משנה שכיר חלק א כג

מן הארץ ועלה לה למעלה והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה וזהו הי' גורם חורבנה ואבידתה עיי"ש - והמגיד הקדוש מקאזאניטץ בספר עבודת ישראל בליקוטים הוסיף על דברי רבינו וכ' בזה"ל וכבר הציע הב"ח באו"ח סי' מ"ז דבריו המתוקים ע"פ קדושתו הנפלאה ונראית מתוך דבריו ע"ש ותמצא מרגוע לנפשך וגם אנחנו נוסיף על דבריו הק' קצת דהנה מי שלומד תורה ע"מ שיהי' למדן ח"ו או אפילו שידע הדינים על בוריין ולעבוד ה' כרצונו מ"מ אין לו תענוג גדול מעסק התורה כמו העוסק לשמה להיות היכל לשכינה תיכף בשעת עסק התורה ומרכבה קדושה ומ"כ לא ותלהב לבו לברך ברכת התורה ולהודות לו יתברך על נתינת התורה כי מה איכפת לי' אם לא נתנה הי' פטור מה שא"כ מי שלומד תורה לשמה כמו שכ' הב"ח שם להיות כסא והיכל לשכינה ע"פ נשמתו העוסקת בדבר השם והוא נעשה מרכבה לשם ה' ושורה עליו כל הקדוש' וכל המלאכים מקשיבים לקילו וכמו שהאריכו בזה בס' הזוה"ק ובס"ק א"כ יש לו תענוג גדול והשתוקקת והתלהבות להודות לו יתברך שמו על נתינת התירה ולברך אשר קב"מ וצונו לעסוק בד"ת וכן כ' המהר"ל בהקדמת ספרו תפארת ישראל בביאור ענין ברכת התורה עיי"ש שביאר בזה מ' חז"ל על שלא ברכו בתורה תחלה היינו שברכו אבל לא בהנאה ושמחה וק"ל ואומר והערב נא כו' וצאצאנו לרמז בו שיהי' היחוד על ידינו בשם הוי' אדני העולם צ"א וזהו צאצאנו הנולד ע"י מעשינו ועסק התורה לשמה ונבראים בזה עולמות חדשים שיחדש הקב"ה עלינו גזרות טובית ישועות ונחמות עכ"ל הקדוש - ובדברי הב"ח הקדוש הנ"ל נבין מאמר ר' אלכסנדרי בפ' חלק ד' צ"ט ע"ב אמר ר' אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי ופרש"י שלום שלום תרתי זמני אחת למעלה וא' למטה ע"כ והיינו שמקשר עליונים ותחתונים יחד ע"י שמוריד בתורתו שכינתו בתחתונים

והבן

- (ג) וכיוצא בזה ראיתי להביא בשם ספר כתר שם טוב לרבינו מהר"י בעש"ט ז"ל זי"ע שאמר בביאור דברי הש"ס סוכה כ"ח דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי. ורבא ע"כ - ופלא מאד שיקראו חו להויות דאביי ורבא דבר קטן דהא זה עיקר תורתינו הנתנה בסיני והם חיינו ואורך ימינו אלא הכי פירושו באמת הן תורה נגלית והן הנסתרות הכל סוג אחד כי הכל הולך אחר כוונת האדם אם כוונתו לידע הענינים לבד ומה גם ח"ו צורך הנאת עצמו משום כבוד וקרדום לחפור ח"ו אינו זוכה להיות מרכבה לשכינתא בתירה שלומד והוא רק דבר קטן אבל מי שמכוון להיות מרכבה לשכינתא ואין לזה דרך אלא ע"י התורה והמצוה אזי הן ע"י תורה נגלית הן ע"י נסתרות יזכה להיות מרכבה וזהו נקרא דבר גדול וזה מה שאמרו בש"ס דבר גדול מעשה מרכבה עכ"ל ודפח"ח ויצא לנו מדברי רבינו הנ"ל דאין חילוק בין סתרי תורה לנגלית התורה והכל הולך על דרך אחת ויכול להיות מעשה מרכבה גם בנגלית אם היא בכוונה זכה הקדושה הנ"ל וגם סתרי תורה לאו תמיד הוא מעשה מרכבה כגון באם לא הי' בכוונה

נכונה

- (ד) ובזה נראה לפרש מאמר חכז"ל בחגיגה י"ד ע"ב, ת"ר מעשה ברבי יוחנן ב"ז שהי' רוכב על החמור והי' מהלך בדרך ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה כו' אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור מיד ירד ריב"ז מעל החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית אמר לו רבי מפני מה ירדת מעל החמור אמר אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי שרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור מיד פתח ר"א בן ערך במעשה מרכבה ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה פתחו כל האילנות ואמרו שירה כו' ונענה מלאך מן האש ואמר הן הן מעשה מרכבה עמד רבי יב"ז ונשקו על ראשו ואמר ב"ה אלקי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכמה כר"א ב"ע יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש אתה נאה דורש ונאה מקיים אשריך אברהם אבינו שאלעזר ב"ע יצא מחלניך ע"כ - ומהרש"א בח"א עמד מה נאה מקיים שייך הכא והוא רק דרוש יקבל שכר ולא וקיים ולשון זה אמר הש"ס גבי בן עזאי שלא קיים מצות פו"ר ונדחק בזה עיי"ש ואני ג"כ אדייק מה שנענה המלאך ואמר אחר שראה שירדה אש מן השמים ואילנות אמרו שירה הן הן מעשה מרכבה מה חידש המלאך בזה דהא תיכף מעיקרא קעסיק בזה כמו שמבואר בגמרא דשאל מרבו רשות לומר במעשה מרכבה וגם רבו אמר לו כן אבל בהנ"ל יובן הכל בעזה"י דלא הלימוד העיקר מרכבה יוכל האדם לעסוק במעשה מרכבה היינו בסתרי תורה ובאמת ל"ה מעשה מרכבה דאינו נעשה מרכבה לשכינתא כשאינו בכונה הראוי לזה כנ"ל ורק כשהוא בכונה זכה וקדושה להמשיך השכינה למטה אזי הוא באמת מעשה מרכבה וזהו הפירוש בש"ס הנ"ל דהמלאך אחר שראה שירד אש מן השמים והשכינ' ירדה למטה וגודל הקדושה שהי' שם עד שהאילנות אמרו שירה ומלאכי שרת נתלוו עמהם ענה ואמר הן הן מעשה מרכבה ר"ל לא הלימוד בעצמה הוא מעשה מרכבה ורק הכונה הזכה שהי' בלימוד הזה עד שפועלת להשרות השכינה בתחתונים וכדברי הב"ח דבזה נעשה מרכבה לשכינתא וזהו העיקר מעשה מרכבה - וזהו הי' נמי כונת ריב"ז במה שאמר יש נאה דורש ואין נאה מקיים היינו שדורש במעשה מרכבה ואינו נעשה מרכבה לשכינתא כשלא הי' בכוונה הנכונה לזה וא"כ הוא אינו נאה מקיים ויש נאה מקיים היינו שהולך במחשבות קדושות לקשר עצמו להשכינה וממשיך עליו השראתו אבל אינו נאה דורש היינו שאינו יכול לדרוש בסתרי תורה אבל אתה נאה דורש שדרש בסתרי תורה ונאה מקיים שבאמת פעל בתורתי להמשיך שכינה בתחתונים ולהיות מרכבה לשכינתה כמו שראו בעיניהם ומתורץ שפיר קושיית המהרש"א ודקדוק הנ"ל וא"ש

בס"ד

- (ה) והנה בענין עסק לימוד התורה לשמה מלבד מה שהבאתי בשם מרן הב"ח ז"ל דרך הנכון בזה עוד למדתי מתורת משה רבינו ע"ה דרך יותר קרובה ופשוטה בזה השוה לכל נפש הישראלי וקטן וגדול שם הוא ואעתיק כאן מה שכתבתי בזה בספרי על התורה ה' יזכני להוציאה לאורה להגדיל התורה ולהאדירה, וז"ל שם בפ' זאת חקת התורה

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמור זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמור דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה כו' ודקדקו המפורשים זאת חקת הפרה הול"ל כיון דבפרה קמיירי - ובזוה"ק הביא דר"י פתח להאי פרשתא בקרא וזאת