משנה שכיר חלק א קנו

פירושינו הנ"ל אמת וברור ודו"ק

- עוד אעורר על הגהות אשרי שהבאתי בפנים בראש התשוב' שכ' בזה"ל אבל אם משמר שבת וכל הלכותי' אפילו בדרבנן אפילו הוא מומר דאורייתא בשאר מילי מבטל רשות עכ"ל - נרא' שהוא אינו הולך בשי' הרבינו ירוחם מובא במחבר יו"ד סימן ב' סעי' ה' דה"ה אם הוא מומר לכל התורה חוץ משתים דדינו כעכו"ם ועיי"ש - דהרי הג"א כתב דאפילו אם הוא מומר דאו' לשאר מילי אם הוא שומר שבת כישראל בכל הלכותי' אפילו דרבנן דינו כישראל ומסתימת דבריו משמע דאפילו אם הוא מומר לכל התורה אם שומר שבת כראוי ובודאי כונתו דגם אינו עובד ע"ז דאל"כ הוא מומר מכח ע"ז וע"כ דכונתו דהוא מומר חוץ משתים הנ"ל הוא מבטל רשות א"כ נראה דפליג על הרבינו ירוחם הנ"ל ודו"ק קכ

) סימן ע'. (א) הנה קכא) ראיתי דיש פלוגת' בין הפוסקים אם מומר לחלל שבתות מה"ת הוי כגוי לכל דבריהם או רק מדרבנן עיין בתשובת מהר"י אסאד חיו"ד סי' נו"ן בסופו שהביא בזה פלוגתת הראשונים וכן בשדי חמד בדיני מומר כלל פ"ז וכן בספר דעת תורה סימן ב' - והי' נרא' לי לעשות בזה הכרעה בעזה"י - ואקדים תחלה מה שמצאתי פלוגתא הנ"ל בתשב"ץ ח"ג סי' מ"ג ומ"ז שהביא שם בשם ספר עיטור סופרים דמומר קידושיו קידושין מדאו' כדאמר בסנהדרין אעפ"י שחטא ישראל הוא וכן מצא זאת בתשובת רבינו שלמה ואפילו משומד לחלל שבתות ולע"ז אבל הביא שם בשם תשובת הגאונים דמשומד לחלל שבת אינו כישראל שנאמר ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם כל המשמר שבת נקרא ישראל וכן בפ"ק דחולין אמרו דאין מקבלין קרבנות מן המשומד דכתיב מכם ולא כלכם להוצים את המשומד לנסך יין ולחלל שבת בפרהסי' הלכך מחלל שבתות בפרהסי' עכו"ם הוא וקדושיו לא הוי קידושין ע"כ מתשובת הגאוני' וכתב ע"ז הבעל העיטור וז"ל ומסתברא כיון דקיי"ל חולין י"ג עכו"ם שבחוץ לארץ לאו עובדי מ"ז הם האידנא אינו משומד לע"ז ומחלל שבת בפרהסיא ליתא אלא בעבודת קרקע וקדושיו קידושין וגירושיו גירושין עכ"ל הבעל העיטור - וכתב ע"ז התשב"ץ בזה"ל וזכינו להסכים לדעתו (ר"ל במה שכ' דקידושיו קידושין) אלא במה שהורה הרב ז"ל במשומד לע"ז שלא בחו"ל וכן במחלל שבת בעבודת קרקע דלאו ישראל מקרי אינו נרא' דהא דאין מקבלין קרבנות לאו משום דלאו ישראל מקרי אלא גזרת הכתוב היא מדכתיב מכם ולא כלכם ואדרבא מהתם משמע דאיקרי ישראל מדמעטינן להו מדכתיב מכם ולא כלכם הא אילו לא כתב קרא מכם ל"ה ממעטינן להו דבכלל ישראל הן כנ"ל עכ"ל התשב"ץ עיין שם בסימן מ"ג ובסימן מ"ז דהביא כל זאת - הרי דפלוגתת התשב"ץ עם בעל העיטור הוא בזה דבעל העיטור סובר כתשובת הגאונים דישראל מומר לחלל שבת נמעט מקרא דאות ומקרא דמכם ומשם ילפי' לכל התורה כולה וממילא דהוא כגוי לכל דבריו ע"כ קידושיו ל"ה קידושין והתשב"ץ סובר דמקרא דמכם אין למילף דשם הוי גזרת הכתוב ואדרבא מדהוצרך מיעוט בקרבנות ש"מ דישראל גמור הוא ע"כ פסק דקידושיו קידושין ובאמת מובא פלוגתא זה בטור אבן העזר סימן מ"ד דיש אומרים דמומר לחלל שבתות כגוי גמור ואין קידושיו קידושין ולא נהירא עכ"ל עיי"ש ועיין ג"כ בתשובת מהר"י מינץ סימן י"ב דדעתו ג"כ דמדינא אין קידושיו קידושין ועיין בתשובת מהרש"ם ח"ב סימן ק"י שהאריך בזה ועיין ג"כ בשאילת יעבץ ח"א סי' כ"ט ול'

