משנה שכיר חלק א רכו

ולכאורה קשה כיון דעבודת התמיד נעשה בשלשה עשר כהנים א"כ הי' להם צבור בפ"ע והי' שפיר פרסומי ניסא אף בקריאתם לבדם ועבודת התמיד הוא תדיר וכבר כתבו תוס' בשבת כ"ג ע"ב וכן נקבע להלכה בסי' תרפ"ד דהיכא דאפשר למיעבד תרווייהו תדיר קודם אף נגד פרסומי ניסא ודוקא היכא דאחד נדחה דא"א למיעבד תרווייהו אז פרסומי ניסא קודם אבל במקום דאפשר למיעבד תרווייהו תדיר קודם וא"כ גם הכא כיון דבכל אופן יהי' צבור ופרסומי ניסא גם בכהנים לבדם א"כ מקרי דאפשר למיעבד תרווייהו דתדיר קודם א"כ שוב הדרא קושיית התוס' לדוכתא דיעשו עבודתן ואח"כ יקראו הכהנים לבדם ואי דכך גלתה הקרא דמשפחה הנ"ל א"כ ניליף מכאן דפרסומי ניסא עדיף אף בקדימה לחוד וא"כ יוקשה על דברי תוס' דשבת הנ"ל ועל הש"ע דסי' תרפ"ד גבי חנכה וצ"ע לכאו' (ופלא פל הנו"ב מהד"ק סי' מ"א שעמד בדברי תוס' שבת הנ"ל וביאר בזה דברי תוס' כאן ולא הרגיש בדברינו ודו"ק) ואחר החיפוש מצאתי דבספר בית יצחק על מגילה שם עמד בזה

וכתב לתרץ דעד כאן לא קאמרי בתוס' דהיכא דאפשר למיעבד תרווייהו תדיר קודם לפרסומי ניסא דוקא כאופן דאם יעשה הפרסומי ניסא באחרונה יהי' כל כך פירסום הנס כמו בשהי' פושה בתחלה אז שפיר מקרי אפשר למיעבד תרווייהו ואז תדיר קודם משא"כ באופן דאם יפשה הפרסומי ניסא באחרונה לא יהי' פירסום כ"כ כמו בשהי' עושה אותה בתחלה אז לא מקרי אפשר למיעבד תרווייהו דהא אם לא יעבוד אותה בתחלה יתקטן הפירסום והוי כמו שנדחה ממעלתה ובדחי' שוב פירסום הנס קודם א"כ שפיר תירצו התוס' דטוב לקרות עם הצבור דהוי טפי פירסומי ניסא ר"ל דאם יקראו לבדם לא יהי' פירסום כ"כ ע"כ הוי כמו דין דחי' כאן פ"כ שפיר צריך לבטל העבודה מפני' כדין היכא דהי' נדחה הפירסום פרסום הנס קודם ולא דמי להא שכ' תוס' בשבת דשם הכל שוה בין אם יפשה קודם או אח"כ וא"ש עיי"ש קעח) (שוב עוררני ידי"נ הגאון ר' זעליג לאנדא שליט"א מאשפעצין שגם בשו"ת מהרי"א הלוי להגאון מלבוב ח"א סימן קפ"ז ביאר כן דברי תוס' הנ"ל ודו"ק)

עכ"פ למדנו מדברי תוס' דכל מה שיש פירסום יותר הוא משובח יותר ועל עיקר זה באה קרא דמשפחה ומשפחה הנ"ל להודיענו דאף במקום שיש צבור אם ימצא צבור יותר גדול מוכרח להדר ולקרות בצבור היותר גדול כמו בכהנים דהיו ג"כ צבור בפ"ע אפ"ה מוכרחין היו לבטל כדי לקרות בצבור היותר גדול ובאמת מזה למד הר"ן בפ"ק דמגילה והביאו המג"א בסוס"י תר"צ דאפילו אם הם מאה אנשים עכ"ז כשיש צבור יותר גדול מזה מחויבים לילך לשם ועיי"ש בפרמ"ג דנלמד זאת מדברי תוס' הנ"ל וכמו שכתבתי משום דגם הם היו צבור בפ"ע ואפ"ה היו מוכרחין לילך לצבור ועכר"ח משום דכל כמה הוא נעשה בפירסום יותר משובח המצוה ביותר

