משנה שכיר חלק א קס

השי"ת ימים טובים ששה דהיינו ר"ה יום א' ושני ימים סוכות ושני ימים פסח ויום א' שבועות שהם קצת בדמיון ימי החול שמותר בהן מלאכת או"נ ונתן לנו יו"ט יום ז' יוה"כ שהוא בדמיון קדושת השבת שאסור בכל מלאכ' וכמו שהשבת דוגמת עוה"ב כן הוא יוה"כ ויותר ממנו שיוה"כ אין בו לא אכיל' ולא שתי' דוגמת עוה"ב וגם הוא יום אחד שאין כח בשטן לקטרג וזהו כמו עוה"ב שא"ב שטן עכ"ל - הרי דיו"כ שוה לגמרי לשבת ועוד יותר ממנו בבחינה מה וזהו שרמזה המשנה במגילה אין בין יוה"כ לשבת היינו דשוין בכל צד וא"כ ודאי דכל הכופר בה כופר בעוה"ב שהוא מקור התורה והמצות וצדקו דברי רבינו הת"ש דנעשה עי"ז מומר לכל התירה כמו בשבת

ודו"ק

- (יב) אחר כתבי דברים הנאמרים למעלה בביאור דברי רבינו הת"ש דהוא משום דהוסיף רשעה על רשעתו וע"כ נעשה בו מומר לכל התורה וכנ"ל מצאתי בהגהות הגאון מו"ה חי"ל מייזליש ז"ל בש"ס ווילנא שאמר ג"כ סברא זו בביאור דברי הש"ס שבועות י"ג דקאמר רבא מודה רבי בכרת דיומא דהוא מהאי טעמא וסברא דהקב"ה נתן לנו לכפר' והוא הוסיף לחטוא ע"כ נ"מ לכפר לו והוא הוסיף דרבא לשיטתו דכל מילתא דאמר רחמנא ל"ת אי עביד ל"מ והקב"ה נתן לנו יום צום ושביתה ממלאכ' לכפרה ועתה דהוא לא התענה ולא שבת ממלאכה ועבר על מד"ר א"כ ל"מ גבי להיות עצם היום מכפר עיי"ש בסוף מס' יומא שהאריך בזה והנאני שכונתי לדעתו בסברא זו קכד) אלא דקשה לי עליו דלדידי' בטיל כל כח היום שיוכל לכפר אצל זה שלא נהג יוה"כ כדכתב משום דעבר אמד"ר ובשבועות שם מבואר דדוקא על האיסורים שעשה ביו"כ אינו מכפר אבל על העבירות דכל השנה שפיר מכפר עיי"ש - וגם לדבריו למה צריך לאוקמי בדוחקי סמיך לשקיעת החמה או שחינקתי' אומצא ת"ל כיון דעבר ולא התענה בטל אצלו כל כח יומא לכפר אף מכאן ולהביא ולא צריך לכל הני דוחקא דדחק הש"ס התם וע"כ דליתא לסברא דידי' ורק כמו שכתבתי למעלה דדוקא היכא דעושה בדרך מרידה וכפירה אז מועיל סברא זו לעשותו מומר לכל התורה וכמו שביארתי הטעם לעיל אבל היכא דעושה לתאותו אז כיון דלא נעשה מומר עי"ז מועיל לו עצם היום לכפר לאביי על הכל ולרבא עכ"פ לשאר עבירות דשנה כי קדושת היום לא בטל ממנו ודו"ק

