצה הי' זוחל דזחילה לא שייך רק חוץ למקוה ועיין שו"ת נחלי מים סי' ק"ל ד"ה והנה ראיתי - ובענין שהמים יגיעו למעלה מן הטבור עיי"ש סי' קל"ז - ובענין שהחזן הולך עם הס"ת לכל ח' מן הקהל לא ראוי והגון כן וכן בש"ע סי' קמ"ט לא משמע הכי - כתבתי בקיצור כי הנני כעת טרוד גדול - מעמדי הוטב ב"ה ברוב הזמן אני יושב בבית מדרשי מ"מ אינני מוד במזג השוה ונא יזכרני עוד בתפלתו כו' והנני אוהנ"פ מוקירו מאד

- אליעזר חיים בן גנענדיל

סימן ב'

בעזה"י חנוכה תרס"א לפ"ק

הטור בסי' תר"ע כותב ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ואין להקל להן וגם יש מקומות שנוהגין איסור בכל היום אין להקל להן משום דברים המותרים ואחרים נוהגין בהן אסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם - והב"י הקשה עליו ויעויין גם בשו"ת ח"ס או"ח סוס"י קנ"ה - והטו"ז תירץ דדמיא לר"ח ועיי"ש, וע"ע בשו"ת מהרי"א או"ח סי' ר"ש - ולפע"ד נ' לחזק דעת הטור ולעשות לו סמוכים למה נהגו הנשים למנוע מלאכ' בימי חנוכה ולכה"פ כל זמן שהנרות דולקות, דהנה כבר דייק בס' חידושי מהרצ"א להגאון הקדוש בעל בני יששכר ז"ל לישנא דהש"ס שבת כ"א ע"ב לשנה האחרת קבעים ועשאים ימים טובים בהלל והודאה מה הית' דעת חז"ל שלא קבעו לימים אלו לימי מועד מיד עברו עליהם ימי הנס בשנה הא' שיהי' נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה ויע"ש תירץ לזה מהגה"ק זלה"ה - ולפע"ד הי' נ' די"ל שבשנה ראשונה נהגי דין יו"ט גמיר בח' ימי הנס דהיינו שאסרום במלאכ' ובכל יום ויום כשראו בשחר נס שנעשה בלילה עם המנורה עשו אותו היום קודש באיסור מלאכה ואמרו הלל והודאה

- ואמנם כן התבוננו רז"ל לאסור מלאכה ח' ימים אין זה בנקל כ"כ (ויעוין בתוס' מו"ק ד' ט' ע"א שמה"ט הי' לשלמה המלך להמתין עם חנוכת בית המקדש עד החג כדי שלא יבטל ישראל ח' ימים ממלאכ' וכן בר"ה כ"ג ע"א אמר אביי דמה"ט אין עושין משיאות אמלא משום ביטול מלאכ' לעם ב' ימים עיי"ש - ומה"ט ג"כ אין יכולין להוסיף קרואים בתירה בבו"ה משום ביטול מלאכה כברש"י מגילה כ"א ע"ב ועיין בילקוט ראה בסופו רמז תתק"ו מביא ספרי וז"ל רש"א פסח וחג שאין עונת מלאכ' עשה זה שבעה וזה שמנה עצרת שהיא עינת מלאכה אינו אלא יום א' בלבד מלמד שחס הכתוב לישראל - וכן הביא רש"י משפטים משמי' דמכילת' חמשה בקר וגו' שור שביטלו ממלאכ' משנם ה') ע"כ קבעום בשנה שלאחריו לדורות שיהיו רק ימי הלל והודאה ולא להיות נעצר ממלאכי, ודוגמתו מצינו במגילה דף ה' ע"ב מעיקרא כתיב שהם קיבלו עליהם איסור מלאכה בשנה הראשונה לבסוף ויו"ט לא כתיב כי איסור מלאכ' לא קיבלו לדורות (ועיין פרמ"ג א"א בסי' תר"ע עש"ה

) - והנה הח"ס זי"ע כתב בכמה מתשובותיו ומהם ביו"ד סי' רל"ג וכן שינה דבר זה בהגהותיו למגילה ד' ו' ע"ב שעיקר חנוכה ופורים דאורייתא הם והיינו לעשות איזה זכר והעובר ואינו עושה שום זכר לחנוכה ופורים ביטל מ"ע דאורייתא יעי"ש - (ויעיין בקרית ספר להמבי"ט ז"ל סוף ה' חנוכה כותב שיש למנורה רמז בתורה והן הן דברי הרמב"ן ז"ל ריש פ' בהעלותך וע"ש ויעויין ברקח סי' רכ"ה רמז אחר ובס' המון חוגג פי' ההגדה כותב בפי' הקידוש שבחגים וזמנים לששון ירמוז ג"כ לחנוכה ופורים יעו"ש) והיות האנשים עושים איזה הזכרות שימי ניסים היו מדליקין נרות ואומרים הלל והודאה לזאת סלקו איסור מלאכה מעליהם, אמנם כן הנשים אין מדליקין בפני עצמם וכבר חקר שו"ת שער אפרים סי' מ"ב מובא בא"ר סי' תרע"א ס"ק ג' לדידן שמדליק כל אחד ואחד כדעת הרמב"ם למה לא נהגו גבן שגם הנשים ידליקו בפני עצמן וא"ר מתרץ משום דאשתו כגופו יעש"ה - וח"ס ז"ל בחידושי שבת פרק ב"מ כתב בזה ותו"ד בקיצור הם מפני שבתחל' כאשר הדליקו בחוץ והלכו המהדרין לחוץ להדליק לא נמצאת שום אשה שתהי' ממהדרין כי אין כבודה לצאת בחוץ לעתותי ערב לרה"ר ולהדליק בין האנשים והשתא אע"ג שכולם מדליקים בפנים מ"מ מנהג הראשון לא זז ממקומו יעש"ה - ומההודאה אשה פטורה דהרי פטורה מתפלה כבמג"א סי' ק"ו ס"ק ב' ומהלל ג"כ פטורה כבמג"א סי' תכ"ב ס"ק ה' ולא נשאר לפניה רק להזכיר חנוכה בברהמ"ז (דבברכה אחת מעין ג' אין מזכירין חנוכה כמובא בשו"ת ויען אברהם חא"ח סי' נו"ן משמי' דהגהות מיימני פ"ג מה' ברכות) ואין זו פרסומי ניסא כ"כ כאמור בתוס' שבת כ"ד ע"א ד"ה מהו להזכיר של חנוכה בברהמ"ז - וגם אם רצונה שלא לאכול כל אות הימים דבר המחייב בהמ"ז הרשות כידה דהרי אין חיבה לאכול עת בימים אלה, והיות שאינה עושה דבר בפועל לפרסומי ניסא קיימו וקיבלו הנשים עליהם לדורות להיות עושים כמנהג הראשון שלא לעשות מלאכה בימים האלה או לכה"פ כל זמן שהנרות דולקות וא"ש מנהגן של בנות ישראל תורה שכתב הטור

- ה"ק יצחק ווייס

סימן ג'

והרב הגאון המפורסים מו"ה יוסף ליב סופר זצ"ל שהי' אבדק"ק פאקש פלפל על דברי אלו וזאת אשר השבתי לו

את ימין עוז תפארתו קבלתי בשמחה אור יום הששי דשבוע העברה והנה מאשר יקרתי בעיניו נתכבדתי שפלפל בדברי המעטים -