משנה שכיר חלק א רלב

דכתב ושמרתם את המצות ראוי להתבונן למה אמרה תורה במצוה זו לשון שימור הנופל על ענין הצריך שימור מן הגזלנים או מן הגנבים אמנם דע כי בהוציא כו' הקב"ה צוה עלינו באזהרת אכילת מצה והמצוה ההוא מכרעת הס"א והמקטריגין שלא יוכלו לקטרג כו' לכן צריכין אנו לשמור את המצות משום חימוץ ונופל ע"ז לשון שמורה ושמרתם את המצות כמו שהוכרח אדם לשמור עצמו מן הגזלנים וחמסנים הבאים עליו להרגו ולקחת את נפשו כו' ועל האי קליפה נאמר וכל הרשעה כולה כעשן תכלה וחלילה להיות להם דביקות בקדושה העליונה אפילו כמלא נימא ולכן איסור חמץ במשהו עיי"ש שעד כמה מן הזהירות צריך שיהי' בעשיית המצות וכמעט ההיסח הדעת פוסל ח"ו בזה ודברי הגאון רבן של ישראל בעל שואל ומשיב כנים ואמיתיים ודע דעפי"ז יהי' מוכרח דשימור דמצה הוא דאורייתא וכשי' הפר"ח ועיין במעדני שמואל ריש סי' ק"ח שהביא חלוקי דעות בזה - ועיין במהרש"ם ח"ב סי' ג' מה שהאריך בדברי השו"מ הנ"ל ועיין קונטרס בן פורת להגאון הצדיק מופת הדור דספינקא שליט"א הנספח לספר אמרי יוסף למרן אביו זצוק"ל זי"ע בחמוש שמות סי' א' שהרחיב ג"כ הדיבור בזה ודו"ק - והנני בזה ידידו דו"ש באהבה רבה ובאהבת עולם

הק' ישכר שלמה טייכטהאל

והנה בפנים כתבתי דמן הראוי ליקח את חטים השמורה לצורך מ"ע דמצה לבית ולשומרו כך מכל חשש ועכשיו עלה בדעתי כמה מן הזכות ירכש האדם לעצמו בזה דידוע דמצוה בעידנא דעסיק בה מגינה ומצלי ועכשיו דחטים של כזית מצה הוא בביתו לשמורה נמצא דעסיק בכל עת בשמירת הכזית מצה א"כ היא מסוגלת להצילו מכל רע דתמיד הוא בעידנא דעסיק בה ועיין חולין דף ז' דנשתנו לר' פב"י סדרי בראשית בשעה שהי' עסוק בשמירת החטים למצת מצוה כמו כן כיון דהוא עסוק בכל עת בשמורת החטים לכזית מצה יכול לזכות גם לנסים חוץ לדרך הטבע וד"ל

סימן קיב

החיים והשלום וכ"ט סלה אל כבוד הרב הגאון המובהק המפורסים בוצינא קדישא חו"פ אור צח ומצוחצח דנהיר ומאיר בכל פינה ועברים לארץ ולדרים רבים הלכו וילכו לאורו מטע קדש מגאוני וקדושי אל כק"ש מרן ר' יואל טייטעלבוים שליט"א אבדק"ק ארשאווע והגליל יצ"ו

