משנה שכיר חלק א קפד

ומן השמים קזכי לי בחידוש מילתא הנ"ל שלמדתי מאמרי קודש רבינו רש"י ז"ל ושי"ת יזכני לקיים מצות החג הקדוש בכשרות ובדצה וישמרני ממשהו חמץ משימצא דשימצא ובזכות זה נזכה לגאולה במהר' דידן אכי"ר

- י"ז אדר שני תרפ"ד לפ"ק פישטיאן יצ"ו

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן ע"ט

ראיתי בשו"ת פרי השדה ח"ד סימן קי"ט להגאון מבאניהאד ז"ל שהאריך להוכיח מדברי הפוסקים דמים שאובין כשרים לטבילת עזרא (ועיין תשו' תשורת שי ח"א סי' ל' וכן עיין בתשובת מאמר מרדכי למהר"מ דיסעלדארף ז"ל סימן א' באריכות וכעת אין ספרים הללו בידי) - הנה אם כי לדינא ודאי דהצדק הוא כדברי הגאון פרי השדה הנ"ל דמים שאובין כשרים אף להמחזיקין בטבילת עזרא מ"מ מצאתי בירושלמי דברכות פ"ג סוף הלכ' ד' דלכתחלה יש להחמיר אף בטבילת עזרא למים חיים וז"ל הירושלמי שם אמר רבי ינאי שמעתי שמקילין בה ומחמירין בה וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה מקילין בה לרחוץ במים שחובין מחמירין בה לטבול במים חיים עכ"ל - וחידוש שלא הובא ירושלמי הלז בפוסקים - וכן מובא מימרא דרבי ינאי בבבלי ברכות ד' כ"ב אבל שם לא קאמר רק שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה וכל המחמיר מאריך ימים - ועיין פרש"י שפירש שמחמירין לטביל במ"ם סאה

