משנה שכיר חלק א קנט

בכל התורה כולה הרי דבמוד' או לא מודה תליא מילתא וצע"ג ובירור הלכ' וכעת לא נפניתי לזה ולא כתבתי רק

להעיר

- (ט) ודע דקש' לי בענין זה ג"כ מה שראיתי בפרמ"ג בפתיחה ריש ח"ד שדן לומר דאם הוא מומר להכעיס במילי דרבנן נעשה מומר לכל התורה למילי דרבנן עיי"ש שאם עבר להכעיס על איסור דרבנן נעשה מומר לענין דרבנן וממילא דינו כגוי לגבי מילת' דרבנן - והד"ת בסימן ב' אות כ"ה הביא בשם שעה"מ פ"ה דאישות ה"א דנקט לפשיטות דבלהכעיס גם בדרבנן נעשה מומר לכל התורה עיי"ש - וקש' לי עליהם מדברי רש"י ר"פ הדר שכתב גבי צדוקי אינו כעכו"ם דצדוקי ישראל הוא ונהפך למינות ואינו מודה בתורה שבע"פ כיון דישראל הוא יכול לבטל רשות עיי"ש - הנה לכאור' הקשיתי מכאן מרש"י ארש"י דסובר לקמן דף ס"ט דאפילו במילי דרבנן נעשה מומר לכל התורה וידוע דטעם מומר משום דנעשה פורק עול וכופר במצות השם וא"כ למה יגרע צדוקי מזה דהוא כופר בתורה שבע"פ ולמה יהי' עדיף ויחשב ישראל ממי שעובר בפרהסיא אמילי דרבנן - ובשלמא ארמב"ם דסובר ג"כ בצדוקי כרש"י עיין בסופ"ב דעירובין י"ל דלדידי' אינו מבואר אם נעשה מומר במילי דרבנן כמו שכ' הב"י בסימן שפ"ה - אבל לרש"י דכ' בהדיא דף ס"ט דגם ע"י אי' דרבנן נעשה מומר וחשיב פורק עול עי"ז א"כ טובא קש' למה בצדוקי דפורק מעליו עול מצות תורה שבע"פ למה יחשב ישראל - הרבה נתקשיתי בה

- ועלה בדעתי לחלק כיון דשם בדף ס"ט עבר בפרהסיא משא"כ בצדוקים דעושי מעשיהם בצינעה וכמו שכתב בתוס' ורא"ש שם ע"כ לא נעשו מומר עי"ז - ויהי' מכאן ראי' שלא כהפרמ"ג בח"ד שם שכתב דבלהכעיס אף בצינעה הוי מומר וכבר הביא הד"ת שם דבח"צ כתב דבעי דוקא פרהסיא וא"כ ל"ק מצדוקי - אמנם כ"ז א"ש לחלק בין האי דס"ט לצדוקי דמתני' - אבל לפי"מ שכ' הפרמ"ג דבעבר להכעיס על מצוה דרבנן כיון דכופר במצוה אף בלא שום מעשה ג"כ נעשה מומר לענין דרבנן א"כ יוקש' טובא מצדוקי דהרי צדוקי כופר בתורה שבע"פ שהוא יותר חמור ממצוה דרבנן א"כ ודאי דהי' לי' להיות כגוי למילי דרבנן עכ"פ - והרי הדברים ק"ו אם מועיל מצוה דרבנן לעשותו מומר מכש"כ שיועיל מצוה דאורייתא אם כופר בה לעשותו למומר לכל התורה כולה וצ"ע - ולענינים אלו צריך ביאור רחב ולא כתבתי רק להעיר ואי"ה כשירחיב ה' גבולי בתלמידים אשנה פרק זה בל"נ - עיין תשובת ריב"א סי' א' מ"ש מענין

זה

- (יוד) והנה במחלל יו"כ שהשוה אותו רבינו הת"ש לשבת ראיתי שרבים קמים עליו לתמוה הפרמ"ג בפתיחה כוללת ח"ד אות ג' והלב ארי' בפ"ק דחולין וח"ס ח"ו סימן פ"ג דלמה יהי' מחלל יו"כ מומר לכל התורה הלא אינו כופר במעשה בראשיתו עיי"ש - ונראה לי בס"ד להצדיק צדיק דמעיקרא רבינו בעל ת"ש ז"ל קכג

