משנה שכיר חלק א קעה

ברור לדון בנ"ד משום אשה רעה וממילא דנדחה בזה גם היתר זה שצידד

הדרגנ"י

- (ג) ומה שצידד להתיר מטעם מאוסה עלי נמי מבואר בפוסקים דאיכ' חר"ג ועיין בצמח צדק החדשות מהנ"ל סימן קל"ב שהאריך הרבה בזה וצידד להתיר אך סיים דכ"ז להלכ' ולא למעשה משום דלא חזינן שיעשה מעשה כזה להתיר חר"ג בטענת מאוסה עלי יעו"ש - ומש"כ עוד הדרגנ"י וז"ל והאמת כי לפע"ד מהדין הי' לן היתר אף בלי היתר מאה רבנים - גם זאת לא שמיעא לי כלומר לא סביר' לי כי כבר מבואר בח"ס סי' ג' דרק לענין גט בע"כ לא גזר ר"ג במקום מצוה אבל לישא אשה על אשה אפילו במקום מצוה ואפילו בפושעת איכ' גזרת ר"ג ולא הותר אלא בק"ר וכן מבואר בתשובת מרן ד"ח בהרבה מקומות בשם תשובת הב"ח סימן צ"ג דכך הית' התקנה דכל ענין דבר שיהי' בין איש לאשתו אין מותרת החר"ג זולת בהיתר מא"ר - וכאן דליכ' למיתב גט בע"כ כיון דאינה רוצית בגט בשום אופן וגם בזיכוי גט אין יכולין כיון דאינה רוצית ל"ה גבה זכות כמו שכתבו גדולי האחרונים בספרותם דהיכ' דאינה מרוצה לגט אין יכולין לזכות לה עיין ד"ח ואמרי א"ש ומאמר מרדכי להגאון מפרשי הים וכן עיין בתשו' פאת השדה סימן ד' וכן עיין בתשובת חומר בקדש להגאון מחנה לוי סימן יו"ד שעד כמה הוקש' לו להתיר לישא אשה על אשה עיי"ש מה שהביא בשם גאוני דורו - יעיין בתשובת תוע"ר ותשובת רע"א ח"ב סימן נ"ו דבשעת הדחק צדדו להתיר בלי ק"ר - אבל פשוט דבלי שעת הדחק אין להתיר כלל שום דבר בלי הסכמת מא"ר - וגם אפילו בשעה"ד לא סמכו ע"ז גאונים הבאים אחריהם וכמו שהבאתי מד"ח - כללו של דבר דבנ"ד דיש לומר דהכל נעשה מחמת קטטא וכמעשה דרשב"א הנ"ל בתשובה אין להתיר כלל לאיש הנשאל עליו מעלת הדרגנ"י מכל הלין טעמים שכתבתי עד שיתבררו הדברים אולי יש דברים בגו אשר יוכל להתיר אבל לפי הטעמים שכתב הדרגנ"י לא מצאתי די היתר לו לישא אשה על אשה כן נראה לפע"ד

- ובדרך אגב ראיתי להעתיק כאן את דברי מאור הגול' רבינו אמרי אש ז"ל במ"ש בתשו' בה שמט' בסוף חלק חו"מ וז"ל יש לחוש ולדקדק בזמנינו בעוה"ר רבים יושבים על כסא הוראה ואין בביתם לחם ושמלה ויש אשר אין יראת ה' על פניו בודאי לא בידם נתן רגמ"ה להתיר חרמו וגם מה שמקילין לצרף אף שאינם יושבים על כסא הורא' צריך לדקדק שיהיו ראוים להורא' הבינו הדבר לאישורו כי ראיתי בעיני מכשלה פעם א' שראיתי חתומים אשר לא הגיעו להוראה כלל ואך מפני הכבוד והחנופ' גוברת נצטרפו למספר המאה עכ"ל - וכן כתב מרן ד"ח ח"ב סי' מ"ב וז"ל ואודיע תוכן ההיתר מא"ר לא כאשר מ"ר חותמים בלי השגחה ח"ו ורק בי"ד דעיר הבעל כו' והמאה רבנים כל אחד קודם חתימתו מעיין היטב ובאם נראה לו שבמעשה כזה ראוי ליקח אחרת יתירנה עכ"ל וחתמתי שמי - פה פישטיאן מ"ה למבנ"י ע"ז"ר"ת"ה לפ"ק יצ"ו

