משנה שכיר חלק א רלח
Mishne Sachir part 1 238 · משנה שכיר חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →לא בעי שוב לד' חילוקי כפרה הא מילתא אמרי מסברא דנפשאי ואח"כ מצאתי כן במנ"ח סוף הלכות וידוי שהעלה כן והנאני שכיונתי לדעתו הגדולה - וכבר כתב הישמח משה בפ' נצבים דתשובת רבים מיראה ג"כ יש בו מעלת תשובה מאהבה דדוקא ביחיד יש חילוק בין אהבה ליראה עיי"ש - נמצא לפי"ז דד' חילוקי כפרה דוקא ליחיד נאמר ולא לרבים וגבי רבים לא צריך תו למידי ותיכף נגמר הכפרה - וכיון דביוה"כ עשינו תשובה ברבים נתהפך הכל לזכיות א"כ נשלם הכפרה לגמרי ולא נשאר אף רושם עון כלל וזה מה שאמרו במדרש ראשון לחשבון עונות היינו שלא נשאר מהעונות הישנים כלל וכיון ששלמנו השט"ח לגמרי שוב הגיענו לזמן שנוכל לשמוח וכמשל הנ"ל בש"ס וע"כ נקרא ר"ה ועשי"ת ויוה"כ ימים הנוראים משום דקודם שפרעו הוא עצב וחג הסוכות זמן שמחתינו ושי"ת יזכנו לקיים מצות החג בשמחה ובחדוה ולשמוח בשמחה של מצוה כל חיינו אכי"ר
והנני ידידו דו"ש באהבה ושלום אביו ידי"נ נ"י
שלום לך אהובי תלמידי בן אחותי הב' המופלג מורג חרוץ מתמיד ומצא כדי מדתו כמו"ה שלמה בראנסדארפער נ"י בק"ק האלאם יצ"ו
מכתבך קבלתי לנכון וע"ד ששאלתני להודיעך בדבר ששמעת מפי לדרוש ולהזהיר את העם שלא יכתבו את "הדאטום" של העמים בשטרי הדיוטות ובמכתבים לרגלי מסחרם כמו שנהוג כעת לקצר שם החדש ודרך משל בשעומדים ביום ג' בחדש אפריל כותבים יום ג' בחדש הרביעי (ע"י רעמישע נוממערן) וכדומה שהוא איסור גמור מן התורה רק יכתבו שם החדש בפירוש ואתה הזכרת את האזהרה זו משמי במסובה של תלמידי חכמים וצחקו עליך כי מעולם לא שמעו מזה וגם לא ידעו איה איסור יהי' בזה ובקשו ממך להראות להם את מוצא מקור לאיסור זה ולא ידעת למצוא זאת כספר ונתביישת מאד
תשובה. אהובי בני אקוה שבעזה"י יקוים בך מאמר חז"ל על פסוק אם נבלת בהתנשא אם נבלת עצמך בדברי תורה סופך להתנשא עיין נדה דף כ"ז ע"א ומה דאחיכו פלך לאו שפיר אוחיכו עלך ורק מיעוט ידיעתם גרמה להם חוכא זו ולא ראינו אינה ראי' ומקור לדינא הנ"ל הוא בעין יעקב בדברי הכותב בפר"ק דמגילה יזה לשון הכותב שם אמת ויציב מ"ש הרב שמצוה עלינו בכל עת שנזכור החדשים בדרך מנין שיחס אותו מנין ראוי שיהי' בערך אל חדש האביב כי בו יצאנו ממצרים ושלא יהא רשאי שום איש ישראל ליחס מנין שום חדש בערך אל ראש השנה שתחלתה מתשרי דרך משל כו' וגם היום הזה חובה עלינו להיות נזהרין בזה כו' אבל קריאת שמות החדשים אינו סותר לזה כלל כי גם בזמן הבית מי מעכב בידינו אם נקרא בשם כל חדש וחדש דרך משל שיאמר האומר בהזכירו חדש האביב "מערץ" ועל הסמוך לו "אפריל" ובתנאי שבכל עת שיזכור מנין החדשים יהי' בערך אל מנין יציאת