משנה שכיר חלק א ריג

בא סימן ל"ז שכתב ג"כ דסתם בקר הוא נץ החמה כמאמר הכתוב שופטים ט' והי' בבקר כזרוח השמש ובמכילתא בשלח ויהי באשמורת הבקר בקר זה הי' עם הנה"ח עיי"ש ועיין עוד ברש"ש מגילה כ' בשם הירושלמי ומדרש רבה) ומבואר בפסחים צ"ד דמעה"ש עד נה"ח הוא ה' מילין ומבואר בספר נחמי' מובא במגילה ד' כ' דבנין ביהמ"ק כשר מעה"ש ועיי"ש בתוס' דהוא ילפותא גמירה - א"כ לפי"ז איכא שהות טובא מעה"ש עד נה"ח דאפשר לבנות הפורת' דשייר בבנין ועוד השת"ל כשרים ולהתחיל בקידוש ואם אח"כ באמצע הקידוש כישיגע נה"ח ויופסלו השל"ח מה בכך כיון דלא נפסלו מקודם וכדברי הרשב"א הנ"ל וא"כ קשה טובא אלמא לא אפשר בשתי להם

- ובאמת לולי דברי הרשב"א הנ"ל הייתי יכול לעשות חילוק אחר דשם בקידוש דשתי תודות בא הפסול ע"י הקידוש וזה לא מזיק לן אבל הכא בא הפסול שלא ע"י הקידוש רק מצד חוץ ואז מזיק אף שלא הי' מקודם וממילא עפי"ז לא קשה קושייתי כמובן - אולם לפי חילוקו של הרשב"א שפיר קשה קושייתי וצ"ע - אך המצפה איתן שם כ' דיש כזה פלוגתא ביומא ד' כ' ע"ב איזה קריאת הגבר והפסול דלינה אם הוא מעה"ש או מנה"ח תלוי בזה עיי"ש - א"כ י"ל דסוגיא דשבועות אזיל בשי' המא"ד דפסול לינה הוי מעה"ש א"כ כבר נפסל מקודם שהתחילו בקידוש בעת שבונין הפורתא דשייר בבנין וברגע שבא עה"ש נפסל וא"ש

- אך עדיין יוקשה לכאורה על הרמב"ם דפוסק דחלות פסול לינה הוי מנה"ח ופוסק ג"כ דאין עזרה מתקדשת אלא בשיירי מנחה ולדידי' שפיר קשה הא אפשר לקדש בשתי לחם וכנ"ל ששייר פורתא ובונים אחר עה"ש ומתחילין בקידוש בעוד ששל"ח כשרים ואם דיופסלו באמצע הקידוש כשיגיע נה"ח מה בכך כיון דלא נפסל מקודם וכדברי הרשב"א הנ"ל י"ל דהרמב"ם יסבור חילוק שחלקתי אני דאף כשבא הפסול באמצע הקידוש מזיק כיון דהפסול לא בא ע"י הקידוש וא"ש

- שוב נחמתי וראיתי דעל הרמב"ם נשאר הקושיא דהלא שיעור מעה"ש עד הנה"ח הוא ה' מילין ומיל הוא י"ח מינוטען וה' פעמים י"ט מינוטען הוא שעה ומחצה ובמשך עת כזה בודאי דהיו יכולין להקיף כל העזרה טרם בא נה"ח וביותר לשיטת הרמב"ם דשיעור מיל הוא כ"ד מינוטען עיין בסי' תנ"ט מג"א סקי"ג וח"י סק"י שהאריך בביאור דברי הרמב"ם - וא"כ לשיטתו הוא שתי שעות מעה"ש עד נה"ח ובמשך זמן כזה ודאי דהיו יכולין להקיף העזרה בעוד שהשתי לחם כשרים וא"כ קש' טובא למה פסק דאין העזרה מתקדשת אלא בשיירי מנחה הלא לדידי' שפיר היו יכולין לקדש בשתי לחם ומוכח בסוגיא דאם אפשר לקדשה בשתי להם עדיף טפי והי' יכולי' לשייר בבנין פורתא ונבני' למחר אחר עה"ש ומקדשין עוד קודם הנה"ח ועד עת הזאת השל"ח עודם כשרים ומה גם בהוספה לחוד בודאי דהי' פנאי לזה והרמב"ם מדבר מהוספה אבל באמת אף בכל העזרה הי' פנאי לזה ובשלמא על הש"ס ק"מ דאפשר דאזלי למא"ד דפסול לינה בא מעה"ש אבל על הרמב"ם דסובר דפסול לינה בא מנה"ח ק' כנ"ל וצ"ע והוא קושיא גדולה לדעתי ודו"ק