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

בשולי המכתב

אזכיר להדרגנ"י מה שנוגע לפלפולא וגם הזכרתי לו דבר מזה בחורף העבר בעת שהזדמנתי אתו עמו בפרעססבורג בדבר מה שמצאתי בבית מורי הגאון הקדוש מחוסט ז"ל בעל ערוגת הבושם בעת שהייתי לבקרו אגרת מהדרגנ"י אשר פלפל עם מורי ז"ל בדבר מה שהעלה הדרגנ"י שבפסח הבא בטומא' לא הי' מצות כריכה פסח ומצה ומרור למען לא יהי' טומאת אוכלין בכביצה עכ"ד הדרגנ"י - וע"ז פלפל מורי ז"ל דשפיר הי' אפשר לכרוך ע"י טהור בשני חלקים ולאכול אותם בכדי אכ"פ שיעור טו"א ליכ' ומצות כריכה קיים עכ"ד מורי ז"ל - וע"ז דחה הדרגנ"י באגרת הנ"ל דזה ליתא מפני דכל הטעם דאין מבטלין זא"ז הוא משום דמצות אין מבטלין זא"ז וזה דוקא אם הי' אוכלן בפעם אחת דהי' מצוה אבל אם הי' אוכלן בשתי פעמים א"כ ליכ' בחלק א' רק ח"ש ובח"ש ליכא מצוה רק רשות א"כ שוב מבטלין זא"ז וא"כ ע"כ דבפ"א הי' מוכרח לאכול א"כ שוב איכ' שיעור דטו"א עכ"ד

- וכשאני לעצמי איני רואה שום דיחוי לדברי מורי ז"ל ל"מ לדעת גדולי האחרונים דסברי דכמו דאמרינן ח"ש אסור מה"ת כ"כ יש בח"ש דמצוה משום מצוה א"כ ודאי דלק"מ דגם על חלק א' שהוא ח"ש חל המצוה ול"ה אכילת רשות ושוב שייך גבי' מצות אין מבטלות זא"ז וז"פ - אלא אפילו לדעת הני גדולים דסברי דבמצוה לית בח"ש שום סרך מצוה אפ"ה לק"מ משים דנראה ברור דהם לא דברו רק באוכל ח"ש לבד אבל כשאוכל כזית בכדי א"פ דהיתה הלכה דחשיב כאכיל' אחת א"כ שוב איכ' חלות מצוה על כל חלק וחלק שאוכל דאל"כ איך יצטרפו הני אכילות יחד דהא כשאוכל השני כבר חלף הראשון מן העולם וכמו דקיי"ל גבי שבת בהוציא חצי גרוגרת ולשרף או אכלו הכלב דפטור משום דבעת שהוציא השני כבר הראשון ליתא בעולם - וע"כ דכך היתה הלכ' דשתיהן ביחד חדא אכילה הוא א"כ על שתיהן יחד הוי חלות מצוה ואיך נימ' דמבטלת זא"ז כיון דבכלל מצוה הן וא"כ צדקו דברי מורי זלה"ה בדיחוי חידושו של הדרגנ"י

- אבל בעיקר חידוש מילתא הנ"ל לא אבין כונתו מה בכך שיהי' בו שיעור טו"א ומה חשש יש בזה - ולדעתי שפיר היו יכולין לקיים מצות כריכ' בלי שום טומאה אף זולת העצה שכ' מורי הנ"ל דמבואר בתוספות נדה דף ט"ו דאם נגע דבר טהור באדם טמא בבית הסתרים דהיינו ע"י מגע בית הסתרים לא נטמא עיי"ש דכן יש ללמוד מדבריהם שם וכן מבואר ברש"י חולין ד' ע"א ע"ב בסוף העמוד עיי"ש א"כ שפיר הוי יכולין לקיים מצות כריכ' היינו שאדם טהור יכרוך אותם ויתחוב בבית הבליעה ושם לא יקבל טומאה משום דהוי מגע בית הסתרים ל"מ למא"ד בנדה מ"ג ע"ב דבית הבלועה חשוב טומא' בלועה ודאי אינו מקבל טומא' אלא אף למא"ד בית הסתרים הוי ג"כ לא נטמא דבמגע בית הסתרים כשם שאינו מטמא את האדם כך אינו מקבל טומאה מן האדם כדמוכח מתוספות ורש"י שם וא"כ שפיר מקיים מצות כריכ' בלי טומא' - הא חדא ועוד קאמינא דגם הוא בעצמו הי' יכול לכורכו ואפ"ה לא מקבל טומאה