משנה שכיר חלק א קצד

הוא ומעל - ואם כי אין ראי' כ"כ מהריט"א הנ"ל דהתם לחומרא אמרינן דאיסורא בתר ממונא גריר אבל אכתי מנא לן לומר כן גבי מעיל' להקריב קרבן דיש לחוש שיפגע באי' חב"ע - אבל אף בלי הריט"א הנ"ל קשה כיון דאי' מעילה בקדשי השם תלוי וכיון דהכא לענין ממון הקדש לא בטיל ואכתי ברשות הקדש קאי א"כ ממילא דאכתי מקדשי השם הוא וממילא כריך אחריו איסור מעילה ג"כ ודומה לזה מצינו בתוס' פסחים כ"ט דכתבו דהיכא דליכא קרן ליכ' חומש ואשם ואנן נימא ג"כ להיפך דהיכ' דאיכא לקרן ולא נתבטל ממילא דאיכ' ג"כ לחומש ואשם כיון דאגודין זב"ז - ואין לדחות דהא במזיק ממון הקדש איכ' קרן וליכ' חומש ואשם - שאני התם דכך גזרה חכמתו יתברך דבאופן זה ליכא חומש ואשם - אבל היכא דנהנה באופן דחייבה התורה חומש ואשם - ורק מטעם דליתא במציאות לקדשי השם אתה רוצה לפטרו היינו מטעם ביטול - וכיון דע"כ לענין קרן ישנו במציאות דלא בטיל ויש כאן קדשי השם ממילא דיש כאן ג"כ איסור מעילה וזה ברור בסברא לפי קט שכלי וא"כ דברי הש"ש צ"ע בעיני ולא ברורים לי - והנה מריש הוי קשיא לי על דברי הרי"ט אלגזי הנ"ל דהעלה דאי' בתר ממונא גריר מביצה שם דאמרו לענין ממונא לא בטיל ולענין אי' תחומין בטיל ואמאי לא נימ' דאיסור בתר ממונ' גריר - אך שוב הדרני בי דע"כ לא אמר הריט"א דאי' בתר ממונא גריר רק היכא דאיסור וממון אגודים זב"ז ושניהן מחד טעמא היא כמו גבי בכור דאי נימא דע"י ס"ס ל"ה בכור משום דקנאו הנכרי ממילא גם לענין ממון הוי שלו וכיון דלא מפקיעין ממונ' ע"י ס"ס ואכתי של ישראל הוא ממילא הוי של ישראל גם לענין אי' דבכור - משא"כ באי' דתחומין וכי תלוי אי' דתחומין באי' ממון והא אפילו בנתן לו המים והמלח דליכ' אי' ממון אפ"ה איכ' אי' תחומין וכיון דאינן תלוין זב"ז לא שייך סברת הריט"א וא"ש - וע"כ ממיל' הכא גבי פרוטה של הקדש דשפיר תלוין ואגודין זב"ז שפיר קשה כיון דלגבי ממונ' לא בטיל ממילא דלא יכול ליבטל גבי איסור' דמעילה וצ"ע ודו"ק - שוב מצאתי ברשב"א חולין קל"ט דבהקדש דמים כל דין ממון בעלים עלה מזה סיוע גדולה לדברי עיי"ש דפריך ג"כ קדושה שבהן להיכן הלך ומתרץ דנעשה הפקר ופקע שם בעלים עש"ה וא"כ הכא דע"י ביטול לא נפקע שם בעלים שפיר קשה קדושה שבהן להיכן הלך ודו"ק

- ואשאר בזה ידידו דו"ש וש"ת באהבה ובלנ"ח

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן פ"ד

נשאלתי באחד שהרצען עשה לו מנעלים ונגמרו בערב שבת ורק עוד לא נשמט מהם הדפוס והוא צריך להם בשבת אם מותר לשמוט הדפוס מהמנעלים בשבת ע"כ השאלה

תשובה. נראה לי דיש לאסור ואם כי לכאורה מבואר בש"ע סי' ש"ח סעי' י"ד להיפך דשפיר מותר לשמוט הדפוס ממנעל אפילו כשהוא מהודק והוא מש"ס שבת קמ"א דקיי"ל כרבנן דסברי דמנעל שעל האימום הוי כלי עיי"ש - עכ"ז נרא' לי לאסור והוא עפי"ד הכ"מ בפרק כ"ד מכלים והתיו"ט בפ' כ"ו דכלים הביאו שכ' דמה"ט סברי החכמים דהוי כלי משום דאף טרם שנשמטה מעל האימים הוי כלי משום דאינו מחוסר מלאכה הצריכ' אומן שהדיוט יכול לשומטה מהאימום עיי"ש - ולפי"ז נראה דזה דוקא הי' במנעלים שלהם אפשר דלא הי' צריכים מלאכת אומן לשמוט המנעל מהאימום אבל במנעל שלנו כפי שדברתי עם הרצען ואמר לי שההדיוט שאינו בקי במלאכה זו אינו יכול לשומטה וגם כי צריך לההשמטה כלי אומן שמיוחדת לכך אשר מזה עצמו יען שצריכה לכלי אומנית ל"ה בכלל שההדיוט יכול לעשות שהכונה במלאכת ההדיוט הוא אשר ההדיוט יכול לעשות בלי שום כלי אומן וכל היכא דצריך לכלי אומן אז אף אם שההדיוט ג"כ יכול לעשות הוי בכלל מלאכת אומן כן נראה לי בפשיטות - וא"כ עפי"ז גם לרבנן עדיין לא וגמר' מלאכתה ול"ה עדיין כלי ואסור לטלטלה וממילא דאסור לשומטה - ועוד יותר י"ל כיון דעוד לא נגמרה מלאכתה איכ' בההסרה זו משום מכה בפטיש - ומה גם לפי"מ שנהגו הרצענים אחר ששמטו הדפוסים מהמנעלים לחרוט בברזל את היתידות שבתוך כף המנעל כי זולת זה א"א לדרוך על כף המנעל בודאי עוד לא נגמר המנעל טרם שנשמט האימום מהם - וא"כ לפי"ז אסור לטלטל המנעל כיון דעוד לא נגמר ואין שם כלי עליו וממילא דאסור לשמוט ממנה האימום והשומטה חוששני בו משום מכה בפטיש שהוא אב מלאכ' כן נראה לי לדינ' ותמה אני על הנושאי כלים של הש"ע שלא עוררו בזה ודו"ק

- ואגב אזכיר מה שצ"ע לי ברש"י שבת קמ"א ע"ב שפירש הטעם דלר"א אסור לשמוט המנעל מהדפוס דסובר דמנעל שעל האימום ל"ה כלי ע"כ אסור לטלטל עיי"ש - למה לא קאמר טפי עפי"ד הרא"ש והר"ש והרע"ב בפכ"ו דכלים דפירשו בטעם דר"א דמטהר במנעל שעל האימום משום דלא נגמר' מלאכתה עד שיסירה מהאימום וכן מורה פשטא דמתני' שם א"כ בזה ששומטה מהדפוס הוא גומר בה את המלאכה וא"כ איכא בזה משום מכה בפטיש וא"כ טפי הי' לי' לרש"י לפרש בטעם דר"א משום מכה בפטיש ממה שפירש משום איסור טלטול שהוא דרבנן וצע"ג ודו"ק

- ר"ח טבת תרע"ד לפ"ק בוסערמין יצ"ו

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן פ"ה

בעזה"י אדר תרע"ד לפ"ק בוסערמין יצ"ו

הנה תשובתי הנ"ל הדפסתי בוילקט יוסף דשנת תרע"ד סי' ע"ג ובסי' צ"ו השיגו עלי הגאון מו"ה משה גינז נ"י אב"ד דק"ק קערעסטור יע"א והרב הדיין דק"ק עיר חדש יצ"ו ואני השבתי עליהם בארוכה ורק מפני שערורת המלחמה לא הגיעה לדפוס ועתה הנני מציע תשובתי עליהם בס"ד

- ראיתי שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד והעלו דאיסור מכה בפטיש לא שייך רק בעושה מעשה בגוף הדבר להשלמת הפעולה משא"כ היכא דאין צריך עוד לאיזה מעשה בגוף הפעולה רק דעושה מעשה בדבר חיצוני ל"ש לדון משום מכה בפטיש וע"כ אין בהשמטת האימום מהמנעל משום מכה בפטיש כיון דהמנעל כבר נשלם בכל צדדיו