משנה שכיר חלק א קמט

וא"כ ממילא אין ראי' מקב"ש וא"כ לדעתי קם דינא כמו שכתבתי לו בתשובה הראשונה דאין למול במחובר כמו בשחוטה ודו"ק - ובענין קושייתו לדעת בעל כל"ח הנ"ל דמילה בצפורן הוי כלאח"י וליכא גבה חילול שבה למה מילה דוחה שבת ימול בצפורן דהוי כלאח"י - נראה לי פשוט כיון דהפריעה דרכה דוקא בצפורן א"כ לענין הפריעה ל"ה כלאח"י וגם בהפריעה איכא חילול שבת כמו שהאריכו האחרונים בענין שני מוהלין בשבת וגם מטעם אחשבי' וא"כ נתנה המילה לדחות שבת אצל הפריעה וע"כ ניתנה נמי לדחות אצל החיתוך וכמו שאמרו בסו"פ ר' ישמעאל ודו"ק

- והנני ידידו דו"ש וש"ת באהבה

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

בשולי המכתב

במכתבו הקדום הביא קו' מורו הגאון בעל לחם שלמה שליט"א על הטו"ז דכתב דליכא למיגזר שמא יעבירנה כיון דבפירוש כתב התורה ביום אפילו בשבת - וע"ז הקשה דלמא מיירי קרא במל בצפורן דליכא למיחש שמ"י - אבל באיזמל אכתי יש לגזור - וע"ז כתב הגאון בעל כלי חמדה שליט"א דעל מילה בצפורן לא צריך קרא כיון דהוי כלאח"י - ודחה מורו השגה זו דבענין מלאכת חובל דהוי משום נטילת נשמה ל"ש מלאכה כלאח"י עכ"ל - ימחול לי מורו ע"ז דבהדיא מבואר בעירובין ק"ג דיבלת לחה שרי מהתו' ביד לקוצצה משום דהוי כלאח"י כמו שכתב רש"י שם וביבלת לחה ודאי דהוי בה אי' חובל כן חשבתי מעצמי בהשקפה ראשונה - שוב ראיתי בהרש"ש שם שכ' על מה שכתב רש"י דהוי תולדה דגוזז דהי' יכול לומר דהוי משום חובל - ועוד יותר מצאתי בספר הקובץ בפ"ט משבת ה"ח שהביא בשם הירושלמי דבאמת משום איסור חובל אתי עלה דהאי דינא דיבלת ואפ"ה מחלקינן בין כלי ליד הרי מפורש יוצא דגם באיסור חיבל איכא משום כלאח"י וכ"ז נעלם לפי שעה ממורו הגאון שליט"א קיב

) אמנם עכ"ז נראה לקיים קושייתו הנ"ל ולהסיר מעליו השגת בעל כל"ח שליט"א מה שכתב הנ"ל דמשום מילה בצפורן לא צריך קרא דהוי כלאח"י ושרי מהתורה - נראה דלק"מ עפי"מ שכתבתי בפנים בישוב קו' מע"כ נ"י דלמה מילה דוחה שבת ימול בצפורן וכתבתי דכל שמא דכלאח"י ל"ה רק בדבר שאין דרכו בכך בחול וכמו שכ' רש"י בעירובין ק"ג ובשבת צ"ד ע"ב ובכמה דוכתי - נמצא מצות הפריעה דתמיד דרכו בצפורן דוקא ויותר נוח עוד לעשות בצפורן מבכלי ודאי דלא מקרי כלאח"י ושפיר הוי בו חילול שבת וכמו שהבאתי למעלה בפנים וכיון דנתנה שבת לדחות אצל הפריעה מחללין שבת ג"כ בחיתוך הערלה וכנ"ל - א"כ לפי"ז אתי שפיר קו' מורו שליט"א דשמא מיירי הקרא במילת צפורן דליכ' חשש דשמ"י ואי דקשה דא"כ למה לי קרא על זה דהא הוי כלאח"י ז"א דהקרא הוצרך על הפריעה ול"ק קושיא הבעל כלי חמדה ודו"ק

- סימן ס"ט

אל כבוד רחימא דנפשאי היתיב בתווני דלבאי ה"ה הרב הגאון הצדיק הרובץ בין המשפתים בתלמודי תרביצאי יום וליל איש גבור חיל הלוחם במלחמתה של תורה כקש"ת מו"ה שמואל דוד אונגאר שליט"א אב"ד דק"ק טירנא יצ"ו המקום יהי' בעזרו ועדי עד יציץ נזרו

אחרי תת שלום כמשפט אבא בזה לקיים מוצא שפתי שדברתי לו בעת היותו בצל קורתי לעיין בדבר השאילתא דנשאל לקדמיכון בישראל יחידי הדר בחצר עם מומרים לחלל שבת בעוה"ר אם אוסרים עליו כי קשה להישראל כשר לעשות עמהם איזה דבר כי הם פוקרים גמורים ומלגלגים על מנהגי ישראל - וכהדרגנ"י העיר מדברי הנש"א כלל ע"ה אות ח' דנסתפק בזה והניח בצ"ע וענותנותו הרביני לשמוע חות דעתי העני' ואחר שעברתי בפרשתא דא אציע קדמי' מה שעלתה במצודתי בעזר האל יתברך שמו

- תשובה. הנה עיינתי בנשמת אדם וראיתי מה שנסתפק וז"ל צ"ע אי דינו (של מחלל שבת בפרהסיא) לגמרי כגוי אף לקולא שלא יאסור אלא כשיש ב' ישראלים האוסרים זע"ז אכל אם אינו דר שם אלא א' אינו צריך לערב כלל ולא לשכור ממנו דהא כיון דהעעם שלא ילמד ממעשיו ולכן לא גזרו בעכו"ם בא' כיון שחשוד אש"ד לא שכיחי דדיירי וא"כ י"ל בזה שאינו חשיד אש"ד ושכיחי דדיירי אפי' ביחיד וא"כ אפילו יחיד צריך לשכור ואמנם מסתימת דברי הפוסקים משמע דדינו כעכו"ם לגמרי דאינו מודה בעירוב שהרי מחלל שבת בפרהסיא אינו בדין עירוב כלל וגם לענין זה אינו חמיר מעכו"ם דביחיד אינו איסר כמו שכ' הוספות ריש פ' הדר דכיון דעיקר תקנה הי' בשביל עכו"ם לא גרע טפי מעכו"ם ומ"מ צ"ע תינח מומר שאינו מודה בעירוב אבל זה שמחלל שבת אפשר דמקרי מודה בעירוב וצ"ע ועיין בהג"א סי' י"ד ד"ה אבל אם עכ"ל הנש"א

- הנה משמע מדבריו דכל ספיקו הי' יען דעיקר הטעם דאסרו הוא שלא ילמד ממעשיו והיכא דחשוד אש"ד לא גזרו היינו ביחיד משום דלא שכיח דדיירי והשתא בישראל מומר דלא חשיד ושכיחי דדיירי שפיר יש לגזור שיר כ' כמו שכ' תוס' דכיון דעיקר תקנה הי' בשביל עכו"ם ל"ג טפי מעכו"ם - ואיני מבין דבריו דהא האי טעמא שמא ילמד ממעשיו לא נאמר רק בעכו"ם דדירתו ל"ש דירה ולא הי' צריך לאסור כלל רק מכח גזרה הנ"ל אסרו ודוקא במקום דשכיח היינו בשני ישראלים ולא ביחיד וע"כ הקשו תוספות בכותים דשכיח אפילו ביחיד יהי' אסור אפילו בחד וע"ז תירצו כיון דעיקר תקנה הי' בשביל עכו"ם לא גרע מעכו"ם וכ"ז א"ש בכותי דתוספות אזלו לשי' מה דכתבו תחלה דראב"י סובר דגירי אריות הן והיינו נכרים גמורים וגם דירתם ל"ה דירה כגוים וליכא טעם לאסור אלא מכח הגזרה ע"כ שפיר תירצו דלא גרע מעכו"ם כיון דעיקר הגזרה גבי עכו"ם עבדו - משא"כ בישראל מומר דודאי דירתו הוי דירה ולא מכח הגזרה יש לאסור גבי' רק מכח וזכות דיש לו בחצר א"כ בזה