משנה שכיר חלק א קפב

מלאכת הגוי והוי כמו שנדלק בהיתר דמותר וא"כ לשי' הב"ח דרמיזא ל"ה כציווי וחזינן דהוא רמיז ולא אומר בפירוש הוא מהדר שלא לעבור בזה ע"כ שוב ליכא גזרה כלל ומותר וז"פ - ואפילו לדעת הרמ"א דסובר דגם רמיזא אסור משום דלדידי' רמיזא הוי כדיבור כמבואר בגיטין ד' נ"ט והוי כאומר לו בפירוש אבל היכא שרמז לו שלא בדרך ציווי דל"ה אמורה לעכו"ם לכ"ע חזינן דמהדר שלא ליכשל באיסור זה ל"ה בכלל הגזרה ושרי גם להרמ"א - ועפי"ז יש לקיים פסקו של מהרי"ט מובא בפרמ"ג סימן ש"ז סק"ד ובבאה"ט שם דכשהי' רוצה ללמוד הי' אומר דהנר אינו מאיר יפה ובזה הבינה השפחה והסירה הפחם והגאון יעב"ץ במור וקציעא תמה ע"ז מאד וכתב דאינו מאמין דיצא פסקא הנ"ל מפי אותו צדיק - ועפ"י האמור יש יסוד נאמן לדברי רבינו המהרי"ט וכן נקטו להלכה גדולי האחרונים ז"ל הח"א כלל ס"ב ובכלכלת שבת התיר באמורה שלא כדרך ציווי וכן חילק ביד אפרים ש"ז בטו"ז סק"ב עיי"ש ועפ"י דברי הנ"ל דבריהם שפיר מכוונים להלכה ודו"ק::

- ודע עוד דבדברי הנ"ל יש ליתן טעם לדברי המג"א בסימן רע"ו ס"ק י"ד שכ' על דברי הרמ"א שכ' ומותר למחות ואם עשה אעפי"כ מותר להשתמש לאורו עכ"ל בשם הב"ח - ובטעם התיר זה כתבו המחה"ש והפרמ"ג כיון דמיחא גלי' דעתי' דלא ניחא לי' א"כ עכו"ם אדעתא דנפשי' עביד - ולפע"ד איני רואה טעם מספיק לזה כיון דבהדיא כ' הרמ"א דגבי נר שהדליק לצורך ישראל לא מהני שום קבלנות או קוצץ כיון דעושה לו על צורך שבת זה ועיין במג"א סימן רנ"ב ס"ק י"א בשם הר"ן וא"כ מה מהני דישראל לא ניחא לי' אבל עכו"ם רק על צורך ישראל עושהו וכההיא דסי' שכ"ה סעי' י"ב הדליק נר והלך לו ונראה בעליל שלצורך ישראל הדליקו וא"כ נהנה ממעשה שבת שוב ראיתי בפרמ"ג כאן שהביא בשם הא"ר שפקפק בזה ואולי זהו טעמו - אבל בדברי הנ"ל יובנו הדברים היטב כיון דכל הטעם דאסרו חכז"ל מלאכת גוי בשבת הוי רק כדי שלא יבא להקל באמורה אם יתירו לו להשתמש במעשה הגוי וא"כ היכא דמיחא חזינן דיודע וזהיר שלא לצוות לגוי ואדרבא הוא מוחא בו שוב ליכא גזרה כלל א"כ במקום זה לא גזרו וע"כ מותר היכא שמיחא בו וא"ש בס"ד

ודו"ק

- (ועתה בעת העתקת הדברים לביה"ד זכני ה' בספר א"ר ומצאתי שכ' בסוף סי' רע"ו וז"ל נשאלתי בכותי שרצה לתקן נר של ישראל ונכבה בידו וחזר והדליקו אם מותר להשתמש בו נר"ל דמותר דזה הוי כמו לצרכו כיון שכבה בידו ועוד דהא כתבו תוס' דף קכ"ב טעמא דאסור נר שהדליק בשביל ישראל דאי שרינן לי' אתי למימר לנכרי לעשות בשבילו ע"כ - וזה לא שייך בזה שיודע שכבה וחזר והדליקו עכ"ל מזה ראי' גדולה לדברינו שהעליתי כאן דכל היכא שיודע מהאי' דאמורה לנכרי ל"ה בכלל הגזרה ודו"ק