) דהנה חומרא דע"ז היא כמו שאמרו כחולין ד"ה דאמר מר חמורא עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה וממילא ח"ו להיפך כל המודה בה כופר בכל המצות וכמו שכ' רש"י שם דכתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה ובעבודת כוכבים מיירי עכ"ל - הרי דכל חומרת ע"ז דפורק מעליו כל המצות על ידה - ואקדים דברי מרן רבינו הח"ס בתורת משה ריש פ' ויצא בפסוק מחלת בת ישמאל שאמרו חז"ל שביום שנושא אשה מוחלין לו עונותיו ורש"י פירש על נשיו לו לאשה הוסיף רשעה על רשעתו ולכאור' היא סתירה למאמר חז"ל הנ"ל דמשמע דנמחלו עונותיו של עשו כשנשא בת ישמעאל - וכתב מרן ז"ל לפרש עפי"מ שכתב בטעמא דמילת' דמאבד עצמו לדעת אין מתעסקין בו ורע מרוצח אחר משום דכל החטאים מתמרקין בשעת מיתה וזה חוטא במיתתו באותו דבר שהי' לו לכפרה הוא איכא ומורד ע"כ מתעוררים עליו כל עונותיו - כ"כ גבי עשו בשעה שהי' ראוי למחול כל עונותיו היינו ביום נשיאת אשה אז חטא בזה והוסיף רשעה על רשעתו וא"כ נתעוררו עליו כל עונותיו עכ"ד ודפח"ח

- והנה ידוע מקדושת יוה"כ שנתן לנו הבורא כ"ע למען גודל חסדו לכפרה על עונות של כל השנה ועיין בחינוך בפ' אחרי שכתב דלולי זה ל"ה קיום לעולם ועיין ג"כ בתוס' חולין ק"א ע"ב שכתבו דחמיר יו"כ משבת לפי שהוא יום סליחה וכפר' - הרי דיום זה נקבע לכפר' על כל עונות וכשהוא חוטא בו נתעוררו עליו כל העונות והוא אינו נותן את לבו לזה ואינו משגיח ע"ז כלל על כרחך שהוא פורק עול כל המצות ואינו מאמין בם ולא בשכר ועונש ואומר לית דין ולית דיין דלולי כן ודאי דהי' מקיים ומחזיק בקדושת יו"כ והי' מורא הדין עליו וע"כ דכופר בה וממילא דכופר בה כופר בכל מצות השם דכל המצות תלוי כפרתן ביום הזה כדכתיב כי ביום הזה כו' א"כ הוא ממש פורק עול תורה ומצות כמו בע"ז ושבת וכמו שעינינו הרואות בעוה"ר באלו שאינו מחזיקין את יום הקדוש כבר נדחים מכל מצות השם יותר ממחלל שבת ע"כ שפיר כתב רבינו הת"ש דמחלל יו"כ נעשה מומר לכל התורה כולה ודבריו צדיקים ואמיתיים - ונראה לומר דמה שכתבתי לעיל לחלק בין לתיאבון או בדרך מרידה גבי שבת וע"ז כ"כ י"ל הכא ג"כ גבי יו"כ דדוקא אם מחלל יו"כ במרד ומעל אז הוא כופר בהסליחה וכפר' ובמצות שאלמלא הי' מאמין במצות השם הי' מאמין בכפרת היום שניתנ' לסליח' וכפר' וכפירוש הבעל עקדה כי עמך הסליחה למען תורא אם יש סליח' אז יש יראה וממילא אם אינו מאמין בסליח' אינו מאמין בירא' ומצות וכופר בהכל ושפיר נעשה מומר - אבל אם עושה רק לתיאבון שירצא תקיף עלי' ולא במרידה אז אינו כופר בסליחתו ושפיר מאמין בכפרת היום ובמצות השם ע"כ שפיר אינו נעשה מומר ומתכפר לו עונו שעשה בתוקף יצרו אליבא דרבי ול"ק קושיא הגאון מהרש"ם ז"ל שהבאתי למעלה וכמי שתירצתי בתי' ראשון

ודו"ק

- (יא) וכעת עלה בדעתי עוד לומר בטעמא של הת"ש שמדמה יום כיפור לשבת עפי"ד רבינו המהרש"א בחד"א ריש יומא בטעם התחלת המסכתא בלשון שבעת ימים ע"ש הקדושה כי הז' קדוש בכ"מ וקדושת יום הזה בגדר הז' כקדושת יום השבת ויוה"כ נקרא שבת שבתון כמו השבת משא"כ שאר ימים טובים שלא נקראו רק שבתון וזה שנתן לנו