אחרי קידה כמשפט קדם גברא רבה כדכוותי' הנני במודע כי כסף המשולח בעד ספרי הגיעני נכון ומאד נהניתי אשר ספרי מצאה חן בעיניו הבדולחים וחרב שמחתי עד למאד על הברכה שברכני שאהי' בעזה"י ממזכי הרבים ושאזכה להרחיב גבול התורה והקדושה אשר באמת זה כל חפצי ומגמתי מעודי וחקותי חזקה שברכת צדיק וקדוש ישראל לא יכזב כמאמר חז"ל שברכת ת"ח אפילו על תנאי אינו חוזר ומכש"כ ברכת אדם גדול כמותו ירבו בישראל ובאתי כעת רק ליתן לכהדר"ג וקדושו נ"י תשואות חן שרצה להכירני ולחבב את ספרי בעיני וגם אני לא אוכל להתעלם מלהזכיר לפני כ"ק מרן שליט"א שעוד לא פג מחיכי טעמי התורות והדרשות שדרוש דרש לנו משה שפיר קאמר ה"ה כהדרגנ"י בקיץ דשנת תרע"ח בעת שחנה את פניהעיר נאנאש יצ"ו וגם אני הייתי בתוך הבתים לקבל פני קדשו ולהיות משובתי שבת קדש תחת צלו ושם זכיתי לשמוע מפיו קדשו כמה מילי מעליותא בהלכה ובאגדה ובמוסר מדוברות מלהבות קדשו והרבה דברים ששמשתי בהם בדרשותיי ולדוגמא אעלה על הגליון מה שאמרתי עם דברות קדשו בסדר השבוע ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע ורש"י פירש כל טובתן של רשעים רעה אצל הצדיקים ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנוב את לבבי כו' למה נחבאת לברוח כו' ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים בחוף ובכנור ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה השכלת עשו יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלקי אביכם אמש אמר אלי לאמור השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע כו' ויען יעקב כי יראתי כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעמי ע"כ - ויש לדקדק טובא במקראי הללו א' כיון דה' אמר ללבן השמר מדבר עם יעקב מטוב עד רע למה עבר על פי ה' ודבר עמו טוב ואמר לו ואשלחך בשמחה כו' דברים טובים ונעימים כאילו את טובתו הי' דורש - שנית קושיות המפורשים מה איכפת לן בזה שידבר עמו טוב ומה שפירש רש"י שטובתן של רשעים רעה הוא אצל הצדיקים הא גופא טעמא בעי למה הוא באמת כן - גם קשה לאיזה צורך הי' לו ללבן להגיד זאת ליעקב יש לאל ידי כו' רק ואלקי אביכם אמש אמר אלי השמר כו' דכיון שכן הוא מעשה לסתור שבאמת אין לאל ידו לעשות עמו רע עוד קשה תשובת יעקב כי יראתי פן תגזול את בנותיך מעמי הלא תתן אמת ליעקב ולא הי' פה דובר שקרים ח"ו ואיך באמת ירא ממנו הלא לעיל מזה כתיב ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ואהי' עמך וכיון שה' הבטיח לו שיהי' עמו מה מקום הי' לירא ממנו ואם כי ידוע מאמרם ז"ל ביעקב שהי' ירא שמא יגרום החטא עכ"ז מ"ט פנים לתורה

אבל יובנו הדברים היטב עם מה ששמעתי מפי קדשו בהדרשה נפלאה הנ"ל שפירש דברי רבינו רש"י שפירש בתשובת אמנו רבקה על שאלת אחיה ואמה התלכי עם האיש הזה, ותאמר אלך ופרש"י מעצמי ואף אם אינכם רוצים עכ"ל - והיא פלא מה כיון רש"י ז"ל בזה וגם מה צורך הי' בתשובה כזו הלא אל תתחר במרעים כתיב ואמר לנו, כ"ק מרן שליט"א כוונה נאותה ואמת בזה בהקדמת דברי הגה"ק באגרא דכלה בפסוקים דאחרי כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אלי מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקותיהם לא תלכו - וקשה לאיזה צורך אמר הכתוב אשר אני מביא אתכם שמה וכי עד השתא לא ידעינן זה - ואמר הגה"ק הנ"ל דכבר ידוע דכח הפועל בנפעל וכל הנותן מחנה לחברו הוא נותן גם כחו במתנה זו לחברו וע"כ היו נזהרין קדושי ישראל מלקבל מתנה מאיניש דלא מעלי כדי שלא ישחדו מכחו - ועתה דהקבה"ו הי' מבקש מזרע ישראל שלקחו את ארץ כנען מהכנענים שלא ילכו בחקותיהם וכמעשיהם לא תעשו הי' לכאורה פתחון פה לשאול הלא זה דבר שאי אפשר בטבע כיון דהם קבלו את הארץ מידם א"כ בלתי מכיון הם נשחדים מכחם ע"י שכח הפועל בנפעל וא"כ מהטבע הם מוכרחים לילך בחקותיהם ולעשות כמותם על כן הקדים להם הקב"ה וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה רצה לומר בזה שתדעו שלא הכנענים נתנו לכם את הארץ רק אני נותן לכם את הארץ ע"כ שפיר יש לאל ירכם שלא לעשות כמעשיהם ועוד תרתי לטיבותא יש א' שנגרע כח הכנענים בזה ע"י שנעשה הדבר נגד רצונם וב' שאני הוא הנותן לכם זה א"כ אדרבא עוד נתתי את כחי בכם שתכלו לחיות בארץ בקדושה כי כח הפועל בנפעל א"כ כחי יש בכם וע"כ שפיר אני מבקש מכם את זאת עכ"ד הקדוש בספרו אגרא דכלה והדברים אמיתיים ימתוקים - והוא הענין ג"כ אצל אמנו רבקה ע"ה דלקיחתה ליצחק הי' לתכלית גבוה ורמה ונשגבה מאד לטעת על ידה אומה קדושה ולבנות אתה את בית ישראל חלק ה' עמו ובאמת הי' מדעת אחיה ואביה לעכב את כל המעשה רק אחר דראו דכבר נגמר מן השמים (ובתואל שרצה עוד לעכב באמת קיבל עונשו כמו שפי' רש"י) לא עיכבו עוד וכמו שאמרו בפירוש מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב אבל עוד התחכמו להזיק במפעל הקדוש הזה ע"י שחשבו דרבקה עודה קטנה ודבוקה באמה כמו שאמרו ז"ל בפסוק ותרץ ותגד לאמה א"כ בודאי לא תרצה לעזוב את בית אמה ופ"י דברי פיתוי שלהם תשלחו אותה וא"כ כל הילוכה יהי' על ידם וא"כ שוב יהי' כח הפועל בנפעל וא"כ יהי' כחו של לבן באמצע וא"כ ממילא לא ישיגו את התכלית הנרצה בהלוך רבקה ליצחק ע"כ התחכמה רבקה בתשובתה לרשעים הללו ותאמר אלך וכפרש"י מעצמי ואף אם אינכם רוצים וא"כ לא תוסיפו תת כחכם במפעל הזה כלל וכלל א"כ ממילא לא תכלו להזיק לן כלום בהבנת בנין בית ישראל וא"ש עכ"ד מר הדרגנ"י בתוך אחד השיחים שיח קודש ששח לן בדרשה הנ"ל ודפח"ח ושפתים ישק