- והשתא לשי' הבבלי ליכ' אפילו חומרא לטבול במים חיים - אבל לשי' הירושלמי שפיר צריך להחמיר וליטבול במים חיים דוקא - ועפ"י שיטת הירושלמי מוסבר מאד על מה שקבעו חכז"ל שכר המחמירין בה אריכות ימים דוקא - כיון דפירוש החומרא הוא מים חיים ומחפשים אחרי' ע"כ מדה כנגד מדה הוא חיים ארוכין לשון נופל על לשון חיים תחת חיים כמו שהוא מהדר אחר מים חיים כמו כן מוסיפין לו חיים מן השמים וממילא דצריך להיות בטובה דדוקא חיים כזה מקרי חיים כמאמר חז"ל ביומא בפסוק כי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים עיי"ש - משא"כ לשי' הבבלי לדעת רש"י דהחומרא הוא במה שמטבילין במ"ם סאה ולא בט' קבין איך שייך השכר עלי' דוקא אריכות ימים - וא"כ ממתן שכרה יש ראי' לשי' הירושלמי דעיקר החומרא הוא במה שמהדרין אחר מים חיים דוקא - ומכאן תשובה לאלו האומרים שאין מעלה במקוה מים חיים למקוה מי גשמים גבי טבילת נדה ועוד מתיהרין לומר דמקוה מי גשמים אדרבא עוד יותר עדיף ממקוה מים חיים וסומכין דבריהם על דברי רבינו הח"ס ז"ל ביו"ד סימן ר"ג שכתב לית טב מיני' לעשות מקוה ע"י מי גשמים דהוא כשר וישר לכ"ע בלי פקפוק עכ"ל - ומדברי הירושלמי הנ"ל אנו למידין להיפך דהוא חש להחמיר על מים חיים גבי טבילת עזרא דהוא רק מתקנא וכתב דמתברך עי"ז בחיים ארוכים וטובים על אחת כמה וכמה בטבילת אשה נדה דהוא דינא דאורייתא ואי' כרת בודאי דראוי להחמיר על מים חיים ונזכה עי"ז להמשיך עלינו חיי אריכא מאילנא דחיים ע"כ בודאי שיש מעלתא יתירתא למקוה מים חיים ממקוה של מי גשמים ומה גם לשי' רבותיו של רש"י ז"ל בשבת ס"ה דגם לטבילת זבה צריך להיות מים חיים וגם רב פלטוי גאון מובא בב"ח ריש סי' ר"א כתב כדברי רבינו הלוי רבו דרש"י ז"ל והקושיא מתו"כ דמשמע דזבה אינה צריכה מ"ח כבר ישב הב"ח שם דהם מדרבנן אמרו דזבה צריכה מים חיים והתו"כ מיירי מדינא דאו' אבל מדרבנן גם זבה צריכ' מ"ח וע"כ עביד אבוה דשמואל מקווחות לבנת' משים דהאידנא הן ספק זבות וחפר בארות מקום מוצא מים חיים וכתב עוד הב"ח שם בזה"ל ואפשר דמפי שמוע' זו נהגו בכל הקהלות שיכינו לנשים מקוה מים חיים נובעים לטבול בהם ואם דסיים שם הב"ח דליתא להך שמועא דרבינו הלוי וזבה אינ' צריכ' מ"ח אפילו מדרבנן והכי נקטינן עכ"ל - מ"מ אין להכחיש דמקוה מ"ח עדיף במעלה דכשר אף לרבותיו של רש"י ז"ל דהם הצריכו עכ"פ מדרבנן מ"ח גבי טבילת אשה וכבר ידוע מדברי הפוסקים קדמונים דבמקוה דעיקר קדושתן של ישראל בו תלוי צריך בתחלה לעשות שיהי' כשר אליבא דכל הדעות בלי פקפוק כלל - והא לך לשון של גדול שבאחרונים בספר גידולי טהרה וז"ל בתחלת עשיית המקוה יהדר מאד אם אפשר במעיין או בפחות במי תמצית והתוקע עצמו לעשות מקוה של מי גשמים מכניס עצמו לספק איסור כרת לפי שא"א בשום אופן שבעולם שיהי' כשר לכל הדעות וטוב לפני אלקים ימלט מזה עכ"ל - הרי לך דברי גדול שבאחרונים שכ' דבמי גשמים א"א להמלט מספק איסור כרת ר"ל - ובדברי מרן הח"ס ז"ל שכ' לית טב מיני' כבר שמעתי לפרש דבריו שכתב נגד דורו שהתחילו להתפרץ בטבילה ע"י שהמקוות היו בנויות בעומק גדול בהרב' מדרגות וכמעט הי' סכנה בדבר שמלאכת הבנין עוד לא הי' מתוקן כבזמנינו ע"כ כדי להקל עליהם אמר לית טב מני' לעשות מקוה מי גשמים שהוא למעל' בלי עומק - אבל כעת שבונין באופן שלא יהי' כבד עליהם וגם בלי שום חשש איזה סכנה ח"ו בודאי גם מרן הח"ס מודה דלית טב ממקוה מי מעיין שבזה יוצא לכל הדעות וכדברי הג"ט הנ"ל - וכמו דמוכח ג"כ מדברי הירושלמי שהבאתי דבזכות טבילה במים חיים זוכים לחיים ארוכים וטובים ושי"ת יזכנו במהרה ליום שכלו ארוך וצדיקים יושבים כו' ונהנים מזיו השכינה אכי"ר קמו

) ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן פ'

הנה ראיתי לאחד קדוש מדבר ה"ה אדונינו מורינו ורבינו הגאון בנו"ב קמא או"ח סימן כ"כ שהשריש לנו שורש חזקה דהא דאם מי פירות עם מים הוי חמץ גמור או לא הוי רק חמץ נוקשה תליא בפלוגת' דחמץ נוקשה אי הוי דאורייתא או דרבנן למ"ד דנוקש' דאו' לדידי' שפיר י"ל דמי פירות עם מים הוי רק נוקש' אבל למ"ד דנוקש' ל"ה רק דרבנן לדידי' עכצ"ל דמי פירות עם מים הוי חמץ גמור

- וטעמא דלי' הוא משום דאמרינן במנחות דף נ"ז אשר תקריבו לה' לרבות מנחת נסכים לחימוץ דברי ריה"ג רבי עקיבא אומר לרבות לחה"פ