משנה שכיר חלק א ריד

אתם דמיירי בשליח בגדול כתיב דגדול שפיר מצי להיות שליח בדבר משום דיהי' דומיא דאתם ויהי' כמותו בכל דבר אבל לא כן קטן שיהי' איזה שינוי בדבר אם הוא יעשה אותו שליחות ע"כ אין יכול לעשות מעשה השליחות רק בגדול ואפשר דעל זה רמז רש"י ז"ל במתק לשונו שהאריך בלשונו ואמר דכי כתב שליחות בגדול כתיב דיהא הקדשו הקדש ולמה לו להאריך ולומר כך יאמר בקיצור דרק בגדול כתיב דיהא הקדשו ודברו חל למה אמר דיהא הקדשו הקדש וע"כ דרמז לזה דבשליח כזה מיירי קרא דיהא הקדשו הקדש לכל דבר ויהי' כהקדש דעלמא וא"כ ע"כ לא מיירי קרא רק בגדול ולא בקטן וא"כ שפיר כתב רש"י ז"ל דמתרומה נמעט שליחות דקטן וא"ש בעזה"י והבן

- עוד עלה בדעתי לתרץ דברי רש"י הנ"ל עפי"מ שראיתי בפתיחה כוללת לפרמ"ג ז"ל ח"ג אות כ"ח שכתב דכל היכא דהשליח לאו בר חיובא הוא אף דשייך במצוה הזאת אם עשה בדנפשי' אפ"ה כיון דלא הוי מחייב עלה ל"ש בי' תורת שליחות כמו אשה במ"ע שהז"ג ועיי"ש וא"כ גם הכא בנ"ד אף דבאמת קטן איתא במ"ע דתרומה ואם תרם תרומתו תרומה מ"מ לא הוי מחיוב בדבר דאינו מציוה להפריש תרומות ועשרות א"כ שוב לא שייך בי' תורת שליחות כלל דמיא דאשה במ"ע שהז"ג אף דגם האשה הזאת שייכת באותה מצוה והרבה פוסקים סוברים דגם מצוה יש לה אם עשתה ומקבלת שכר עלי' והביאם הבית יוסף סי' י"ז בחלק אורח חיים מ"מ כיון שאינן מחיובות עליהם מצד הדין לא שייך בה תורת שליחות וא"כ גם הכא גבי קטן אף דשייך במצוה הזאת דהא תרם תרומתו תרומה מ"מ אינו מחיוב בו שוב לא יכול להעשות שליח בדבר וא"כ ע"כ הך קרא דגם אתם דמרבה שליח ע"כ בשליח גדול קמיירי וכמו שנשמע מהקרא גופא דומיא דאתם דיהי' מחיוב בדבר עיין ב"מ ד' כ"ב גבי דומיא דאתם א"כ שפיר כתב רש"י ז"ל דמתרומה נמעט שליחות דקטן וא"ש גם זה בישוב דברי רש"י ז"ל הנ"ל לפע"ד ודו"ק - ואתר החיפוש מצאתי בקצות החושן סי' קפ"ח שעמד על דברי רש"י הנ"ל והעיר בכל מה שהעירותי עליו וכתב שם דדבר זה תלוי באם מופלא סמוך לאיש דאורייתא ועיי"ש אבל מה שכתבתי נראה לי דאפילו למאן דסובר מופלא סמוך לאיש דאורייתא מ"מ שפיר מומעט מכאן שליחות דקטן וכמו שכתבתי