אחרי מופלג מלאתי עוד תנא גדול דמסייע לן בזה ה"ה הגאון נצי"ב ז"ל בספרו העמק שאלה בשאילתות פ' ויחי שכתב בזה"ל והא דהצרכו ללמוד מעבודה שמבטלין ת"ת למקרא מגילה משום דקיי"ל דבכל הדור מצוה אין מבטלין ת"ת בשבילה כיון דאין גוף המצוה נידחית והי' ס"ד דמה דמצוה לקרות המגילה בצבור אינו אלא משום ברוב עם הד"מ כדאיתא פסחים ד' ס"ד ויומא ד' ע' וא"כ אין ת"ת נדחית משום הא כיון דמ"מ יקרא המגילה אח"כ קמ"ל דמבטלין ת"ת בשביל פרסומי ניסא משום דהוא מגופא דמצוה ולמדנו מדמבטלין עבודה בשעתא בשביל לקרות בצבור ש"מ דמכש"כ ת"ת דיחיד עכ"פ עיי"ש הרי דכתב ג"כ דהוא משום מצוה דגופא ולא משום הדר"מ רק דהמצוה משובחת יותר בגופה בפרסום היותר גדול

וא"כ לפי"ז הא כבר הבאתי דהיכא דאם יהי' משהין המצוה יהי' נעשה מן המשובח ביותר לא משגיחינן על זריזין מקדימין א"כ גם הכא כיון דאם ימתינו אלו בעלי ההשכמה על תפלת צבור הכללי יהי' הקריאה יותר משובח בוודאי דחוב מוטל עליהם להמתין על תפלת צבור היותר גדול - ורואה אני שהדברים ק"ו מהכהנים שמבואר בש"ס דהם צריכים לדחות מצוה אחרת בשביל מקרא מגילה ועוד באופן כזה אשר אז בעת בא מצות עבודה עוד לא בא מצות קריאת המגילה דעבודה היא משהאיר המזרח ומקרא מגילה היא מהנה"ח וע"כ הקשו בתוס' דיעשו תחלה עבודה כיון דהיא בא עוד טרם שבא חיוב דמ"מ דאם בא בפעם אחת אין מובן לקו' התוס' דיעשו תחלה העבודה כיון דכתבו בעצמם בתחלה דזה מקרי ביטול במה שבא זמנה ומקדימין המגילה ומדחין העבודה דהקרא גלי לעשות כן וא"כ איך יעשו תחלה העבודה כיון דבהדיא גלי לן קרא לעשות כן לבטל העבודה וע"כ דקושייתם הי' כיון דע"כ זמן העבודה בא תחלה א"כ יעשו אותה תחלה ואח"כ יקראו לבדם המגילה וע"ז תירצו כיון דעי"ז לא יהי' פירסום כ"כ מוכרח לבטל העבודה אף שבא תחלה שוב מצאתי בספר בית יצחק שביאר ג"כ כן כוונת דבריהם (ומכאן קשה לי על הרש"ש לקמן דף כ' שכתב דנן החמה שנאמר במשנה שם גבי מקרא מגילה הוי הכוונה משהאיר המזרח כמו בקדשים א"כ הוי חד זמן לעבודה עם מק"מ א"ר לפי"ז אין הבנה לקו' התוס' ועיין בשירי מנחה הנספח לס' מנחת פחים (יו"ד סי' תרפ"ז בהגה כם ודו"ק) עכ"פ חזינן דיש בכח פירסום הנס לדחות מצות העבודה שבא מקודם ועיין מהר"מ שיק סי' של"ט דסובר דאף אם כבר התחילו בעבודה מוכרחין להפסיק דקיי"ל בעלמא אם התחילו אין מפסיקין ומה גם במצוה העוסק במצוה פטור מן מהמצוה אפ"ה כאן מפסיק ואני דייקתי מלשון הרמב"ם ריש מגילה דסובר ג"כ כן דאפילו אם התחילו כבר בעבודה מפסיקין שוב מצאתי בספר העמק שאלה הנ"ל בפ' ויחי סי' ל"ד סוף סק"ה שדייק ג"כ כן מלשון הרמב"ם הנ"ל דאפילו אם כבר עסוקין בעבודה מניחין אותה ויוצאין ובאין לביהכ"נ לשמוע מ"מ עיי"ש והנאני שכונתי לדעתו הגדולה

