משנה שכיר חלק א רג

סימן צ'

איקלע לאתרן על חג השבועות דהאי שתא תרפ"ג גיסי חביבי הרב המאור הגדול צדיק תמים כמו"ה מרדכי פריעדמאן נ"י מתושבי עיר הקודש ירושלים תבב"א בן יקיר לאדמו"ח הגאון הצדיק מו"ה דוד פריעדמאן זצ"ל שהי' אב"ד דק"ק צעהלים יע"א וביום שני של שבועות נזרקה שאלה מפיו מה נעשה ביום שידובר בו לעלות לתורה כיון דלדידי' כחול הוא ואינו בר חיובא בקריאה א"כ אינו עולה לה' קריאים או דלמא כיון דעכ"פ בפרהסיא אינו נוהג בו מנהג חול שפיר רשאי לו לעלות ולברך על התורה עכ"ד ספיקתו

- ונזכרתי לעיין בבאה"ט סי' תקס"ו וראיתי שכתב וז"ל ודע דמחלוק' זו שייך נמי בבן א"י שבא לחו"ל אם יכול לעלות לתורה ביום ב' של גליות ועיין בדבר שמואל סי' שכ"ד ובהלק"ט עכ"ד - הרי דזו ספק קדומה מדורות שלפנינו ואני אחר העיון קצת כפי מיסת הפנאי כי לא הי' העת מספיק לעיין הרבה אמרתי לו שאם יקראו לו יעלה ויברך אבל מן השמים עכבוהו כי בא לבית הכנסת אחר קריאת המפטיר וממילא דל"ה צריך לזה אבל להתלמד לדינא עיינתי עוד הפעם וזה מה שעלתה במצודתי בעזה"י

- בתשובת דבר שמואל להגאון און החסיד מו"ה שמואל אבוהב זצ"ל הדבר פשוט כיון דפסק הרא"ש בפ' מקים שנהגו שכל ההולך ממקום למקום אחר אעפ"י שדעתו לחזיר צריך לנהוג בפרהסי' כמנהג המקום שהוא בו אע"ג דלגבי' דידי' ולפני המקום שיצא משם הוא חשוב לאיסור ודאי דרבנן כיון דאינו אסור מה"ת בפירוש שמכאן נ' חיוב הנחת התפילין בכגון זה ושלא לשנות מפני המחלוקת והוא הדין בברכות ס"ת אם קראו אותו כההוא דאמרינן בטור יו"ד סי' ת' לגבי כהן האבל לעלות ולקרות בס"ת בשבת כיון שהוא דבר שבפרהסי - שוב הביא דעת הב"ח בסי' תקס"ו בה' תענית דאם קראיהו יעלה ויברך וכתב עוד שם דלא מיבעא ביו"ט שני של ב' ימים הראשונים של פסח וסוכות דאף לבני ארץ ישראל יש חיוב לקרות בתורה שמברך אף דלגבי' דידי' הוי קורא פרשה אחרת לא תקרא משום זה ברכה לבטל' אבל אפילו ביו"ט שני של שבועות או ש"ת שאירעו בימי אגד"ו שאין בהם קריאת התורה כלל אם נקראו בני ארץ ישראל לעלות לס"ת שחייבים לעלות ולקרות אם כי אפשר להערים ולהעלים הדבר בהבלעת השם או להקדים ולהודיע בסתר אל הש"ץ הקורא בתורה שכונתו של העולה בברכותיו היא להוציא את הש"ץ בעצמו במצות קריאתו זה הנראה לע"ד עכ"ל - ויש לי ספק בדברי הקדוש הנ"ל במה שסיים אם כי אפשר להערים ולהעלים כו' איך כונתו אם כונתו דאם אפשר לעשות כן עדיף טפי שיעשה כן או כונתו כלפי מה שכתב וסיים פסקו אם נקראו בני א"י לעלות לס"ת שחייבים לעלות ולקרות בתורה אם כי אפשר להערים כו' אעפי"כ חייבים לעלות ולקרות ולא יעשה שום ערמה כלל ולא נתברר לי כונתו בזה גם מה שכתב להקדים ולהודיע לש"ץ שמכוון בברכתו להוציאו יש לשדות נרגא בזה עם דברי הפר"ח סוף סי' תפ"ח שכתב דהאין מחיוב בדבר אינו יכול להוציא בברכתו את אחרים עיי"ש שהאריך בזה ודו"ק - ועיין בתשובת חיים שאל ח"א סי' צ"ט שהחזיק בדברי פר"ח הללו

