משנה שכיר חלק א רלט

אמר המחבר מאז שמעתי את שמע הטוב של ידיד נפשי הרב הגאון המפורסים צנא מלא ספרא צדיק נשגב נש"ת מורינו הרב ר"י הלבן שליט"א מלפנים אב"ד דק"ק קאדעל-בורג וכעת ראבדק"ק ווערבא יצ"ו מתהלך בגן התבל קול אומר קרא ושנה הרבה עד להפליא וביתר שאת שמעתי לספר בשבחו ביושבי בבוסערמין מגביר א' משם שהי' במרחץ בארטפעלד ובאותו פרק היו שם רבנים גדולים וצדיקים איתני הדור ובתוכם הרב בעל פרי השדה מבאניהאד ז"ל ולהבדיל בחל"ח גם ידידי הרב הנ"ל ושבחו רבנן לדצבי וחמיד ורגיג באורייתא תדירה כי גם שם לא פסק פומי' מגירס' והפליאו כלם איך שהכל לפניו ערוכה וסדירא לומר מלחיץ כמה הלכות גדולות וגמרות בשפה שגורה וסיפר לי גביר הנ"ל שהי' ממקורביו של הגאון מאור הגולה הנ"ל איך שהגאון זלה"ה לא זז מחבבו ושאמר עליו גדולות ונפלאות וביותר הפליא פלאות בבקיאתו הנפלא דכל רז לא אנס לי' ומעת ששמעתי שבחי' דמר ידידי הנ"ל רוח עזה של תשוקה נתעורר בקרבי הכיר את האיש ולהתקרב אליו וברוך ה' שהביאני עד הלום סמוך ונראה לגבולו ומאז באתי הנה התרועעה נפשי אתו בדביקות רוחא ברוחא והננו ב"ה כתרי רעין דלא מתפרשין וחבירים הנוחים זל"ז בהלכה להתעלס באהבים באהבה של תורה וכעת שזכני השם להוציא לאור חלק א' מספרי אמרתי לתת אות על אהבתינו ולדפוס ממנו קונטרס א' מן ספרי התשובות אשר בפניו והוא רק א' ממאה או יותר מאשר לפניו וכלם הם פנינים יקרים מפיקים זיו ומגה ושרשם פתוח עלי ים התלמודים ופוס' אשר גם מהם יש להכיר בקיאתו הנפלא, וקראתי שם הקונטרס בשם דבק טוב לרמז על דביקתינו הנפלא וגם דעת תורה של ידידי הנ"ל היא מסכמת לשם זה והטעימו בטעם לשבח כי מספר האותיות של שם הנ"ל כוללים השם הק' יב"ק ונשאר אותיות טב - וידוע שטוב לכוונו לכל מי ששרוי בצער ופלא כי מן השמים עוררוני על שם זה ואני לא כיוונתי כלל לזה והיא סלא וד"ל - ויען כי גדרו הגדולים שלא להדפיס דבר בלתי הסכמת גדול הדור הוא מדפיס בתחלה תשובת הגאון מבאניהאד אשר מתוכו יש ג"כ להכיר גידל חשובתו בעיניו וזה יהי' במקום הסכמה ושי"ת ירום קרן התורה בב"א

- קונטרס דבק טוב

סימן א

בעזה"י ווערבויא ג' לסדר וארא עות"ר לפ"ק

אל כבוד הגאון הגדול דק"ק באניהאד שליט"א

היות בעניני מקוה כתב התשב"ץ ח"א סימן י"ז מובא בשו"ת מראה יחזקאל וגם בס' חבור לטהרה ד' פ"ה ע"ב שצריכים לחוש לכל החומרות ואף לדעת יחיד לזאת באשר ראיתי שצריכים לעשות איזה תיקון במקוה דפה (עומדת אצל נהר קטן וממנה באים לה המים) אציע בזה שאנה קטנה והוא

הנה בשלחן ערוך סי' קצ"ח מופסק לדינא בסעי' ל"ו שהמים שבתך המקוה צריכים להיות זרת ממעל לטבור האשה הטובלת - והגאון לבושי שרד העלה בחידושיו לה' נדה סעיף פ"ט שאם לא גבהו המים לכל הפחות יוד גודלין למעלה מטבורה אף דיעבד לא עלתה לה טבילה - לזאת באשר המקוה דפה רחבה מאד מאד ועי"ז תכיל מים הרבה באי אפשר לחמם המים אם יהי' גבוהים כשיעור הנ"ל כאשר כו"כ פעמים הגידה לי זאת האשה הבלנית המחממת את מימי המקו' ולא נשאר לפני רק לחלק חלל המקו' ע"י חומת עץ מקצה דופן המקו' עד קצהו והחומת עץ תהי' עשוי' מנסרי' וכבר הוזכר כזה גם בח"ס יו"ד סי' רי"ג ולעשות כפסק הגידולי טהרה בשו"ת סי' ח' ליקח נסרים שאינם משופים ולקבעם לדופן המקוה במסמרים חדשים בל ימוטו - שאז אין שום חשש משום מעמיד בדבר המקבל טומאה - וגם לקח נסרים שאין בעוביין טפח וכבשו"ת נטע שורק יו"ד סי' פ"ה - ובאשר לא מצאתי בשו"ת אחרונים מי שיפקפק על דברי גידולי טהרה האנו יורני הדרגנ"י אם דעתו הרמ' מסכמת בזה

- עוד באחת ימחול הדר"ג להשמיעני דעתו, הנה ראיתי בביהכ"נ הק' דפה שהש"ץ בהוליכו הס"ת בחזרה מהבימ' אל ההיכל. תמור שה"י לו ללכת מיד עם הס"ת אל הארון הק' הולך מהבימה לאחוריו איזה פסיעות למען יוכלו העומדים שם לנשק הס"ת - ואני אמרתי שלא כן יעשה כי זה זלזול להס"ת כי העם הסמוכים לשם מאחורי הבימה צריכים לבא לקראת הס ת ולנשקה ולא להוליך הס"ת אצלם - וכעין דמדומי ראי' מירושלמי פ"ז דיומא הן הובא ביתה יוסף סוס"י תקפ"ד בכל אתר את אמר הולכין אחר התורה - וכן בסי' קמ"ט באו"ח שהכל חייבין ללות הס"ת והס"ת תצא ראשונה וראיתי זה רבות בשנים בשו"ת ריב"ם שיינטך שהעלה ג"ב לאיסור עשו ככה ועיי"ש

- כ"ד החותם בברכ' בברך כריעה והנני די"ש וש"ת ע"ע

ה"ק יצחק וויס

והשיבני הרב הגאון הנ"ל וז"ל

ב"ה א' לסדר בא באניהאד יע"א

שוכ"ט וברכת מז"ט לאהובי חביבי ידי"נ הרב הגאון חו"ב נפלא המפואר וכו' מו"ה יצחק ווייס נ"י דומ"ץ בק"ק ווערבא יע"א.