ובמהר"מ שיק שם כתב בטעמא דמילתא שיש ענין גדול בקריאת המגילה דיהי' בפרסום רב וע"כ מניחים הכל ויוצאים לקריאת המגילה בפירסום רב - א"כ ק"ו בן בנו של ק"ו הכא בנ"ד גבי' אלו בעלי השכמה דלא נדחה שום מצוה אחרת כלל בשביל המתנתם על הצבור היותר גדול בודאי הסברא והדין מחייבת אותן להמתין על קריאת הצבור הגדול - ועוד יש ק"ו דהר"ן והמג"א כתבו דאפילו אם הם מאה אנשים לא יקראו בעצמם רק עם הצבור הגדול כש"כ בהשכמה שנוהגין כאן דהן רק מנין או לכל היותר שני מנינים בודאי דלא יאות עבדי במה שהן קוראין המגילה בפ"ע וזה ברור ואמת לאמיתה שנ תורה לפע"ד

שוב בא לידי ספר שדה חמד וראיתי בערך זריזין מקדימין למצות שהביא חבל גאונים שחולקין על שיטה הנ"ל דאף משום לעשות המצוה משובחת יותר אין להשהות המצוה - אך מסיק שם דזה דוקא אם משהין המצוה על יום אחר פליגי אבל אם משהין רק על אותו יום ואז יהי' משובח יותר ב"ע מודים דמשהין המצוה כדי לעשותה יותר משובח וכש"כ בנ"ד דכל השיהוי ל"ה רק כשעה חדא קטנה לכ"ע ראוי לעשות כן בלי שום חולק ועיין בנשמת אדם כלל ס"ח שהביא בשם ספר חסידים שחולק גם כן על התרה"ד דאף זמן מועט לא משהין המצוה כדי לעשותה משובח יותר אמנם נראה דג"כ מודה בכגון דא דהוי רק כשעה חדא קטנה כמו שיראה המעיין שם ומה גם הכא דהקרא מחייב אותנו לעשות כן ודו"ק

וגדולה מזו מצאתי בשו"ת חתן סופר סי' ע"ד שנתקשה מאד עפי"ד תוס' מגילה הנ"ל דהכהנים מבטלין עבודה אף דיכלו לקרות לבדם בצבור והקשה מה שהקשיתי למעלה דהא הקרבן מיקרב בשלשה עשר כהנים וגם ישראל במעמדן א"כ יש להם צבור בפ"ע וע"כ דכך הוא המצוה דקריאת המגילה בתוך המון חוגג המון רב ורק דקשה א"כ בעיר שיש בתי כנסיות הרבה יהי' המצוה לילך דוקא בביהכ"נ יותר גדול ולא מצוה בלבד רק דחיוב גמור יהי' כן דהא ע"ז באה הקרא דמשפחה ומשפחה הנ"ל וכן כתב המג"א בסי' תר"צ דאע"ג יש ק' אנשים מצוה לקרותה בצבור ותמה אני שלא ראיתי נוהגין כן בבית מדרשו של אא"ז בעל ח"ס ז"ל ומי יתן להבין טעמו ונימוקו שבודאי הלכה כמותו עכ"ד בקצרה