) - ואגב אזכיר לפני הדרגנ"י מה שראיתי בספר קינור ש"ע להגאון מהר"ש ג"פ ז"ל שהעתיק לדברי הרמ"א בתשובה המובא במג"א סי' ש"ה ס"ק י"ב דהיכ' דליכ' עכו"ם להלעיט האווזא מותר לישראל להלעיט משום צער ב"ח ולפע"ד נתן טעות בזה למעיינים כי כפי מה שידענ' א"א להלעיט האווזא בלי שיטלטלו אותה כולה והרי המג"א גופא מביא בס"ק הקודם לזה דלא התירו אי' טלטול מוקצה משום צער בע"ח וא"כ ע"כ דהרמ"א בתשובה מיירי מהלעטה בלי טלטול כולה וא"כ הי' לי' להקש"ע להזכיר מזה ובאמת העולם אינם יודעים מזה - (והגאון מהר"ש גרינפעלד שליט"א השיבני דיפה כיונתי בזה דאין להתיר ההלעטה רק באופן דאינו מטלטל האווזא כולה וגם הרמ"א בתשובה מיירי רק באופן הזה אך שוב מצאתי בשו"ת פרי השדה ח"ג סימן קע"ד שהוא מצדד להתירא בא"א בענין אחר עיי"ש שהתיר בכל ענין - אך אעפי"כ לדעתי נראה דיש להזהיר להנשים דבשבת אם ליכא גוי ילעיטו באופן זה שלא יגביהו להאווזא לגמרי ויהי' רק טלטול במקצת דהתירו משום צער בע"ח ודו"ק) קמג

) ואגב גררא אשאל עוד את מר הדרגנ"י בדבר שנשאלתי בישראלים ועכו"ם רופא צורר יאודא שדרים בחצר אחת ואינם יכולים לשכור הרשות ממנו וגם משכירו ולקיטו א"א כעת אם יש לסמוך על מה שכתב הרמ"א בסי' שפ"ב דאם הבית של ישראל אינו אוסר דלא שכרו שיאסור עליו וגם כאן הבית הוא של ישראל אבל הוא אינו דר שם וקמסתפקנא אם דינו של הרמ"א שייך ג"כ באופן שהוא אינו דר שם ואני דייקתי מלשון הרמ"א שכ' "שיאסור עליו" משמע דוקא אם הוא עצמו דר שם ונוגע הדבר אליו אך מצאתי בקש"ע שכתב בפירוש דאפילו אינו דר שם ותמהני מאין לו זה - שוב מצאתי בחיי"א שכתב ג"כ כן אך מצאתי בשו"ת חתן סופר סימן ז' שכ' בפירוש והעלה להלכה דאם לא דר שם לא מהני סברא הנ"ל - ואח"כ עיינתי באבן העוזר וראיתי שפקפק בגוף דין זה וכן הביאור הגר"א כתב דדוקא היכא דמצי לסלק לי' עיין שם - נא לחו"ד בזה - שוב מצאתי בפרמ"ג בסי' שפ"ד שמסתפק ג"כ בזה ודו"ק

- ואציע עוד קושיא בענינא דיומא המחבר בסימן תרפ"ז כתב דאין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפני' וכתב הרמ"א דזה דוקא לענין קדומה אבל לענין דחי' אין מצוה דאו' נדחית מפני מקרא מגילה אבל עכ"פ לענין קדומה תמיד מקרא מגילה קודם לכל מצוה שיהי' - וקשה לי לעיל בה' חנוכה סי' תרפ"ד קיי"ל דפרסומי ניסא הוי רק לענין דחי' אבל לענין קדומה מעלת התדיר עדיף א"כ כאן גבי מגילה דג"כ ל"ה רק מעלת דפרסומי ניסא למה מקר"מ קודם לכל מצוה אף נגד התדיר אם כי כאן יש קרא ע"ז בש"ס עכ"ז קשה דנילף מכאן דפרסומי ניסא עדיף אף למעלת התדיר וצ"ע קמד

) פ"ק בוסערמין יצ"ו יום י"ב אדר יה"ר שיקוים בנו וליהודים היתה אורה וישיבני במהרה העירה, כ"ד ידידו דו"ש באהבה ומאוה לו שמחת פורים

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

אחרי מופלג מצאתי בח"ס חו"מ סימן קפ"ה שכ' בזה"ל והנה הגאון חו"י שאל מהגאון עבודת הגירשוני אי שרי אמורה לנכרי שיאמר לנכרי שיעשה בשבת וצ"ל דשאלה הי' באופן שגוי האחרון אינו יידע שעושה ע"ד ישראל דאם עושה ע"ד ישראל