משנה שכיר חלק א קסח

דבאו רק לגלות שגמר להקניתו כ"כ הוי המעשה שעשה - אבל לא שכיון לומר דסטומתא יהי' מדין קנין סודר דייקא וכמו שרצה המהר"מ שיק לומר כן רק כונתו הי' כנ"ל - וע"כ כתב כיון דדין סטומתא בא על הוכחה שגמר בלבו זה דוקא ע"י מעשה משום דלא עבדי מעשה בכדי אבל בדבור כיון דדיבורא עבדי משו"ה ל"ה עוד הוכחה בזה שגמר באמת בלבו כן נראה בביאור דברי הרא"ש ונכון לדעתי קלא) אך כ"ז בדיבור גרידא אבל במקום שאומר בפירוש אני אמרתי וגמרתי בלבי אז שוב אין יכול לומר משטה אני בך וכמו שכ' הרמב"ם בפ"ה ממכירה שהבאתי אז באמת לא צריך לשום דבר עוד וא"כ היכא דהסכימו הסוחרים למנהג קבוע לגמור הקנין בדבור שוב הוי כמו שאמרו בפירוש אנו גומרים ואומרים בלבנו כך וכך באופן זה נראה לי ברור דמהני משים דאין יכול לומר משטה הייתי בך משום דאין יכול לסתור המנהג שנהגו וכמו שהבאתי לעיל בשם משא למלך - והרא"ש שכתב שהוא מנהג גרוע לא כתב זאת רק משום דלא הי' ברירי לי' המנהג איך היא וכמו שכתב ועוד מאן לימא לן שנהוג מנהג זה עכ"ל והיכא דליכא מנהג קביע באמת לא מהני דבור בעלמא - ואפילו מעשה לא מיחשב סטומתא אי לא נהגו כש"כ דבור - אבל אי הוא מנהג קבוע גם הרא"ש מודה דאזלינן בתרה וכנ"ל

- ואל תשיבני מדברי הריטב"א הובא בש"ך סי' קצ"ח שכ' בפשיטות א"כ אם יתנו לקנות באמורה בלי קנין ה"נ תאמר דמהני יעיי"ש - הרי דפשיטא לי' דלא מהני דבור בעלמא - י"ל דשאני התם דמיירי דבור בלא מנהג קבוע במדינה רק תנאי בעלמא בין מוכר ללוקח ובאופן זה באמת לא מהני אבל היכא דהוא מנהג במדינא אז באמת מהני מתורת סטומתא - והלא גם מעשה אם לא הי' מנהג לא חשוב סטומתא כ"כ הוא אצל דבור ודו"ק - ושוב ראיתי דהאמת כונתי בפירוש דברי הריטב"א דלא יוקשה אהדדי מדברי הריטב"א שהבאתי בשולי המכתב ודו"ק)

תבנא לדינא - נראה לי ברור דאנגאבע חשוב סטומתא וכמו שבארתי בפנים - וכן דבור אם היא מנהג קביע ונתפשט במדינה לגמור הקנין בדבור גרידא מועיל מדין קנין סטומתא קלב) ולא אמרינן דהוא מנהג גרוע ולא אזלינן בתרה כמו שרוצה הדרגנ"י לומר אלא דשפיר אזלינן בתרה מכל הטעמים שהעליתי (א) מכח דברי בעל משא למלך הנ"ל דבמנהגי הסוחרים לא שייך סברת ר"ת ובכל מנהג יהי' איזה שיהי' אם הוא קבוע ונתפשט אזלינן בתרה (ב) די"ל גם הר"ת והרא"ש מודו הכא משום דכל מעשה הקנין הוי רק גילוי מילתא דהקנאה שבלב ואם המנהג קבוע שוב הוי בזה כ"כ ג"מ כמו בשאר קנינים ע"כ מהני בכל תוקף ועוז של דין סטומתא כן נלע"ד ודו"ק