- סימן צ"ד

בעזה"י

נשאלתי בפרשה של תפילין שרגל הריש של תיבת יראה היתה ארוך קצת מגגה מה דינה

תשובה. מבואר במג"א סי' ל"ב סקכ"ו דרגל הכף צריך להיות כפליים כגג שלא תדמה לריש ועיי"ש בדג"מ דאפילו בדיעבד פסול היכא דלא נעשה כפליים כגגה מטעם זה שלא תדמה לריש ועיי"ש - וי"ל דכמו בכף פשוטה היכא דלא עשאה כפליים פסול אף דיעבד מטעמא דלא תדמה לריש כמו כן בריש היכא דלא עשאה קצר נמי פסול מה"ט שלא תדמה לכף - וכ"כ בויו דצריך להיות גגה קצר שלא תדמה לריש ורגלה ארוך שלא תדמה ליוד היכא דקיצר קצת ברגלה או שהאריך קצת בראשה דפסול מה"ט כמו גבי כף לדברי הדג"מ וא"כ פרשה זו פסילה - אלא שקשה לי על הדג"מ הנ"ל למה לא יהי' מהני הבחנת התינוק לפ"ד הטו"ז בסק"י דמכשירין ע"י תינוק אף בתחלת הכתיבה ושלא כדברי הב"ח וכדבריו משמע מדברי הטור בסי' ל"ו אחר שכתב צורות האותיות כתב בזה"ל וכל אות שיש בה ספק מייתינן ינוקא משטחת לשונו משמע דאף אם הספק מתחלת הכתובה וא"כ קשה טובא למה לא יהי' מהני הבחנה התינוק ודברי הדג"מ צ"ע לדעתי ואין בידי שום ספר מספרי סתם לעיין אם דברו מזה ודו"ק קע

) סימן צ"ה

באו לידי מזוזות ישנות לבדוק ומצאתי בהרבה מהן שהי' עפרוריות מיובש עליהן וגם על השמות שבהן ונסתפקתי אם מותר לגרר העפר מהן כי אחר שגררתי העפר מהכתב הי' הכתב יפה והדר וגם בלא גירור אם כשרות הן - לאחר שעיינתי עלה בידי שאסור לגרר מהאזכרות היבש שעליהן וגם בלא גירור אינן כשרות - וטעמא דלי משום דהמג"א סי' ל"ב סקכ"ג כתב ואם נטף שעוה וסלקה מותר משמע דפשיטא לי' דבעוד השעוה עליו מבטל הכתב ובאמת כן דעת הב"ח באו"ח סי' ש"מ וכן מסיק להלכ' השבות יעקב ח"ב סי' ד' דשעוה שעליו מבטל הכתב ורק הסילוק מהני ולא חשוב כחק תוכות כדברי המג"א - והמג"א לא הביא ראי' דסילוק יהי' מהני ומצאתי בשו"ת רבינו עקיבא איגר ח"ב סי' י"א שהביא מקור לדברי המג"א ממ"ש המחבר בסי' ל"ב סעי' ג' בזרק עפרות זהב על האותיות מעביר הזהב וכשר אף דהנמ"י כ' דמבטל לכתב התחתון כ"ז שהעפרות עליו עכ"ז מועיל ההעברה כ"כ מועיל סילוק השעוה וכ"כ הש"ך יו"ד סי' רע"ו דבזרק זהב יש תקנה בגרירה ועיין בשמן רוקח ח"ג סימן י"ד שכתב דהמג"א דמתיר בסילוק השעוה מיירי בשאינו מכסה כל האות עיי"ש אבל לדברי רעק"א לא צריך לזה ומותר אפילו במכסה כל האות משום דדמי לזרק עפרות זהב - אך מבואר במחבר שם דאם זרק עפרות זהב על אות מאזכרה אין לו תקנה לפי שאסור להעביר הזהב משום דהוי כמוחק את השם עיי"ש - י"ל דגם בעת שנטף שעוה או עפר יבש על אות מהשם או שמכסה אות' כולה ג"כ אסור לגרור דהוי ג"כ כמוחק את השם וממילא כיון דאין גוררין אסור כיון דמבטל את הכתב כנ"ל או דיש לחלק דשם בזרק זהב ניכר כתיבת השם ורק דהוא מזיהב ע"כ אם גורר בה הוי כמוחק את השם משא"כ היכא דתיבת השם מכוסה כולה ובטלה הכתב לגמרי א"כ אין כאן שם אולי אין בגרירה זו משום מוחק שם וצ"ע

- סימן צ"ו

בימי הספירה יתברך מפי הגבורה כבוד ידי"נ עוז הרב הגדול בתורה עוטה אורה מן השרידים אשר ה' קורא לשם ולתהלה ויזכה לתורה וגדולה כש"ת מו"ה שמואל בנימין שלע-זינגער שליט"א אבן יקר בק"ק אונגוואר יצ"ו