משנה שכיר חלק א קסד

שום חיוב והוא עפי"ד שו"ת הרא"ש שכתב שאם המנהג ליגמר הקנין בדבור לא אזלינן בתרי' דמנהג גרוע הוא וכהדרגנ"י הביא ראי' לדבריו מדברי תוספות דבב"ב דף ג' וכן בנתן אנגאבע אינו מועיל ולית בה דין אסטומתא רק בעשו "שלוסט" עפ"י כתב אז הוי קנין סטומתא עכ"ד להלכה למעשה - ולי הצעיר יש לעורר בזה הרבה ואציע דברי לפניו

- תחלה אני מסתפק ושואל אם המנהג פשוט לגמור הקנין עפ"י אנגאבע שנותנים למה לא יהי' עלה דין קנין סטומתא כיון דגוף דין סתומתא הוא מצד מנהג שנהגו הסוחרים א"כ למה יגרע חלק האנגאבע משאר דין סטומתא כמו רושם או מסירת המפתח או תקיעת כף דכל אלה ל"ה קנין מדיני הקנינים רק מכח מנהג שהסכימו הסוחרים ביניהם א"כ מדוע ולמה לא יועיל גם מנהג זה אם נהגו לגמור הקנין באנגאבע לחוד אתמהה - וראיתי בשו"ת מהר"מ שיק חו"מ סימן מ"א שכתב דמשו"ה ל"ה בכסף דין סטומתא משום דדין סטימתא הנאמר בש"ע ובש"ס מיירי במטבע שאין עלי' צורה ומתורת קנין סודר אתינן עלה כמבותר בשיטה מקובצת דף ע"ד ועיי"ש - ואחרי נשיקת עפרו הטהור כמה דבריו נפלאים בעיני ולא אוכל להולמם משום דמדבריו אלו נראה שהוא נקיט לדין קנין סטומתא לקנין מן הקנינין שהם עפ"י תורה ולא ממנהגא דסוחרים דהא סמך עצמו על דברי השטמ"ק הנ"ל ובהדיא מבואר שם דאינו ממנהגא דסוחרים רק מתורת קנין גמור - ובאמת המעיין בפנים בשטמ"ק שם יראה דדעה זו דעה יחידית היא וכל הפוסקים וכל הראשונים לא אזלי בשיטה זו כי השיטה מקובצת שם הביא דעת רש"י ז"ל שכתב בביאור דין סטומתא דמיירי בעושה רושם והקשה ע"ז דלמה יקנה בזה הא לא נעשה בו מעשה קנין ע"כ כתב דהנכון בזה דהוא כעין מטבע שאין עליו צורה והתגרין ניתנים זה לסימן ופליגי חד אמר שנותנים בתורת ערבון וליכא אלא מי שפרע וחד אמר שנותנים בתורת חליפין וקנין גמיר הוא ולא בעי בזה תנאי בני העיר אלא מנהג בעלמא שאין מנהג זה מבטל הלכה עכ"ד השטמ"ק בקצרה - הרי שכתב בפירוש שדעה זו סוברת שמנהג זה ל"ה נגד ההלכ' וכהלכ' הוא מתורת קנין חליפין ולשיט' זו לא ידעינן כלל שיהי' מהני מנהג הסוחרי' והך דין סטומתא ל"ה מטעם מנהג הסוחרים רק מתורת קנין חליפין וכנ"ל - ובאמת כל הפוסקים לא כתבו כן עיין בכ"מ ובהה"מ פ"ז ממכירי שהביאו בשם הרשב"א שכתב שמהכא שמעינן דמנהג מבטל הלכה בכל כיוצא בזה שבכל דבר שבממון עפ"י המנהג קונין ומקנין הלכך בכל דבר שנהגו הסוחרי' לקנות קונין עכ"ל - הרי שכתב בפירוש דמצד מנהגא הוא וע"כ שמעינן מהכא דבדבר שבממון מנהג מבטל הלכה ולא כמו שכתב השטמ"ק דהכא ל"ה מבטל הלכה וכן מפורש יוצא ברמב"ם שם שכ' וז"ל מכר לו בדברים בלבד ואם מנהג המדינה שיקנה קנין גמור נקנה המקח ועיין בהגמיי' שם שכתב בשם הר"ח כי קנין טוב והגון ויש לסמוך על המנהג וכן הביאו המרדכי בפרק א"נ בשם הר"ח וכן דעת הראב"ד שם בשטמ"ק הנ"ל וכן הרא"ש בפסקיו הביא את דברי הר"ח הנ"ל וכן הטור ומחבר בסימן ר"א פסקו להלכה שהוא מטעם מנהגא וכן כתב היש"ש בב"ק פ"ה סימן ל"ו שדין סטומתא מטעם מנהגא הוא ונקט הדבר לפשוט כ"כ עד שכתב דהא דנקט הש"ס האי דינא דסטומתא לא הא גופא אתי לאשמיענן רק דאתי לאשמיענן דאיכ' חילוקי מקומות בזה באתרי נהגו רק לענין מי שפרע ובאתרי נהגו לגמור הקנין עיי"ש - ואחריהם נמשכו כל גדולי האחרונים וגדול שבאחרונים ה"ה מרן רבינו בבל הח"ס ז"ל כתב בכמה מקומות בתשובותיו שדין סטומתא מנהג שנהגו הסוחרים ביניהם לגמור הקנין באיזה אופן שנהגו ומכח זה כ' דדין דאוריית' אית לי' עד שעוד יפה כחו מקנין דרבנן עיין ביו"ד סימן שי"ד ובחו"מ סימן י"ב וסי' צ"ט וכן בתשובת מרן ד"ח ח"א סימן כ"ח וכן עוד בספרים עצמו מספר