ובזה אצא בד"ש וברכות כ"ט ידידו הקשור באהבתו נס"ו והמכבדו כערכו הרם והנשא

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

בשולי המכתב

הגאון שליט"א לא הסכים עמדי במה שהעליתי דגם בדבור חשוב סטומתא וגם פלפלתי אתו פא"פ ועמד בדעתו ואמר לי שכן פסק ג"כ הגאון ר' שלמה ליב בעל ערך שי מכח דברי תשובת הרא"ש הנ"ל שכתב דדבור הוי מנהג גרוע - אך כאשר זכיתי לקנות לי ש"ע חו"מ החדשים מצאתי בהגהות כסף הקדשים מהגאון בעל דעת קדושים שכ' בסי' ר"א בזה"ל קנין סטומתא אולי דוקא ע"י דבור בעלמא והסברא נוטה שאם נהגו בדיבור הוי לי' סטומתא עכ"ל - והנאני שזכיתי לכוון לדעתו הגדולה ומה שנראה כמסתפק תחלה ואח"כ החליט - נראה לי באורו שדבריו סובבים על דברי תשובות הרא"ש הנ"ל שרצה לחלק בין דבור למעשה ורק אח"כ כתב מאן לימא לן דהוא מנהג - ונראה דעיקר טעמי' דרא"ש משום דאינו מנהג ברור וכמו שכ' בפנים - וכן הי' ג"כ דעת הגאון הנ"ל בכונת הרא"ש דעיקר טעם השני ע"כ החליט דאם נהגו שפיר הוי סטומתא - ורק בתחלה הי' מסתפק משום תחלת דברי הרא"ש ורק אח"כ החליט בדעתו דטעם שני דרא"ש עיקר וע"כ החליט דאם נהגו ר"ל דברור הוא שהמנהג כן שפיר הוי סטומתא כן נראה לי ברור בכוונתו ורק כתב בקיצור בלי ביאור כדרכו בקדש בכל הגהותיו

ואחרי שיש לנו עמוד ברזל לסמוך וממילא דהיד אברהם שכ' ג"כ דטעם שני דרא"ש עיקר סובר נמי כן אין סתירה מהרא"ש ועפי"מ שכתבתי בפנים נראה דיש לפסוק כן בפשיטות וכל כי האי מילתא לימרי בשמי בבי מדרשא - והנה תשובתי הנ"ל שלחתי להגאון בעל פני מבין ז"ל והסכים לדברינו במה שהעליתי שגם דבור חשוב סטימתא וחיזק עוד דברי מדברי הש"ס ב"ב דף פ"ח דפריך הגמרא אטו משום דגמר בלבו לקנות קנה ונתחייב במעשר אמר רב הושעיא הכא בירא שמים עסקינן כגון ר' ספרא דקיים בנפשי' ודובר אמת בלבבו ופרשב"ם כיון דירא שמים הוא כיון שומר בלבי זכה במקח ונתחייב במעשר והביא ג"כ ממורו הגאון בקול ארי' סי' קכ"ג שהביא דברי הריטב"א בב"מ דהקשה אמאי לא נקנה שום דבר בדיבור בעלמא ותי' דבכל קנין בעינן סמיכת דעת משום דאתי דבור ומבטל דיבור ויכול כל אחד לחזור אבל בקנין או במשיכה לא אתי דיבור ומבטל מעשה ועפי"ז העלה שם הריטב"א דהיכא דאנן סהדי דגמר ומקני קנה גם בלא קנין רק בדיבור בעלמא וכתב ע"ז הגאון פני מבין וז"ל ולפע"ד מקורו מגמרא הנ"ל וא"כ חזינן דהיכא דאנן סהדי דגמר ומקנה מועיל וא"כ בסטומתא דנהגו הסוחרים ומדינא דמלכותא אם אמר בפני עדים שמקיים המקח א"כ גמר ומקנה ומועיל עיי"ש שכתב דהרא"ש מיירי במקום דל"ה דינא דמלכותא ותשובתו אלי הוא נדפסה בחיו"ד סי' רס"א עיי"ש - ועפי"ז קם דינה כמו שכתבתי בפנים ודו"ק

- והנה בקיץ העבר הי' פה הרב הגאון ר' מענדל אויג נ"י ראבד"ק דעלעטין יצ"ו ודברתי אתו מענין חידושי הנ"ל שהעליתי דגם בדבור שייך דין סטומתא אבל לא ראה דברי שכתבתי בתשובה הנ"ל רק פא"פ דברתי בו בקצרה - וקבלתי