משנה שכיר חלק א כא

שהיתה שגורה בפי וכמאן דמונח בכיסתי והייתי יכול לאומרה בע"פ ובר"ח אב דשנה הנ"ל נסע אבי שליט"א לקרעניצא ואני הייתי מורכב על כתיפו ובאותו פרק נסע ג"כ לקבל פני הקדוש ז"ל הגאון מו"ה שמואל בראך ז"ל חבדק"ק נירמאדע ונסענו יחד ועל כל הדרך אני הייתי שעשועו להבחל"ח ובחן וניסה אותי את כל המסכת הנ"ל כולה והייתי אומרה לו מרישא לסיפא ומסיפ' לריש' וסעודת ר"ח סעדנו בשלחן הצדיק הנ"ל וכה זכיתי לראותו ולהכיר תואר פניו וצורתו הקדושה נתרשם בזכרוני כ"כ עד שאחר שנים רבות שזכיתי לראות את בנו הגה"ק מנעשינוב ז"ל הכרתי בצורתו צורת אביו הקדוש וכן הי' באמת שקלסתר פניו היו דומה לאביו ז"ל (ועיין בס' ערוגת הבושם בפ' פנחס מה שהביא בשם ס' הק' חפ"ת בפסוק איש קדוש עובר ענינו תמיד שצורת הצדיק נתרשם בזכרון האדם עיי"ש) ואחזיקנא טיבותא ביחוד לחבי שליט"א על הנסיעה הזו שלולי זאת לא הייתי זוכה לראות פני הקדוש הנ"ל וכה חשב עלי תמיד לקרבני לתורה ואלפני בינה עד שנעשיתי בר מצוה והביאני למדרגה כזו שהייתי יכול ללמוד מעצמי כי הבר מצוה שלי הי' בכ"ד שבט שנת תרנ"ח ובחורף הלז למדתי בעצמי שיטת רבי חסהכ"ה החמורה זולת סיוע מעט מאבי נ"י באיזה מקום

בתוס'

- (ה) ועד שאבי מורי שליט"א עבד אתי מצד א' עבודת הלימוד עבודה תמה ושלמה עמדה אמי מורתי הצדקת להבחל"ח מצד הב' ומשחה אותי בשמן ערב וערבה לי את דברי תורתינו הקדושה בפי בכל מיני עריבות וטעם כטעם לשד השמן ודכירנא כד הוינא כבר תמניא שנין ולמדתי אז פרק חזקת הבתים ודרכ' של אמי היתה לקום ביום וא"ו בבקר השכם לאפות לכבוד שבת ותמיד היתה אופית לי עוגה קטנה מתוקה מיוחדת לי לשמי באמרה יען שאני לומד תורה מגיע לי שכם אחד על אחיותי כי באותו פרק עוד הייתי בן יחיד לאבי ולאמי והיתה מכוונת לעשות אתי שינוי בן בין הבנות כדי לחבב את התורה בעיני ולהלהיב לבבי לתוה"ק ופעם אחת נשתהה האפי' עד כשבאתי מבית הכנסת מתפלת שחרית ועוגה שלי עוד לא נאפה אמרתי לה אמי אמי אי' עוגה שלי כי מאד תאוה נפשי לאכול כי אחזוני הרעב ובחכמה תשיב לי אמרי' מה אעשה לך בני יקירי כי העוגה עודנה בתנור עוד לא נאפה לחוץ אך אומר לך עצה להשקיט רעבונך תדע בני יקירי שהגמרא הקדושה פועלת להשקיט הרעב ומשביע לכל חי ממש כמו הלחם והעונה טובה שאני עושה לך קח נא בני את הגמ' וחזור לך את הגמרא שלמדת בשבוע זו ותשבע לחם ותראה שצדקו דברי ולא תרגיש שום רעבון ואדרב' תטעום טעם נופת צוף וכל טעם עוד טעם יותר ממה שאתה מרגיש באכילת העוגה ואני בשמעי את דברי' הנעימים הנאמרים בפנים צוחקת וצהבות בוערת מאש אהבה לתוה"ק מדברת על לב האי ינוקא זעירא דברים נאמנים אשר תכליתם להלהיב לבבו לתוה"ק לא נסתפקתי כלל באמיתת דברי' והאמנתי שבאמת כן הוא שבעת שהאדם רעב ויושב ללמוד אז ישבע בזה שבע רצון והלכתי בחשק נמרץ ולקחתי את הגמרא וחזרתי את שיעור השבוע בתשוקה גדולה עד שבאמת נשכח ממני כל רעבון וגם העוגה נשכח ממני ובתוך כך נאפה העוגה ובאמצע הלימוד באה אמי הצדקת והביא' לי העוגה ואמרה לך אכול בשמחה לחמך ודברים כאלו וכי"ב השתדלו אבותי עמי לחבב התורה בעיני ודין גרמא שעצרתי חיל לעמוד בכל הנסיונות שעבדו עלי ראשי עד שבאתי עד הלום ואף חכמתי עמדה לי חכמה שלמדתי באף ובצער ובדוחק זו הלחץ ושמן שסכה לי אמי בימי ילדותי עמדה לי עד היום כי באמת הכל תלוי בהאבות אם הבנים רואים שאצל האבות בוער באמת אש האהבה לתוה"ק היא מורשת ומוחזקת גם להבנים וביותר הגורם בזה האם כמבואר בחגיגה ט"ו ע"ב כל מאן דהוה נקי אמי' אגב סליק כל דלא הוה נקי אגב אמי' לא סליק ושמעתי לספר פעם אחת באה אשה אחת לפני רבינו ר' צבי מליסקא ז"ל ונתנה פתקא עם בקשה שהצדיק יתן לה ברכה שיהי' לה בן כמו רבינו הקדוש זי"ע והשיבה אתה רוצה בבן כמותי אבל תאמר נא אם גם אתה אם כמו שהיתה אמי הצדקת (ביסט דיא אויך זא איין מאמע וויע מיין מאמע איזט געווע- זען) וכתבתי דברים הללו לדור האחרון למען ידעו דורתינו וישמעו ויקחו לקח איך שצריך לשום כל מגמת הנפש לזה הרוצה לזכות לבנים ת"ח ולא דבר נקל הוא הבאה בלי טרחא ויגיעה ומי שטרח יאכל וישבע נוצר תאנה יאכל פרי' ואעתיק כאן הקדמה קטנה שכתבתי על פנקס ח"ת שלי בעת שהחל רוח ה' לפעם בקרבי לחדש חידושין דאורייתא וזה לשוני שם