ומכאן ואילך אוסיף אני בעזה"י בבחינה הנ"ל לבאר ענין בריחת יעקב אבינו ע"ה מלבן דזה הי' ג"כ טעם יעקב אבינו שגנב את לבבו בלי הגיד לו כי בורח הוא יען כי הגיע השעה שיעקב אבינו הי' רוצה לילך לארץ הקדושה ולבנות בית הנאמן לה' עם י"ב שבט ה' וכדי שיהי' הקדושה בשלימות הי' רוצה לעשות זאת בלתי התערב בה כלל כחו של אותו רשע היינו שלא יהי' כלל בהסכמת רצונו וממילא לא יהי' שייך בו כח הפועל בנפעל ולבן הרשע הבין את כונתו היטב יען שהי' חכם בקליפה כידוע וטען עמו שלא טוב עשה בזה דכמו אצל רבקה יען שידעה שמה' יצא הדבר ולא נוכל לדבר מטוב עד רע היינו שלא יכלו לעכב על ידה על כן לא הי' מזיק כלל הסכמתינו בזה וכמו שאמרה רבקה אלך מעצמי אף אם אינכם רוצים ויען שהי' כן שוב לא התנגדו כלל על שילוחם אותה בברכה כדכתיב וישלחו את רבקה כו' ויברכו את רבקה א"כ גם אצלך יען כי אלקי אביכם אמר אלי השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע היינו שלא אעכב אותך בהילוכך מכאן אל אבותיך ומסתמא גם אתה ידעת מזה ואתם תלכו מפה אף אם איני רוצה להסכים וא"כ ממילא לא יזיק כלל הסכמתי בזה א"כ מה עשית ותגנוב את לבבי ותנהג את בנותי כשביות חרב למה נחבאת לברוח ונא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים בתוף ובכנור ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה הסכלת פשו יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלקי אביכם אמר אלי השמר לך מדבר עם יעקב מטוב פד רע ועפ"י הנ"ל יהי' זה בלשון תימא יש לאל ידי וכי יש לאל ידי לעשות עמכם רע בתמי' הלא ואלקי אביכם כו' ופסוק יש לאל ידי הוא נתינת טעם על ועתה הסכלת עשו שנאמר בתחלה יען דוכי יש לאל ידי לעשות עמכם רע הלא ואלקי כו' א"כ גם הסכמתי לא יזיק לך א"כ הי' לך להגיד לי זאת כדי לשלחך בשירים כמו שעשו עם רבקה אמך דשלחו אותה בברכה והואיל אתה לא עשית כן על כן עתה שפיר הסכלת עשו - ועל זה השיב לו יעקב בחכמה יפן כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעמי והכונה יהי' עפי"ד הגר"א ז"ל בהחילוק בין שני החיבות "עם" או "את" שהם משמות הנרדפים כי תיבת "עם" יורה השיווי בדבר ההוא דקמיירי ופעולת שניהם שוה אך תיבת "את" יורה שהגם ששניהם עושים את פעולה הזאת עכ"ז אין שניהם שוין בדבר זה כי האחד עיקר והשני טפול לו וכמו שדרשו את הטפול לבשרו עכ"ד (עיין מה שפירש בפסוק וילך עם שרי מואב ויחר אף ה' כי הולך הוא וכפרש"י לבו כלבם שוה) וטען יעקב בתשובתו אליו אם כי לכאורה הצדק אתך דאחר דאין בכחו לעכב אין ברצונו היזק בעיקר הדבר וכמו שהי' ברבקה דלא הי' בכחו להזיק ונעכב בנין בית ישראל עכ"ז לא ימנטו משום איזה היזק בדבר והי' מקום קפידא לחול היזק בדבר במקצת מה שלא הי' כן אם לא קבלו אז את הסכמתו כלל והיינו דידוע דמיצחק ורבקה נולד עשו הרשע ג"כ ורק דהברכה באה מקבה"ו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק ועשו נדחה לחוץ וי"ל מה שנולד להם רשע זה הי' ע"י הרצון קצת שהי' בזה מצד לבן הרשע והי' קצת כח הפועל בנפעל ומצא מקום לחול בעשו הרשע ועתה דיעקב הי' רוצה שיהי' מטתו שלימה ופסולת נקיה בלתי שום פסולת ע"כ רצה שלא יתערב זר כלל במעשיהו ולא יהי' רצון לבן הרשע בזה אף במקצת דמקצת וע"כ הי' בורח ממנו בני הגיד לו וזה שאמר יעקב בתשובתו פן תגזול חת בנותיך "מעמי דייקא מעמי" שיהיו שוים לי במפעלי כמו שאני הוא כסולת נקה בני שום סוג כידוע שהי' המובחר שבאבות כמו כן רציתי שיהיו שוים ני בפעולת העמדת שבטי יה ע"כ לא יכולתי להגיד לך כדי שנח יהי' כח הפועל שלך בנפעל אף במקצת וא"ש בהבנת הפסוקים בס"ד וגם דברי רש"י יובנו היטב שטובתן של רשעים רעה הוא אצל הצדיקים מפני שכח הפועל בנפעל ות"ש הכל בעזה"י - ובאמת ענין הנ"ל שטובתן