משנה שכיר חלק א רלו

וכל כונתו בצורך פרנסתו רק לשמים ועי"ז יזכה לכפילת הפרנסה וגם כי הלולב הוא כלי קרב נגד הסא"ח כידוע ממדרש ע"כ יפה הוא המנהג להראות בזה חזותו לרבים ומנהג ישראל תורה הוא ודו"ק

ודע דמדברי ש"ס יומא הנ"ל יוצא לנו מוסר השכל לכמה בפלי בתים שיש להם ספרי תורות בביהכ"נ שהיו צריכין להגיה אותן ואינם מגיהין ומונחים כה בפיסולן הקהל אומר שהוצאות ההג"ה שייך לבעלים וגם כי הי' להם בהוצאה גדולה להגיה כל אלו הספרים שצריך להגיה, משא"כ לבעלים ל"ה בהוצאה אלא בספר שלו והבעלים מתרשלין בזה וחוץ מה שיש איסור מפורש בזה בה' ס"ת סי' רע"ט שלא להשהות ספר שאינה מוגה שלשים יום עוד יש לראות מש"ס יומא הנ"ל דהמנהג הי' בימים הקדמונים להדר עצמו לפני הבורא כ"ע ביום הקדוש והנורא בספר תורה נאה ואומן נאה ודיו נאה וכפרש"י הנ"ל ועתה איך לא יבושו אלו הבע"ב שמניחים ס"ת שלהם בביה"כ בפסול וחטים על הוצאה קטנה שצריך לזה ומה יפנו ליום הדין שאז ראוי לבא במצות הידור ס"ת כמשמע מש"ס יומא הנ"ל - ולדעתי הי' מן הראוי לתקן חברה מיוחד לזה וליתן מפות שבוע על הוצאה זו וממעות המקובץ בחברה זו יתקנו כל הספרי תורות שצריך להגיה כן נראה בעיני ודו"ק

ב' בראשית תרפ"ו לפ"ק פישטיאן יצ"ו

הק' ישכר שלמה טייכטהאל

סימן קיח כ"ג למב"י תרפ"ו לפ"ק פישטיאן יצ"ו

שוכ"ט וי"ל לאהובי שארי הקרוב אלי כבוד הרב הה"ג החריף ובקי בנש"ג כו' כש"ת מו"ה מנחם דוד פריעדמאנן שליט"א דומ"ץ בק"ק וו' ניישטאדט יצ"ו

אחדש"ה באהבה ע"ד שהביא לפני דבר חדש שתיקן בעירו להכריז בכל מוצאי פסח ע"י השמש שלא ליהנות מן החמץ עד כדי שיעשו וכך ראה המנהג בק"ק מטערסדארף וקצת מפקפקים ע"ז דמשמע מדברי המג"א בסי' תצ"א דשרי מיד ושאל חוות דפרי העני'

תשובה. האמת אגיד כי לא שמעתי זאת בלתי היום וגם אני לא אדע שורש לזה כי על מה ימתינו בכדי שיעשו אם על דברים שנמכרו לנכרי וכעת במוצאי פסח חוזרים ולוקחים ממנו אותו חמץ שנמכר לו נמצא שלא עשה בזה הנכרי שום התחדשות בשבילנו ולמה יצטרך להמתין בכש"י הלא לא אסרו בכש"י רק היכא דעשה הנכרי איזה מלאכה בשבילנו אבל היכא שלא פשה עבורינו כלל מה שייך לכאן כדי שיעשו - וגם לא מצינו כדי שיעשו רק בהביא לנו ביו"ט אבל אם הביא לנו במוצאי יו"ט או במ"ש לא מצינו איסור כדש"י דוק ותשכח בכל מקום שדברו מכדי שיעשו מיירי בהביא לנו או פשה לנו בשבת ויו"ט אבל אם הביא לנו במוצאי שבת או במוצאי יו"ט לא מצינו שגזרו ע"ז - ואם מיירי דעשה הנכרי ככר של חמץ כדי שיהא מוכן תיכף לישראל למוצאי יו"ט ע"ז שפיר אפשר דשייך בי' כדי שיעשו ג"כ י"ל דאין צריך לזה משום כדי שיעשו חדא דבלאו"ה לא ראוי לעשות כן משום פת עכו"ם וגם דנראה לי כמו שכתבתי דלא מצינו איסור כדי שיעשו רק בדהביא לנו ביו"ט או בשבת אבל אה הביא במוצאי שבת או יו"ט לא מצינו שאמרו בזה כדש"י וא"כ כאן בחמץ דלא אפשר שיביא לנו ביו"ט דהא אין לקבל ממנו כמו שנפסק בש"ע סי' תמ"ח א"כ לעולם לא יביא לו רק במוצאי יו"ט ואז שוב לא שייך כדי שיעשו - וטעמא נראה לי כיון דכל טעם דכדי שיעשו הוא משום שלא יאמרו לו כמבואר בתוס' בשם ר"ת וכן הוא דפת הרמב"ם בה' שבת וכ"ז אם הביא לו בשבת. אבל אם הביא לו אחר שבת ואחר יו"ט שוב לא חיישינן שיאמר לו בשבת ויו"ט דחול בשבת ויו"ט לא מיחלף וכעין סברת הרשב"א שהבאתי בספרי משנה שכיר ח"א סי' פ"ז עיי"ש - וגם לשי' רש"י דהוא משום דלא יהנה ממעשה שבת הרי דגם לרש"י כתבו תוס' דדוקא בעושה בשביל ישראל אבל כשעושה לעצמו לא גזרו וכן נפסק להלכה בסי' תקט"ו וכ"ז בשהביא בשבת ויו"ט נראה דעשה בשביל ישראל אבל בשהביא אחר יו"ט לא נראה כלל דעשה בשביל ישראל כיון דלא הביאו עד אחר יו"ט או שבת ובשבת ויו"ט הי' בבית הגוי ואילמלא הי' רוצה לאכלו הי' יכול א"כ לא מיקרי כלל שמו של ישראל עליו עד שעה שנתנו לו א"כ הוי כמו שעשה הגוי לעצמו דלא גזרו בי' כן נראה לפע"ד - וא"כ גם כאן דבכל אופן אי אפשר לו לקבלו ביו"ט וכמו שהבאתי לעיל א"כ אין שייך לכאן כדש"י וכ"ז אי אפילו עשה לו הגוי איזה חמץ ביו"ט האחרון כדי שיהא לו מוכן לאכול מיד אבל אי לא עשה כלל פשיטא דאין כאן כדי שיעשו דהא הנכרי מוכר לו תיכף במוצאי יו"ט חמץ שלו וכי אסור לן ליקח מהנכרי תיכף אחר שבת ויו"ט קודם שיעור דכדש"י אתמהה - ועיין בסי' תקט"ו דדבר שאין מחובר ואין מחוסר צידה ובתוך התחום שרי מיד וא"כ גם כאן בחמץ אף בלי סברא הנ"ל דהוא רק קונה מהנכרי ובמכירה ליכא איסור כדש"י כמבואר בסי' תקט"ו רק אף אם יהי' מתנה נמי ליכא בזה משום כדש"י דמה מלאכה עשה בזה כמו גבי דינא דאין מחובר ואין מחוסר צידה הנ"ל שוב מצאתי בטור או"ח סי' תר"ט שתמה על הגאון שהצריך להמתין למוצאי יוה"כ בכדי שיעשו וכתב עליו הטור בזה"ל ואני תמה למה צריך להמתין כדי שיחם הקדרה באותו החום שלא מצאנו כן אלא במלאכה הנעשה באיסור אבל זה שטמן בהיתר, איני יודע מה חשש איסור יש בדבר שהצרכו גאוני עולם לדבר בו עיי"ש והוא ראי' לדברינו שלא דברו מכדי שיעשו אלא במקום שנעשה באי' וזולת זה לא אמרו בו בכדי שיעשו

ונראה לי דהיינו טעמא דלא מצינו לא' מהפוסקים האחרונים שישמיענו במה דמבואר בסי' תמ"ח סעי' ב' דעכו"ם שהביא דורון חמץ לישראל דיצטרך להמתין בכדש"י רק אמרו דלא יקבלנו והיינו כנ"ל דבחמץ לא צריך כדש"י ומהטעמים שכתבתי לעיל - וכעת ראיתי שיש ראי' לזה מדבר ש"ע התניא בסימן תמ"ח סעי' ד' שכתב שם דאין צריך לכפיית כלי להחמץ שהביא הגוי לדורן אם הוא סמוך לחשכה דמשום שעה מועטת כזה עד אחר שתחשך לא חיישינן שיאכל עיי"ש - והשתא אי נימא דצריך להמתין בכדי שיעשו א"כ ל"ה שעה מועטת כ"כ ואכתי איכא למיחש לאכילה ולמה לא צריך לכפיית כלי דודאי שפה מועטת כונתו סמוך לחשכה עד שנעשה חשכה כיון דתיכף יוכל לאכול ליכא למיחש דיאכל עוד קודם חשכה אבל אי נימא דאפילו שנעשה חשכה תמתין כדי שיעשו שוב שפיר יש לחוש דיאכל עוד קודם חשכה - והנה אגב אומר שהס' מעדני שמואל בסוס"י קי"ד העתיק את דברי הח"י שכתב דאין צריך כפיית כלי בחמץ שהביא לו העכו"ם בשמיני דלא חששו בזמן מיעט כזה ונתן טעות למעיינים בזה - כי הפרמ"ג שם תמה על הח"י למה באמת לא יהי' צריך כפיית כלי והניח בצ"ע - אמנם הרב בש"ע התניח תיקן זאת במה שכתב דדוקא בדהביא לו סמוך לחשכה דאז באמת ליכא רק שעה מועטת וקטנה עד חשכה אז באמת ליכא חשש דאכילה אבל אם איכא איזה שיהה משעות באמת איכא חשש אכילה קודם חשכה וצריך כפיית כלי ולק"מ קו' הפרמ"ג וא"כ יש לתמוה על המעדני שמואל שלא זכר דברי הפרמ"ג ודברי ש"ע הרב ז"ל להעתיק אותם להלכה עכ"פ בח"י מביא בשהביא לו מן המנחה ולמעלה והפרמ"ג תמה עליו למה לא צריך כפיית כלי אף על השעות של המנחה ולמעלה עד הלילה והרב בש"ע העתיק להלכה דוקא סמוך לחשכה משמע דאי הי' שוהה איזה שפות הי' צריך כפיית כלי והשתא אי נימא דצריך להמתין בכדש"י מה מהני לן סמוך לחשכה דהא יצטרך להמתין עד כדש"י וא"כ הי' צריך בכל אופן לכפיית כלי וע"כ דגבי חמץ ליכא כדש"י ודו"ק

והנה מה שהביא משם המפקפקים שהביאו ראי' מהמג"א סי' תצ"א דמותר מיד וכתב כמ"ע נ"י שכמדומה לי' שהגאון ר' עק"א לא הסכים להמג"א - הנה מדברי הגהות רעק"א בש"ע שם נראה אדרבא דהחזיק בדבריו - וגם הרב בש"ע התניא ז"ל העתיק דבריו להלכה וכדאי הוא לזה לקבוע הלכה כמותו וכתב בפירוש דאין בחמץ משום תוספות מחול על הקודש עיי"ש - והנה לפני רבות בשנים ראיתי לגדול א' במאסף דשנת תרס"ד שהסתפק לשי' הפוסקים דתוס' שבת ויו"ט דאורייתא אי שייך תוס' גם באיסור חמץ והניח בצ"ע - וכעת ראיתי שהדבר מפורש בש"ע התניא שם דאין באיסור חמץ משום תוס' - ואני הבאתי ראי' מש"ס ערוכה פסחים מ"ג דאמרו שם ורבי אליעזר אימא כל לרבות נשים וכי כל לרבות עירובין ופרש"י וז"ל ור"א אימא כל דכרת לרבות נשים כי כל דכרת לרבות עירובו גמי לכרת כיון דליכא תו אוכלין מרבינן נאכלין כדאמרו גבי חלב עיי"ש - ואסיק הגמרא בקשיא והנה בסוכה דף כ"ח אמרינן האזרח לרבות נשים לעינוי ופרכינן בגמרא נשים מדר"י נפקא השוה הכתוב כו' ומתרץ לא נצרכה אלא לתוספות עינוי הואיל ומיעט הכתוב מעונש ומאזהרה הו"ל כמ"ע שהז"ג ונשים פטורות קמ"ל - והשתא אי נימא דאית באיסור חמץ תוספות מדאו' א"כ מה פריך בגמרא דנימא דעירובו בכרת לר"א כיין דליכא לאוקמי באוכלין הא שפיר איכא לאוקמי באוכלין היינו לרבות נשים לתוס' דסד"א דהואיל דמיעט רחמנא מעונש ומאזהרה הו"ל מ"ע שהז"ג ונשים פטורות כמו דאמרו בסיכה והוא ממש בסוגיא דשם ולמה אסיק בגמרא בקשיא - ואם כי ידוע דלכל קשיא יש תירץ וא"כ י"ל דזה הוי באמת התירץ ז"א דכבר כתב הכפות תמרים דלכל קושיא יש תירוץ רק בדוחק ע"כ נשאר הגמרא בקשיא אבל זה הוי תירץ מרווח וא"כ ל"ה שתיק הש"ס מני' כמו דלא שתקו בש"ס דסוכה דהוא ממש חד תירץ ועיין ג"כ בתוס' ב"מ דף ק"ו ד"ה לניסא וכן בתוס' כתובות דף ל"ו ע"א ד"ה ולתני כה"ג ועיי"ש - וע"כ דליכא בחמץ משום תוספות וע"כ שפיר פריך בש"ס ונשאר בקשיא ודו"ק וא"כ יש ראי' ברורה לדברי המג"א וש"ע הרב ז"ל ודבריהם קיימין להלכה ודו"ק

בהא נחיתנא ובהא סליקנא דנא אדע לפי מיעוט ידיעתי איזה שורש למה שהביא להנהיג להמתין במוצאי פסח בכדי שיעשו - אך כבר אמרו בפרק קמא דחולין גברא רבא אמר מילתא לא מזניחין אותו וכיון שהעיד כן בשם אביו ה"ג שליט"א בודאי יש לו בזה איזה קבלה מאדם גדול וגם כי כתב שמורו הגאון שליט"א ג"כ נוהג כן בודאי אית להו איזה טעם בזה ע"כ אבקשו שיאבה לשאול בזה את פיהם ולהודיעני דעתם וישלח נא ג"כ דברי אלה המעטים שערכתי פה לפניהם

כ"ד ידידו ש"ב הדו"ש באהבה ומברכו ברב טוב והדבוק באהבתו כל הימים

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

שוב מצאתי לבעל מסגרת השלחן בקונטרס זר זהב לדיני מכירת חמץ שכתב בזה"ל ומה שנוהגין קצת דביום ח' בא הנכרי סמוך לבית וממתין עד צאת הכוכבים שימכור בחזרה אינו נכון כי בזה שממתין ניכר הערמה כו' ונמשך זה ממה שסוברים דיש חשש איסור להסתפק מהחמץ במוצאי יו"ט עד אשר ימכור הנכרי בחזרה אבל באמת מותר להסתפק מהחמץ אחר צאת הכוכבים ויהי' בדעתם שאם יחזיק הנכרי לעצמו החמץ ישלמו לו מה שלקחו ממנו במוצאי יו"ט עיי"ש ודו"ק - הרי דכתב ג"כ דתיכף אחר צאת הכוכבים מותר להסתפק ממנו ולא הזכיר כלל מכדש"י ודו"ק - וכן הוא בספר ברכת הפסח סי' ט"ז אות ה' ואורחות חיים בסי' תמ"ח אות י"ב בסופו בשם הגה"ק מבוטשאטש ובח"ס סי' ק"ט ושו"ת שיבת ציון סי' י"א ובקצש"ע סי' קי"ד ובשד"ח סי' ט' אות כ"ג עיין כדבריהם ועיין במעשה רב להגאון הגר"א ז"ל דהי' משתדל לטעום במוצאי פסח חמץ מובא בשד"ח מע"ר י"ד סוף אות י"א ובספר ברכת הפסח בהגהות פתתי זוטא אות ד' שהביא כשם הרב הקדוש איש אלקים ר' ר' שמעון מיערסלוב