- בעת אשר תורת אמת נתן לעמו אל, אמר ליעקב ולישראל, כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכין ימיך, ואל יקל בעינך מצוה זו, כי מלבד זו. שנשגבה לבדה, שמתן שכרה בצדה, עוד תגדל מעלתה, בכמותה ובאיכותה, שהוא מנחלת שני עולמות, וגם דברי אלקים חיים בה נתאמות, כמבואר במשנת אלו דברים, ובש"ס במקומות מפוזרים, אמנם דע דברי הקדוש ונורא, בספר ליקוטי תורה, מכבוד רבינו האר"י ז"ל, אשר כטל אמרותיו תזל ובפרשת יתרו יציץ מנזרו, שהכבוד האמת, הוא רק בתורת אמת, ובזה האב ואם תשמח, בראותם בנם יעלה ויצמח, ועוסק בבנינו של עולם, בתורה שהיא כלי אומנתו של עולם, ועוד ידו נטויה, לברא בריאה בריאה חדשה, בתורה החדשה, שמחדש בטובו בכל יום ואלי' ידרוש יום יום, ובאם הבנים כן יפעלו, אז האבות כבוד חכמים ינחלו, ופרי מעלליהם יאכלו, גלל כן הואיל שגדול כחה של כיבוד, חס אני שלא ילכו לאיבוד, הגרגרים קטנים שלקטתי בראש הזית של תורה, ואשימם במקום אורה, שיהיו שמורים וערוכים ובאגודת ספר כרוכים, ובשובה ונחת, אאספם אחת לאחת

דברים הללו כתבתי בימי נעורי כד הוינא זיטר' לימים והוא כעין הקדמה כוללת לכל חיבוריי שישנם אתי בכתובים וה' יזכני להוציא כלם לאורה להרחיב גבול התורה ויען שנוגע למ"ע דכיבוד העתקתיה

כאן

- (ו) ועתה אנא השם השקיפה ממעון קדשיך מן השמים וברך את אבי מורי יצחק בן אסתר בבריאה וחיים, ותזכה אותו לראות בבנין ציון וירושלם