- ואחרי שכן גדלה התמוה על מרן מהר"מ שיק ז"ל שידעתי בטח שכל זה לא נעלם ממנו איך הביא איזה סמך מדברי השטמ"ק הנ"ל דהוא נגד כל הפוסקים הנ"ל וכמה רחוקים דבריו מהפס"ד שנפסק להלכה בש"ע ובאחרונים דדין הסטומתא רק מהסכמת הסוחרים שנהיגו כן וכיון שכן אם הסכימו הסוחרים לנהוג לגמור הקנין במה שנותני' "אנגאבע" למה לא יגמור הקנין ולמה יגרע משאר מנהגי הסוחרים - וראיתי בתשובת רבינו עק"א סימן ל"ד שהוא נקט לפשיטות דאנגאבע גומר הקנין מדין סטומתא א"כ עפ"י האמור דברי מרן מהר"מ שיק שכתב דעל כן ל"ה בכסף דין סטומתא משום דסטומתא ל"ה רק מתורת קנין סודר מרפסין איגרין וצ"ע מאד שהוא נגד שיטת הראשוני' ופוסקי' קדמאי ובתראי ומצוה ליישב כדי שלא לשוי' את מרן ז"ל לטועה בדבר משנה ודו"ק

- גם מה שכתב המהר"מ שיק שם ראי' לדבריו מדברי הש"ך בסימן קצ"ח שהשיג על הרמ"א שכתב דמהני תנאי בכסף הרי דלית בכסף דין סטומתא עיי"ש במהר"מ שיק הנ"ל - צ"ע לפע"ד ואחרי המחילה לא זכיתי להבין דבריו הקדושים מאי ראי' משם לדין אנגאבע דהא גם הסמ"ע ודרישה שה סובר כהש"ך בזה דלא מהני תנאי בכסף ואפ"ה סובר דאם נתן הלוקח "פשוט" קני מדין אסטומתא כמו שכ' בפירוש בדרישה סימן ר"א עיי"ש שחילק בין אם קונה בכל המעות או רק נתן מקצת מן המעות אז קני מדין סטומתא דלא שייך הגזרה שמא יאמר נשרפו חטיך בטלי' והגאון מרן בח"ס חו"מ סימן צ"ט הביא דברי הדריש' הנ"ל וכתב דהדרישה עם הש"ך כחדא אזלינן לחלוק על הרמ"א דלא מהני תנאי ומשמע שם ג"כ דדעתו כהדרישה דבנתן רק מקצת מעות מהני מתורת סטומתא וא"כ דברי המהר"מ שיק ז"ל צ"ע מאד דאיך מביא ראי' מהיכ' דרצה לקנות בכל המעות לאנגאבע דהוי רק מקצת מעות ומדין סטומתא ובהדיא מחלק בכך הדרישה ודעת רבו ז"ל הסכימה לזה וא"כ הוי דעתו נגד הדרישה ורבו ז"ל וצע"ג להבין דבריו הקדושים גם בזה כי הם תמוהים לדעתי

- ואולי כיון המהר"מ שיק ז"ל רק היכא דנתן כל המעות שצריך ליתן וכמו שמוכח מפשיטת לשונו דמיירי באופן זה שכתב דיש אומרים דמעות האידנא עיי"ש ואולי רצה השואל לדון דיהי' כסף מהני מתורת סטומתא וע"ז דחה דבכל המעות לא שייך לומר כן משום דבזה ל"מ תנאי (ועיין בח"ס סימן הנ"ל ובנתיבות סימן קצ"ח סק"ד ובאמת לולי