- והלום ראיתי בהלק"ט ח"א סי' ד' דמעשה בא לפניו בדידי' גופא ביו"ט ב' של שבועות שהי' בק"ק ליווארנא שקראהו לעלות לתורה ואמר להן שעשו שלא כהוגן במה שקראיהו והרב דשם לא סבירא לי' כוותי' והביא ראי' מהא דאבל שקראיהו בשבת דצריך לעלות (והרב הנ"ל הי' בר גילוי בראי' זו להחסיד רבינו דב"ש הנ"ל) והוא השיג עליו דמשם אין ראי' דשא"ה דהוא גופא בר חיובא היא בקריא' זו שכן כתב הש"ע דאבל יכול לחזור פרשיותיו כיון דחייב אדם להשלים עם הציבור הוי כקורא את שמע דמותר וכיון דחייב בפרשה השבוע זאת הוי תרי טעמא אלימא חדא שהוא חייב בפ' השבוע הזאת ועוד דהוי דבר של פרהסיא משו"ה חייבהו לעלות אבל בנ"ד דלאו בני חיובא נינהו בני א"י בקריאת הפ' של בני הגולה מי זה אמר ויהי שיעלה מטעם דינו של פרהסי' עכ"ל - ואני תמה מה שייכות יש להשלמת פרשה של השבוע עם קריאת התורה בצבור דהא הוא מצוה פרטית שמוטל על כל יחיד ויחיד כק"ש ותפלה ואעפ"י שקורין בצבור היא לא מיפטר בזה וכדכתב הרמב"ם וז"ל אעפ"י שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בציבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר כל אותה שבת ב' מקרא וא' תרגום עכ"ל הרי דהוא מילתא בפ"ע והיא באמת כקורא את שמע וכתפלה וגם הוא בלא ברכ' וגם יכול לאומרה אף קודם שבת כמבואר בסי' רפ"ה א"כ מה שייכות יש לחיוב פרטי הנ"ל עם קריאת התורה בצבור שהוא דוקא בשבת ויש לה ברכ' בפ"ע הניתקן לה בפ"ע ולא דיהי' מישך שייך לחיוב השלמת הסדרא המוטל על היחיד לפטור אותה בברכ' זו דשם אין חיוב ברכ' כלל וגדולה מזו מבואר בתשובת מהר"י ברונא מובא בס' מנחת שבת וגם ממהרי' ווייל דאין יוצא כלל עם קריאת התורה בצבור משום חיוב השלמת הסדרא א"כ מה יועיל חיובו בהשלמת הסדר' לברכ' על קריאת הצבור שאינו חייב בה והא ראי' דא"כ למה באמת אסור לאבל לעלות לתורה בשבת כיון דחייב בהשלמת הפרש' יהי' שרי גם בזה וע"כ דזה מילת' בפ"ע וא"כ מה יועיל חיובו בהשלמת הפרשה לקריא' בצבור בברכ' וע"כ דעיקר הטעם משום דחייב בדבר של פרהסיא וא"כ עולה שפיר ראיית הרבנים הנ"ל משם וזה ברור בעיני בס"ד

- וגם מה שכתב ההלק"ט שם דכל מקום שמוסיפים הדעת נותן שיוכל להיות בן א"י מן הנוספים והרי הוא כקורא בתורה ולא איתקריא ברכ' לבטל' לגבי דידי' וגם לבני הגולה הרי איכ' חמשה גברא דב"ח עיי"ש - ואחרי המחילה לדעתי אין הדעת נותן כך ואיפכא מסתברא לשיטתו דאין לבני ארץ ישראל שייכות עם הצבור דבני הגולה שפיר אין יכול להיות מן הנוספים דמה שכתב דלגבי דידי' הוי כקורא בתורה ואינו ברכ' לבטל' אתמהה דעיין בסי' קל"ט דברכ' זו דמברכין בקריאת הצבור נתקנה משום כבוד הצבור וע"כ גם אפילו אם בירך כבר ברכת התורה ולא הפסיק בנתיים כלל אם קראוהו לעלות מברך עוד הפעם עיין בטור בספיקת הר"י בן הרא"ש ז"ל שם וא"כ בשלמא בשאר הנוספים דמישך שייכי בקריאת פרשת היום ע"כ שפיר יכולין