משנה שכיר חלק א קמז

חונן דל דעל הקב"ה להחיות נפש כל חי ובמה שהחי' לעני בפרוטה זו כאלו לוה להקב"ה וכביכול עבד לוה לאיש מלוה עיי"ש קח) חזינן דעד היכן דברים מגיעים דלפעמים תלוי חיותו של עני בפרוט' והשתא איך יפטר האדם מכל זה ע"י שעוסק במצוה אחרת והעני ימות ברעב ודבר זה נגד הסברא ונגד ההלכה רווחת בישראל וחי בהם ולא שימות בהם וע"כ איכא איזה שיעור וערך בדבר זה - ונתקשיתי בזה הרבה שנים עד שהאיר ה' עיני לראות בשו"ת מהר"י אסאד ז"ל חיו"ד סימן קי"ח מה שהעלה מילתא חדתא במילי דצדקה וכתב אם כי במצות צדקה איכא עשה וב' לאווין עשה דנתן תתן וב' לאווין דלא תקפוץ ולא תאמץ מ"מ נראה לו לדייק מדברי הרמב"ם בפ"ד דמתנות עניים דאינו עובר בלאווין רק בשעה שהעני מבקש ממנו אבל היכא שאין העני מבקש ורק הוא רואה אותו אז ליכא רק עשה לחוד עיי"ש והוא דבר נכון ומתקבל על הלב קט) ועפ"י דבריו נראה לי ג"כ לומר דהא דינא דפרוטה דר"י לא נאמר רק באופן דאין העני מבקש ממנו דאף אז איכא חיובא דעשה ליתן לו אעפי"כ כיון דהוא עסוק במצוה אחרת פטור מעשה דנתן תתן כדין עוסק במצוה פטור ממצוה ואז כיון דאין מבקש ממני ודאי אינו נוגע בפקוח נפש דלולי כן בודאי הי' מבקש ממנו דבנפשו הוא ע"כ הוא פטור מליתן לו משא"כ היכא דהעני פושט יד ומבקש ממנו באופן זה לא שייך דינא דפרוטה דר"י לפטור אותו כי יש לחוש כבנפשו הוא וכדברי המדרש הנ"ל דלפעמים תלוי חיותו בפרוטה וגם ספק פקוח נפש דוחה שבת כש"כ דמשאר מצוות לא יפטרו האדם מספק פק"נ ונראה לי דזה הוא השיעור וערך בדבר זה וזה מילתא חדתא מה שעלתה במצדתי בעזר השם

- ואחרי הודיע ה' אותי כל זאת העליתי ארוכה לקושיית הגאון מו"ה ר"ל חיות בספרו מטבעה ברכות שהקשה אדין פרוטה דר"י דפטור מדין עוסק במצוה פטור ממצוה דהא קיי"ל דמלאו אינו פטור וגבי צדקה איכא גם לאו עיי"ש שהניח בצע"ג - שוב ראיתי שגם בשו"ת קול ארי' סימן ה' עמד בקושיא זו עיי"ש - ובדברי הנ"ל דכל דינו של ר' יוסף לא נאמר רק באופן שאין העני מבקש ממנו ובאופן זה ליכא רק עשה לחוד וכנ"ל מתשובת מהרי"א א"כ שפיר שייך לפטור אותו משום עוסק במצוה פטור ממצוה דהא ליכא רק עשה לחוד וא"ש מאד בישוב הדברים ודו"ק

- אגב אציע לפניו מה שעמדתי בדרך לימודי על התוס' יו"ט פ"ז דבכורות מ"ג על מה שכתב בטעם הרמב"ם שפסק דמומין המיוחדין לאדם לוקין עליהן אף דלא כתיב לאו בהדיא אלא מדיוקא נלמד אפ"ה מחייבו מלקות דלא אמרו אלא לאו הבא מכלל עשה, עשה והאי לאו מכלל עשה קאתי עכ"ל ולי צ"ע דהלא קיי"ל דאין לוקין רק על לאו דדמי ללאו דחסימה עיין מכות י"ג ופסחים מ"א וזה לא דמי ואיך לוקה וצ"ע ודו"ק