- שוב מצאתי ברמב"ם בפירושו למשניות סוף יומא שכתב על משנה אחטא ויו"כ מכפר דאינו מכפר שכתב בזה"ל אין יוה"כ מכפר כמו אמרם אין מספיקין בידו לעשות תשובה ולפיכך לא יעזרהו השם שיעשה ביום צום כיפור מה שראוי לו לעשות כדי שיתכפרו לו עונותיו באותו היום עכ"ל מדברים אלו משמע דהיכא דאינו עושה מה שראוי לעשות ביוה"כ היינו עינוי ושביתה ממלאכה אין עצומו של יום מכפר וממש כמו שכתב הגאון איש חי"ל מפרעמיסלא הנ"ל והוא תנא גדול דמסייע לו - אבל היא פליא' בעיני דבהדיא תניא בשבועות י"ג דאפילו לא התענה ולא קרא מקרא קרש ועשה מלאכה מ"מ מכפר ונלמד ממה שכתוב יו"כ היא מ"מ ועיי"ש - הרי בהדיא דאפילו באינו עושה מה שראוי לעשות אעפי"כ יו"כ מכפר - ואין לומר דדוקא לרבי תניא שם הכי ז"א דהכא מוקי לה הש"ס גם אליבא דרבי - וגם לא אדע למה נאיד הרמב"ם ממה שאמרו בגמרא אגב שאני וכפירש"י ז"ל יען שהוא סומך ע"ז וצע"ג ליישב דברי הרמב"ם הללו וגם התוס' יו"ט הביאו שם ולא הרגיש בדברינו וצ"ע - ואם נדחוק דהרמב"ם מפורש בכונת הש"ס דמשני אגב שאני היינו באופן זה שחוטא אגב יו"כ אין מספיקין בידו לעשות ביו"כ מה שראוי לעשות וממילא אין יו"כ מכפר מ"מ יוקש' מה שהקשיני דבהדיא מבואר בשבועות דאפילו בשאינו עושה מה שצריך לעשות מ"מ יו"כ מכפר - וגם קשה מה שהקשיתי לעיל על הגאון מפרעמיסלא ז"ל למה דחיק בשבועות באקימתות דחוקות הא משכחת באופן דאינו מקדש יו"כ כמו שראוי וממילא דאינו מכפר סוף דבר דברי הרמב"ם הללו צריכין ישוב ודו"ק - וכעת מצאתי בריטב"א שבועות י"ג בשם הרמב"ן דכ' דמאן דס"ל דאין יו"כ מכפר בלא תשוב' דמי לחטאת וכמו באומר אין חטאת ואשם מכפרין דאין מכפר לו כ"כ באם אינו מכבד את יו"כ אין מכפר עיי"ש - א"כ י"ל כיון דהרמב"ם פסק בה' תשובה דבלא תשובה אין יו"כ מכפר ע"כ שפיר כ' פירושו הנ"ל במשנה ואם כי אליבא דרבי לא אתי שפיר ובגמרא אמרו דאתי' ג"כ כרבי מ"מ לא חש לזה כיון דאין הלכ' כמותו כן נרא' בביאור דבריו אבל עכ"פ דברי הג' הנ"ל דהוא פירש כן אליבא דרבי שפיר מופרכין

ודו"ק

- (י"ג) ודע שיש לי תמוה רבתי על הגאון מאור הגולה מרן מהרש"ם ז"ל בדבר קושייתו שהבאתי למעלה על רבינו הת"ש שהעלה דמחלל יו"כ שוה לשבת דנעשה מומר והקש' הוא ז"ל מספר' המובא בשבועות י"ג דקאמר דאפילו עשה מלאכה ביו"כ מכפר לרבי - והרי רבי מודה בפורק עול ופרש"י כופר בקב"ה דאינו מכפר והנה במחלל שבת נמי חשוב כופר כידוע והשתא דיוה"כ שוה לשבת ממילא בעשה בו הוי ג"כ כופר בקב"ה וא"כ ל"ה צריך לכפר ומכח קושיא זו דחה באמת שיטת הת"ש לגמרי עיי"ש - ואני כבר ישבתי לעיל בס"ד בדרך אמת וכעת אבא באומר הבא מן החדש בעזה"י) ואני תמה עליו דאכתי לא הועיל כלום במה שדחה לשי' הת"ש הנ"ל דאכתי קושייתו במקומ' עומדת והוא דהנה סוגיא דשבועות י"ג הנ"ל איתא ג"כ בכריתות דף ז' ע"א ושם רמי ג"כ הש"ס סתמא דספרא אסתמא דספרא דבברייתא הראשונ' קאמר דאין יו"כ מכפר רק על שבין ובבריי' השני' קאמר דמכפר אפילו בשאינן שבין ומתרץ הא רבנן הא רבי וכל הסוגיא איתא התם כמו כאן בשבועות עיי"ש - והנה שם בכריתות קאמר הש"ס דהאי שאינן שבין הנאמר בבריית' הכונ' במבעט ואומר דאינו רוצה בכפרת יו"כ ואף באופן זה סובר רבי דיו"כ מכפר לו עיי"ש כל הסוגיא ותבין ביתר ביאור - והנה כבר הבאתי למעלה דברי הכ"מ בפ"ד דשחיט' מה שכתב על רש"י חולין ד"ד שכתב גבי מומר לערלות דמבעט במצוה זו וכתב עליו הכ"מ בזה"ל ולא כמו שפרש"י מבעט במצוה זו דא"כ היינו אפיקורס ושחיטתו נביל' עכ"ל - ועיין בפרמ"ג יו"ד סימן ב' שפ"ד סק"כ דהיכא דמבעט אף במצוה אחת גרידא הוא כגוי מן התורה לכל התורה עיין שם - נמצא לפ"ד הכ"מ ופרמ"ג מבעט הוי ממש פורק עול וא"כ קשה טוב' איך קאמר רבי דאפילו לא קרא מ"ק ועשה בו מלאכ' ומיירי ע"כ דעשה זאת בדרך ביעוט ופריקת עול כמו דמשמע משטחת