- והנה לדעת התשב"ץ דמדינא ישראל גמור הוא ולא נלמד מקרבנות כנ"ל ע"כ צריך לומר דמאי דנעשה מומר לכל התורה ודינו כגוי הוא רק מדרבנן דמה"ת יהי' נחשב כגוי מדאורייתא כיון דאין לנו ילפותא לזה אלא ודאי דלשיטתו הוא רק מדרבנן ומה"ט פסק דקידושיו תופסים מדאורייתא וממילא דלדידי' ג"כ שחיטת מומר כשר מדאורייתא ול"ה נבילה דכמו דקידושיו שלו הויין קידושין מעליא כ"כ הוי השחיטה שלו שחיטא מעליא מה"ת - ובאמת כן דעת הריא"ז בשלטי גבורים ריש חולין דמה"ת שחיטת מומר שחיט' מעליא היא ומה"ט הכשיר שם בישראל עומד ע"ג ורק מדרבנן הוא נעשה מומר עיי"ש - וזה נמי דעת הרמב"ן המובא בחידושי הר"ן חולין י"ד דכתב דשחיטת מומר לע"ז נהי דמיתסרי באכיל' אפשר דאינו כשחיטת נכרי שיהי' מטמא במשא דהא אינו נכרי וקידושיו קידושין עכ"ל - והביאו ג"כ הרא"ה בבדק הבית בדין שחיטת מומר עיי"ש - ולדעת הגאונים דסברי דילפינן מקרבנות וכן דעת רש"י בעירובין בפרק הדר שכ' בזה"ל חוץ מן המומר דכמומר לכל התורה דמי דאימעט לי' ממכם ולא כלכם עכ"ל - הרי דגם לדידי' שפיר נלמד מקרבנות וגם הבעל העיטור הסכים לזה רק כתב דבחו"ל לא שייך מומר לע"ז כיון דבחו"ל לאו עע"ז הן וגם בחילול שבת הוי רק בעבודת קרקע אבל בא"י או בעבודת קרקע מודה דנעשה מומר מה"ת והוי כגוי לכל דבריו מהתו' כן נראה לי ברור

בס"ד

- (ב) ודע דבדברי בעל העיטור הנ"ל מצאתי ביאור לדברי רש"י ז"ל בחולין דף ה' שכתב דחמור שבת מע"ז והמג"א בסי' ש"ו נתקשה בזה מנא לי' הא ובהנ"ל יובן כיון דעכו"ם שבחו"ל לאו עובדי ע"ז הן והאידנא אינו משומד לע"ז מה"ת וע"כ רק מדרבנן חשבינן לי' כמומר משא"כ במחלל שבת בעבודת קרקע עכ"פ שפיר משכחת גם בחו"ל א"כ מחלל שבת מה"ת הוא כגוי ושפיר חמור מע"ז - או אפשר לומר עוד יותר דכבר תמה הב"י באבן העזר על הבעל העיטור מנא לי' לחלק בין שאר מלאכות לעבודת קרקע א"כ י"ל דגם רש"י לא ס"ל חילוק הנ"ל ולדידי' הוי מומר בחילול שבת מה"ת בכל המלאכות אבל בזה מודה דמומר לע"ז בחו"ל ליתא כיון דלאו עובדי ע"ז הן ומה שאמרו מומר לע"ז הוי מומר לכל התורה ע"כ דרבנן הוא - א"כ לפי"ז שפיר חמור מומר לשבת ממומר לע"ז דמומר לשבת הוי מה"ת ומומר לע"ז ל"ה רק דרבנן וא"ש בטעמא דרש"י

ודו"ק

- (ג) ואגב אומר מה דקשה לי קושי' עצומה על התשב"ץ הנ"ל שכתב דאין ללמוד מבריי' דמכם דשאני התם דהוי גזרת הכתוב ואדרב' משם יש לדייק להיפך דישראל גמור הוא לשאר דברים ומה"ט דן דקידושיו קידושין מדאורייתא א"כ לפי"ז ממילא דגם שחיטתו כשרה וכמו שבאמת הרמב"ן הביא ראי' מקידושין על השחיטה וכמו שהבאתי לעיל