מצרים עיי"ש שהאריך בזה קצו) - הרי בפירוש שכתב דאין קפידא בשמות החדשים (כי באמת השמות אינן מן התורה כי בהתורה לא הי' שם אחר רק מנין ראשון ושני כו' ושמות החדשים שישנם בידינו הם שמות שלקחו מן הגוים וכמו שהאריך שם הכותב וא"כ באמת אין נפ"מ באיזה שם יכנה את החדש רק שידקדק שמנין החדש יהי' למנין שצותה התורה היינו שחדש האביב הי' תמיד הראשון) ויוכל לומר מערץ אפריל וכדומה אבל רק שיזכור אותם שיהיו בערך ומספר לחדש האביב ולא לזמן אחר נמצא דאם יכתוב בשעה שעומד בחדש אפריל שהוא חדש הרביעי א"כ ל"ה המספר בפרך אל חדש האביב רק אל זמן אחר היינו אל "יענער" שהוא באמצע החורף נמצא דיעבור בזה על מ"ע דאורייתא ראשון הוא לכם לחדשי השנה לפי דפת הכותב הנ"ל ע"כ יותר עדיף שלא יקצר שם החדש רק תמיד יכתוב את שה החדש בפירוש למשל אם 3 טען "אפריל" וכדומה אז ינצל מאיסור זה את זה דרשתי כמה פפמים בדרשותיי והוא מפורש יוצא מדברי הכותב הנ"ל וגדולת הכותב ידוע כי הוא אביו של מהרלנ"ח ובדור קדום מלפני רבינו הבית יוסף והב"י מביאו כ"פ בספרו וכדאי הוא לקבוע הלכה כמותו ובאמת העולם אינם יודעים מזה ונכשלין בזה - ואם זכרוני אינו כוזב לי אזכרה שפעם אחת בהיותי טליא כבר תריסר שנין שלחני הרב המאוה"ג הצדיק מסורסים הרב הזקן שבקהל מולדתי ק"ק האלאס ר' ישראל אברהם עדליס זצ"ל (שהי' עוד מכיר את הקדוש בעל ישמח משה ואת הקדושים מדור הזה והי' צדיק גדול ומדקדק במצות מאד) על הפאסט עם איוו והי' כותב את הדאטום באופן הנ"ל היינו שם החדש בפירוש ולא במספר כנהוג ושאלתיו ע"ז ואמר לי שיש איסור בזה ויותר לא שמעתי ממנו כן עולה בזכרוני ואחר שנתגדלתי בתורה בעזה"י ומצאתי לדברי הכותב הנ"ל נזכרתי מה ששמעתי בימי קטנותי מפי הצדיק הנ"ל ובטח שמשם יצא לו דין הנ"ל - ומאפס הפנאי אקצר ואסיים בד"ש ואתה צלח ורכב ע"ד אמת
והואיל שספרי נגמר בין המצרים ומצאתי כאן מקום פנוי אציגה פה מאמר אחד מה שאמרתי בדרושי לבין המצרים בספר הדרשות אשר אתי בכתובתם ה' יזכני להוציאה לאורה בביאר דברי רש"י בפ' בחקותי ה' פעמים מצינו יעקב מלא ואיו ואלי' אשר מפני שנטל יעקב משכון מאלי' שיבא ויבשר הגאולה לבניו עיי"ש - והיא פלא למה הוצרך ליטול משכון ע"ז וכי חשיד ח"ו אלי' שלא יהי' בכלל איש טוב מבשר טוב ובטח בלי שום ספק ברגע שיודע לאלי' שהוסכם ברצון השם לגאול בניו מגלות המר בלי שום הכרח חינוכי יעוף מועף כעב קל לבשר להם בשורה הנעימה הלזי ולמה הי' נצרך ליטול ממנו משכון והיא פלא - ונראה לי בזה דבר נכון בס"ד ונקדים דברי הרמב"ם סוף ה' מלכים שכ' בזה"ל ויש מן החכמים שאימרים שקודם שיבא משיח בן דוד יבא אלי' ודברים אלו לא יודע אדם איך יהיו עד שיהיו ודברים סתומים הן עיי"ש - וראיתי לפליתי