- וכעת אסתגר בזה ושי"ת ישמחני בישועות ונזכה להרחיב בגבול הקדושה והנני ידידו"ש באהבה ובנ"ח

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

בשולי המכתב

סימן ס"ז

הנה העולם הרעשו על מרן הפליתי בסימן ס"א במה שאמר לתרץ דברי הראמב"ם שפוסק דב"נ אינו נהרג על אבמה"ח של עוף והקשו עליו מש"ס חולין דמ"א דמוקי לה הש"ס הברייתא דשוחט בחוץ בחטאת של עוף ובפסחים ע"ג מבואר הטעם דחייב על שבת דתיקן להוציא מידי אבמה"ח הרי דאף בעוף איכא לב"נ אי' אבמה"ח ומתרץ הפליתי דלא צריך לומר כדברי רש"י דיש תיקון לב"נ דגם לישראל יש תיקון בזה שהוציאו מידי אבמה"ח דעל אבמה"ח הוא חייב אף במשהו בשר וגידין ועצמות משלימין לכזית אבל משום שאר אי' צריך כזית בשר א"כ בזה שהוציאו מידי אבמה"ח תיקן הרבה עכ"ד הפליתי - והרעשו עליו שהעלים עין מדברי הרמב"ם בפי"א מה' מ"א דתקרובת עכו"ם חייב בכ"ש א"כ לא תיקן כלל עכק"ו העולם - והנה אני הפעוט אומר גברא רבא אמר מילתא ואין מזניחין אותו ות"ל עלה בידי לקיים דבריו - והוא עפי"ד הגאון חוו"ד בספר נחלת יעקב בתשובות הנספחות לספר זה שהאריך להוכיח דגם בב"נ שייך ביטול דאל"כ קשה למה כתב' התורה דין אבמה"ח לב"נ ת"ל משום בשר מה"ח הא לא ניתנו השיעורין לב"נ (והוא באמת קושיית הש"א בח"ס סימן ע') וכיון דבאבר מה"ח יש משהו בשר ממילא חייב משום במה"ח וע"כ צריך לומר דאי לא גלתא התורה דין אבמא"ח הוי אמינא דלא יחייב על אבמה"ח כלל משום משהו בשר שבו משום דבטיל בגידין ועצמות כמו דאמרו פיגול ונותר וטמא שבללן זב"ז ואכלן פטור, ע"כ כתבה התורה דגם ב"נ מוזהר על אבמה"ח וע"כ שפיר הוא חייב עכ"ד קי) ואם כי במק"א פקפקתי על גוף ההערה הנ"ל דשפיר משכחת אבר אף בלי משהו בשר כגון בערקים כמבואר בפרק עור והרוטב מ"מ למדנו מדבריו דבאופן דליכא אי' אבמה"ח פטור אף על משהו בשר שבו משום דבטל בגו"ע - ואם כי מה שהעלה דבב"נ יש ביטול כמה מגדולים אחרונים סוברים דבב"נ ליכא ביטול כידוע אבל בישראל דאיכא ביטול שפיר שייך סברתו - א"כ עפ"י האמור שפיר העלה הפליתי בתירוצו דאיכא תיקון גם לישראל גופא באופן שיאכל אבר שיש בו בשר וגו"ע דמשום תקרובות עכו"ם הי' פטור משום דבטיל בגו"ע ואילו הי' אבר מה"ח שפיר הי' חייב דכולה אסור וא"כ טובא תיקן במה שהוציאו מידי אבר מה"ח ואין מוכרח לומר כרש"י דיש תיקון לב"נ דגם לישראל יש תיקון הרבה ותירוצו של הפליתי על הרמב"ם כראוי מוצק ואם כי אולי הוא לא כיון לזה מ"מ יש מקום לתירוצו באופן הזה ודו"ק

- סימן ס"ח

בעזה"י ד' לסדר וברך את לחמך תרפ"ד לפ"ק פישטיאן יצ"ו

כבוד ידידי רחומא דנפשאי היתיב בתווני דלבאי הרב הגדול בתורה מופלג בחריפות ובקיאות כש"ת מו"ה שמואל שלעזינגער נ"י אבן יקר בעיר אונגוואר יע"א.