- ובזה אצא במחוי קידה ומשתחוה מרחוק מיל מול הדר"ק עבדו העומד הכן לשרתו והמעתיר בעד אריכות ימיו ושנותיו ג' כהר ל"ב למב"י תרפ"ד לפ"ק פישטיאן יצ"ו

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן צ"ג

פלפול שכתבתי לחכם אחד בדברי רש"י בב"מ ד' ע"א בשנת תרס"ז לפ"ק בוסערמין יצ"ו

בבבא מציעה דף ע"א ע"ב אמרינן דאין שליחות לקטן ופרש"י שם דכי כתב שליחות בגדול כתיב בראוי לתרום שיהא הקדש ודיבורו חל דגבי הקדשות ונדרים איש כתיב וגבי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו וגומר עכ"ל רש"י ז"ל - והנה ק' לי אדברי רש"י ז"ל במה שכתב דממעטינן שליחות דקטן מתרומה הלא מבואר בנדה דף מ"ו דמופלא סמוך לאיש דאורייתא ולדידי' קטן תורם וכמבואר במשנה דתרומות פ"א דבהגיע לעונת נדרים תרומתו תרומה א"כ גם קטן ראוי לתרום ואיך קיי"ל דקטן לאו בר שליחות הוא וכן ק' לדעת התוס' בגיטין דף ס"ד שכתבו דלא ממעטין קטן רק היכא דליתא בדנפשי' אבל וכו' עיי"ש וקשה הלא גם תרומה איכ' בקטן וזה תמוה רבתי ובתחלת החורף דשנת תרס"ז נזדמנתי (כאשר הזכרתי לעיל) עם הרב הגאון הצדיק מו"ה יודא גרינפעלד אבד"ק סענמיהאל זלה"ה בק"ק דאראג אצל הרב דשם ושאלתיו אודות דברי רש"י אלו ולא מצא מענה - ואחר העיון אמרתי אפתח אנא פתחא לנפשי לתרץ דברי רש"י אלו עפ"י מה דמבואר בש"ס נדה הנ"ל דאף אם אמרינן מופלא סמוך לאיש דאורייתא ואם הקדיש קטן כזה לוקה אדם על הקדשו מ"מ קרבן אין מביאין על הקדשו מכח גזה"כ דאין מביאין קרבן על הקדש קטן וראיתי בספר הבהיר מנחת חינוך במצוה רפ"א שרוצה להעלות עפי"מ דקיי"ל דחומש במקום קרבן הוא וא"כ כמו שמיעט הכתוב דאין מביאין קרבן על הקדש קטן כ"כ י"ל דאין נותנים חומש על תרומת קטן ואם אכל זר תרומה שהפריש קטן פטיר מחומש עיי"ש, והנה מה דממעטינן כל הני דפסולין לשליחות רק מהקרא דאתם ממעטין דדומי' דאתם בעינן ולפי"ז יש לומר דכל היכא דעשיית השליח לא יהי' ממש כמו עשיית הבעל בית שהיא משלחו אז לא יכול להעשות שליח דדוקא היכא דיש לומר דהשליח הוא כמותו כמו מעשה המשלח אז מהני השליחות וכמו דאמרו דשלוחו של אדם כמותו כמותו דיקא אז אפשר בשליחתו אבל היכא דמעשה השליח לא יהי' כמו מעשה המשלח אז לא יכול לעשותו שליח בדבר דאתם אמר רחמנא דומיא דאתם דיהי' דומיא דאתם שמעשיהו יהי' כמו מעשה המשלח ובאופן זה דייקא גילתא התורה תורת שליחות וא"כ הכא בתרומה אף דבאמת אם תרם קטן תרומתו תרומה מ"מ ל"ה כמו תרומת המשלח ויש בו אתה שינוי לענין חומש שוב אין יכול להעשות שליח ושפיר מימעט ג"כ מהקרא הנ"ל כיון דשם גלתה התורה דבעינן אתם דומיא דאתם וא"כ כיון דקטן זה ל"ה כמותו שוב לא יכול להעשות שליח בדבר וא"כ א"ש דברי רש"י הנ"ל במה שכתב דכי כתיב שליחות בגדול כתיב בראוי לתרום שיהא הקדשו הקדש דע"כ האי קרא דגם