בסי ק"י בסוף קונטרס בית הספק שעמד על רבינו שכ' שאין החלט דאלי' יבא מקודם דהוא נגד ש"ס עירובין בסוגיא דתחומין דאלי' יבא מקודם וגם מקרא מלא דבר הכתוב הנני שילח לכם אלי' לפני בא יום הגדול והנורא - וכתב לפרש עפי"ד חכז"ל בפסיק אני ה' בעתה אחישנה זכה אחישנה לא זכה בעתה וס"ל לרמב"ם כי סדר ותנאי ביאת המשיח הוא שאלי' יבא מקודם לבשר הבשורה דגאולה רק הני מילי אם נעשה בעתה אבל אם זכו שימהר ויחוש הגאול' ידלג על ההרים וישנה הסדר ואהבה של הקב"ה מקלקל השורה והן הן דברי הרמב"ם כי אין אדם יודע איך יהי' שמא נזכה לבחינת אחישנה ואז אין מוכרח לביאת אלי' מקודם עכ"ד הגאון הפליתי שם - ותורני א' מבוסערמין הנקרא ר' הערש בער טאבאוויטש נ"י כשאמרתי לו דברי הפליתי הנ"ל אמר דיש לפרש דברי הפייט באלי' דמו"ש במהרה יבא אלינו עם משיח בן דוד היינו כשיהי' הגאולה במהרה בבחינת אחישנה יבא אלי' עם משיח ביחד ולא מקודם ונכון הוא
- היוצא מדבריו דביאת אלי' לבשר בגאולה יהיו דוקא כשישראל ח"ו לא יהיו זכאין בבחינת אין עושין רש"מ - והנה מצאתי ברדב"ז סי' שני אלפים רצ"ד שביאר ענין לקיחת אלי' לשמים שהי' משום שהקב"ה חפץ שילמדו סנגורא על בניו ולא דלטורא ומביא מדרש שאמר הקב"ה לאלי' מפני מה הוא תמיד מקטרג על בניו ואינו מלמד זכות עליהם ורואה בצערן של ישראל שהיו מתים ברעב ולא התפלל עליהם ואדרבא אמר קנא קנאתי לה' כי עזבי בריתך עיי"ש שהאריך בזה וע"כ לקחו ה' מעל הארץ - הרי דאלי' הוא קנאי ואף כשרואה ח"ו ישראל מתגוללים בצער אינו מלמד זכות עליהם ורוצה בתשובה שיעשו ישראל תשובה לפני המקום - ע"כ חשש יעקב אבינו ע"ה בעת שח"ו שבניו לא יהיו בבחינת זכה ורק יגרום מעשיהם הרע לתוקף ושיעבוד הגלות ואז יצטרכו לבשורת אלי' ויען שהוא קנאי אולי לא ירצה לבא לבשרם אף בשעה שבא עת הגאולה עד שיטיבו מעשיהם ע"כ נטל משכון שיהי' מוכרח לבא תיכף בלי איחור וא"ש מאד בהבנת דברי רש"י ז"ל - ובדרוש הארכתי למה נטל ה' פעמים משכון עפי"מ דמבואר בסה"ק דתמוז אב הם נגד שתי עינים וזה שאמר ירמי' עיני עיני יורדה מים וכשיתעלו אלו העינים יתרומם קרן ישראל וזה שרמזו ז"ל כלה שעיני' יפות כו' עיין בסה"ק בני יששכר ואוהב ישראל ועבודת ישראל שהאריכו בזה וע"ז אנו מתפללין והאר עינינו בתורתיך היינו בזכות התורה יהי' הגאולה ויאירו שני החדשים הנ"ל ועם זה בארתי קינת ירמי' פלגי מים ירדה עיני היינו ששני החדשים הויין בבחינת יורדה מים על לא שמרו תורתיך וק"ל - ומבואר בספרים ששני פעמים עין הוא מספר ר"ס ועיין מה שכתבו בפסוק וירא ה' כי סר לראות - והנה ה' פעמים אלי' הוא מספר ר"ס - וע"כ נטל ע"א ה' פעמים משכון מאלי' כדי שיהי' מספר ר"ס ויתעלה השתי עינים ויוגבה ויתרומם קרן ישראל בב"א כי"א -