הרי דהוא רצה להחמיר גם דכל בחי כנסיות הקטנים ילכו בהגדולה ורק דמיאן בזה משום דלא ראה כן אצל רבינו הח"ס אבל לא ידע טעמו - ולי הצעיר נראה להגיד טעמו של מרן ז"ל דהא באמת קיי"ל כרב דבזמנה ביחיד עיין מגילה דף ה' וכן פסק המחבר בסוס"י תר"צ דאם אי אפשר אין צריך עשרה ורק היכא דאפשר צריך לחזור אחר עשרה וכפירוש המג"א שם אחר צבור היותר גדול ועשרה לאו דוקא עיי"ש - נמצא דדין הנ"ל תלוי באם אפשר או לא אפשר ודבר זה סתמו חכז"ל ולא פירשו מה היא בגדר אפשר ומה היא בגדר לא אפשר וע"כ דסמכו בזה על הסברה למה שהסברא נוטה ובודאי אין סברא כלל דאם במקומו לא נמצא צבור דיטריח למקום אחר עבור צבור וגם כי נחת דבריך לשיעורין דמאן מפיס עד כמה יטריח אלא ודאי דלא דברו חז"ל אלא דוקא באם במקומו יש צבור ימתין על הצבור היותר גדול והשתא דקיי"ל דצריך לקבוע מקום לתפלה א"כ כל א' נידון על מקומו שרגיל להתפלל שם וא"כ ממילא בעיר שיש בה הרבה בתי כנסיות כל א' נגרר אחר הבית הכנסת שרגיל בו כי בודאי לא חייביהו לעזוב מקומו ולילך משם כי זה הוא בלבול הדעת וגם כי כל בית הכנסת נידון כקהלה בפ"ע וכמו שהבאתי בספרי משנה שכיר ח"א סי' צ' בשם האלי' רבה עיי"ש - א"כ כל א' נידון על בית הכנסת שלו היינו שמוכרח לילך לבית הכנסת שלו ולקרות בצבור היותר גדול דשם אבל בודאי לא יחייביהו לילך משם למקום אחר דיהי' לו לטרחא יתירה וזה אינו מחיוב ככתוב במג"א ס"ק כ"ה ועיי"ש בפרמ"ג מה שביאר שם דברי המג"א ולפי"ז לא צריך לומר דעשרה לאו דוקא דודאי דוקא דעד עשרה מוכרח להדר ולטרוח משום פרסומי ניסא אבל משום צבור היותר גדול אינו חייב לטרוח וא"כ ממילא דשפיר אינו מחיוב לעזוב מקומו דיהי' לו לטרחא גדולה וכ"ז לילך לביהכנ"ס אחרת אבל בבית הכנסת שלו שרגיל בה תמיד בודאי דאין לעשות מנין קטנה אם אפשר לעשות מנין גדולה פ"כ נראה לפע"ד פשוט דאסור להתפלל בהשכמ' רק ימתינו על עת שכל הצבור מתפללין וגם נראה דאין לחלק הצבור למניני' הרבה רק יעשו מכל הצבור דמתפללין שמה מנין אחד גדולה כדי שיהי' פירסום רב ובזה יקיימו המצוה מן המובחר מאד וכמצוה עלינו מקרא דמשפחה וגו' וכאשר ראיתי המנהג בכמה קהלות דבכל השנה מתפללין הרבה מנינים ובפורים מכריז השמש דאין לעשות שום מנין רק מנין אחד מצבור הכללי ועיין בחיי אדם דכתב ג"כ דממנין קבוע אין לילך לביהכנ"ס אבל ודאי דצריך לראות דבמנין הקבוע יהי' צבור היותר גדול דאפשר להיות שם ולא לחלקם למנינים שונים כן נלעד ברור בעזה"י

יום ד' תשא ט"ז אדר תרפ"ה לפ"ק פישטיאן יצ"ו

הק' ישכר שלמה טייכטהאל

תשובה הנ"ל שלחתי לכמה גדולי תורה שבזמנינו שבמדינה וחוץ למדינה וכולם הסכימו לדברי ויד"נ הגאון ר' זעליג לאנדוי מאשפעצין סיים בתשובתו אלי בזה"ל ואסיר ליחידים לעשות מנין בהשכמה קודם מנין הצבור רק להמתין ולקרות המגילה עם הצבור הגדול רק דאפלק"ש להתפלל בהשכמה כדרכם רק המגילה לא יקראו אז ולבא לשמוע מ"מ ביחד עם הצבור הגדול ובאמת לא ראיתי בפורים לעשות במנין קבוע כמה מנינים זא"ז כמו בחול שיש כמה וכמה מנינים זא"ז רק כולם ביחד מתפללים וקוראין המגילה וכן הוא המנהג בפה ובאמת הי' מן הראוי לבחור להתפלל כל הצבור בביהכנ"ס הגדול שיהי' פרסום גדול והמצוה מהודרת טפי ומה שלא נהגו כן משום דגדול השלום וכ"א רוצה לזכות בקריאת המגילה וגם שיהי' לכל מנין מעות להכיל הביהמ"ר שלומדים ומתפללים שם כל השנה שאז הזמן שצריך כל א' להתנהג בוותרנות וגם משום ריש לכל א' קביעת מקום לתפלתו במקום שמתפלל עכ"ד ודבריו ג"כ נכונים בטעמא דמילתא דאין הולכים כולם כרי כנישתא הרבתי ודו"ק: