משנה שכיר חלק א כב

ותהי ידך לעזרו להשיא בנותיו לבעלי תורה ויראי שמים ותאריך ימיו ושנותיו בחיי נחת ונעימים ויזכה לשיבה טובה בנחת ושובה מבניו ובני בניו נצח סלה ועד אכי"ר

- וזכרה לה אלקי לטובה אמי מורתי גיטל בתור' ר' דוד זאב אשר התהלכה לפניך באמת ובתמים ומאסה בחמדי תבל וכל מגמת נפשה הי' רק מורה ויר"ש ולגדל בני' לכך כאשר כבר ספרתי למעלה קצות דרכי' איך שבחכמה המשיכה את לבי לתורה והיתה מפורסמת למלומדת וצדקת ונאסף שמשה בצהרים בשנת חמשים לימי חי' בי"ג סיון שנת תרע"ב ופטורתה הי' כפטירת אחד מן הצדיקים בקבלת מסירת נפש לה' ותהא נפשה צרורה בצרור החיים ולאור באור החיים במחיצת הצדיקים וצדקניות וזכותה יעמוד לי ולכל בני משפחתינו להנצל מכל צער ופגע ונגע לא יקרב באהלינו עד שינחמינו ה' מצרנו וישלח לנו משיחו לגואלינו ילציון וירושלים ינהלנו בב"א

- סליק

הקדמה שני'

(א) יבין האדם וישכיל האיש את דברי נר ישראל איש התמים ירא האלהים רבינו הרמב"ם ז"ל בסוף ה' מזוזה שכ' בזה"ל שאין לך דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולמים עיי"ש וכדי לבא לידי הכרה וידיעה זו הי' מחסדו הגדול לתת לנו התורה והמצות וכמו שכ' הרמב"ן בסוף פ' בא בזה"ל וכוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה ואין לעליון בתחתונים חפץ מלבד זה שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו עיי"ש שהאריך בזה וכן כתב הרמב"ם בס' המצות מצוה ר"ט שעיקר היות בריאת האדם היא מפני החכמ' כדי שיכיר בוראו עיי"ש והאיר עיני בניו ישראל קדושים לבל יוכו בסנורים באור התורה ובנר המצוה וכמו שכ' רבינו בסוף ה' שחיטה בזה"ל שאין הכבוד לעצמן של מצות אלא למי שצוה בהן ברוך הוא והצילנו מלמשש בחושך וערך אותנו נר ליישר המעקשי' ואור להורות לנו נתיבות היושר וכן הוא אומר נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי עכ"ל הקדוש הכלל בזה שהתורה הקדושה מאיר עיני האדם להכיר האמת ולידע ולהודיע שכל העולם ומלואה וכל הצלחתה וכל עושרה וכל כבודה וכל תענוגה הכל הוא הבל ורעות ריח וכחלום יעוף עובר ולא קיים בין לילה הי' ובין לילה אבד ובזוה"ק פ' ויחי דרכ"ג ע"ב איתא תניא אמר ר' אלעזר אפילו אי בר נ"ש קיים אלף שנין ההיא יומא דאסתלק דמי לי' כאילו לא אתקיים בר יומא חד עכ"ל וכבר צווח שלמה המלך ע"ה מה יתרון לאדם בכל עמלו שימעול תחת השמש, ואמרו החכמים האמיתיים רבותינו ז"ל תחת השמש אין יתרון בעמלו אבל למעלה מן השמש שהוא התורה הקדושה יש יתרון שהוא עמל קיים ונצחי שהוא מודיע לו את קונו ואת בוראו אשר בשבילה בא לעוה"ז והיא הוא אשר חי וקיים לנצח ולנצח נצחים ועומד לעולם ולעולמי עולמים וכדברי רבינו הרמב"ם הנ"ל

(ב) אמנם דע בני את דברי התנא אלקי ר' חייא בזה"ק שם פ' ויחי שאמר דלאו כל לימוד תורה מסוגל לזה להאיר עיני האדם לבא להשגת האמת ולהכיר את בוראו ושיגביה אותו למעלה מן השמש וז"ל שם תאנא מה יתרון לאדם בכל עמלו יכול אף עמלה דאורייתא ת"ל שיעמול תחת השמש שאני עמלה דאורייתא דלעילא מן שמשא הוא רבי חייא אמר אף עמלה דאורייתא דאיהו עמל בגיניהון דבני נשא או בגין דיקרה דלי' האי תחת השמש כתוב דהא לא סליק לעילא עכ"ל הקדוש - הרי דתורה שאינה בכוונה זכה רק לאהבת עצמו ויקרה דלי' והיא נקראת תורה שלא לשמה אינה מועלת לו להביא למדרגה הנ"ל רק תורה הנלמד ועמל בה לשמה היא היא העושה לו כנפים לעוף בשמים ולהגביהו למעלה מן השמש - אך ענין תורה לשמה הוא ענין נשגב מאד אשר לא ידע אנוש הדיוטי דרכה ונעלמה מעיני כל חי אדם פשוט ברם זכור אותו האיש האדם הגדול בענקי' לטוב ה"ה אדונינו מורינו ורבינו רבן של ישראל הב"ח באו"ח סימן מ"ז שהורינו ענין לימוד תורה לשמה איך ומה היא שכ' שם וז"ל דכוונת בוראינו יתברך בנתינת תורתו הקדושה לנו היתה שנהי' עוסקים בתירה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התירה ולכן נתן הקב"ה תורת אמת לישראל במתנה שלא תשכח מאתנו כדי שתתדבק נשמתינו וגופינו רמ"ח אברים ושס"ה גידים ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שבתורה ואם היו ישראל עוסקים בתורה על הכוונה הזאת היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך שהיתה השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש היתה השכינה קובעת דירתה ובזה יהי' קישור לפמליא של מעלה עם פמליא של מטה והוא המכוון בברכת אשר בחר בנו כו' על אשר קרבנו לפני הר סיני ונתן לנו תורתו הקדושה כלי חמדתו שהי' משתעשע בה בכל יום כדי שתתדבק נשמתינו בעצמית קדושת התורה ורוחניותה ולהוריד השכינה בקרבנו עכ"ל הקדוש עיי"ש שהאריך עוד בענין זה ופירש בזה מאמרם ז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה ר"ל שלא למדו להיות מרכבה לשכינה רק להנאת עצמם לדברים גשמיים ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ כדי שתעלה נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם ובזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה