משנה שכיר חלק א קמב

כוזכות אשר אינם מביאים אל מטרת האמת פוק חזי לכל הני שאחזו בחקירה מה עלתה בידן כמבואר בארוכה בספר הקדוש אור החיים להקדוש מוה"ר יוסף יעב"ץ ז"ל שהי' מגלות ספרד ואעתיק את לשונו הקדוש אולי אין ספרו מצוי כ"כ וז"ל בפרק ב' מספר הנ"ל כן אלה האנשים אחר שהם מתפארים שידעו השם בחכמתם פורקים מעליהם עול תורה ועול מצות מתנכרים לאביהם שבשמים מלעיגים ומשחקים במקיימי התורה והמצות בלבתם אליכם אישים אקרא מגלות ספרד אני אשר גורשנו בעוה"ר והעצומים ורוב המתפארים בחכמה ובמע"ט כלם המירו את כבודם ביום מר והאנשים ועמי הארץ מסרו גופם וממונם על קדושת בוראם עיי"ש ותראה נפלאות ואנו אין לאחוז כעת בחשכות הגלות המר רק באמונה המורשת לנו מאבותינו הקדושים והאמונ' מביא לידי אהב' לאהוב את השם ולאהוב תורתו ומצותיו ומי שחזק באמונה לומד את התורה ועושה מצותו לשמה וזוכה לנועם העליון כמבואר בספרים הקדושים ועיין בספר הנ"ל וגם בסמ"ק מעיין גרים להגאון מאור הגולה קדוש ה' בעל בני"ש הנספח לספר הק' אור החיים הנ"ל ותלהב לבך לאהבת השם כי כל הספר הוא מענין זה קא) והנה כדי לבא לידי אמונה אמיתית נתן לנו הקב"ה את השבת כמבואר במדרש מובא בטור סי' רצ"א שלשה מעידין זע"ז הקב"ה וישראל ושבת עיי"ש - והנה עקרי האמונה הם שלשה מציאת השם שהיא המציא כל הנמצאות והיא חידש את העולם, ותורה מן השמים, ושכר ועונש כידוע - וראיתי מרגליות יקרה ונקודה נפלאה בשו"ת שערי צדק להגאון הקדוש מדעש ז"ל באו"ח סימן כ"ב ואעתיק את לשונו אות באות כי כל דבריו הם דברי אלקים חיים וז"ל ולפע"ד הגם שיש בזמר אתקינו סעודתא סודות נוראים אשר אינני מבין לא מני' ולא מקצתו רק הפשוטו לפי קט שכלי הענין כך מאחר שנודע ששבת קדש הוא יסוד האמונה שלמה זכרון למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים והוא יסוד התוה"ק והנה כתב ספר העיקרים ששורש העקרים הם שלשה ולפע"ד הם באופן זה (א') להאמין בהשי"ת בורא כל העולמי' יש מאין ומצינו בדניאל ששי"ת נקרא כביכול עתיק יומין וגם לשון עתיק שנעתק מכל שכל אין להשיגו כלל (ב') להאמין בהשגחה דלא כמו אנשי דור אנוש כמ"ש הרמב"ם בריש ה' עכו"ם והנה ההשגחה נקרא בשם פנים כנודע מהמורה נבוכים ואמרו חכמינו ז"ל אפי רברבא ואפי אטי והגם שא"י כלל באלו ענינים מ"מ יש להסביר הדבר עפ"י דברי רבינו סעדי' גאון עיי"ש משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים דהרואה מן החלון הוא רואה ונראה לגמרי אבל המציץ מן החרכים רואה ואינה נראה רק מעט מזעיר ולכן אם רואין ההשגחה עין בעין נסים נגלים נקרא מן החלונות אבל בזה"ז שהכל הוא בהסתר נסים נסתרים הגם שבכ"ז ההשגחה עלינו כמ"ש ואף גם זאת מ"מ אינו נראה לנו כ"כ רק למי שמביט היטב כנודע עכ"ד הגאון ר"ס ז"ל וזה אפי רברבא ונקרא ג"כ בספרים הק' חריך אנפין וההשגחה הנסתרת נקרא זעיר אנפין - (ג) צריך להאמין בשכר ועונש ועיקר השכר אנו מצפין ע"י לימוד ושמירת התורה הקדושה וזה נקרא בשם חקל תפוחין קידושין כדפירש"י גבי יעקב אבינו ע"ה שנכנס עמו ריח גן עדן והיינו שדה תפוחין - וג' עקרים הללו המה יסודי האמונה וע"ז נצטוונו בג' סעודות של ש"ק אשר בכל אחד מהסעודות נקנה אחד מג' עיקרים אלו ועמו גם שאר עיקרים והיינו אתקינו סעודתא דמהמניתא שלימתא דהאמונה שלימה נקנה בהם ולכן אף שבכל אחד נקנה רק אחד מ"מ גם ב' העיקרים נקנה עמה והיינו אתיין לסעדה בהדה מבואר מזה דלא בסעודה קטנה שעושין בשחרית דלא נצטוינו בה כלל נקנה עיקרי האמונה על ידי שירות ותשבחות וח"ת רק בשלשה סעודות שנצטוינו המאריכים בהם המה מסוגלים לזה עכ"ד הגאון הצדיק הנ"ל (עיי"ש שנשאל אם לומר אתקינו סעודתא בהסעודה קטנה שעושין אחר תפלת שחרית וע"ז כתב שלא נכון לעשות כן כי העיקר הזמר המסוגלת לקנות האמונה הוא רק בסעודות שלצטוינו והמאריכין בהם בשירות ותשבחות ובחידושי תורה

) - והנה דבר גדול דיבר האדון ששלשה סעודות דשבת המה מסוגלות לקנות בהם עקרי האמונה כי הם נגד שלשה עקרי האמונה

- הנה רוח ה' דבר בפי הגאון ז"ל וזכה לכוון בזה לדעת הקדוש ר' יוסף יעב"ץ ז"ל הנ"ל בספרו יסיד האמינה שכתב בזה"ל ולגלות לנו ענין זה תקנו לנו חכז"ל שלש תפלות בשבת האחד אתה קדשת והוא הראי' על יסוד שהוא חידש העולם השני ושמח משה במתנת חלקו והוא אות על ההשגחה כמו שאמרו היום הזה ראינו כי ידבר אלקים חת האדם וחי ואז נאמר ג"כ כך יאמינו לעולם וידוע דעיקר ההשגחה לתת את התורה כי בה אנו עושין רצון שי"ת ואנו מושגחים ובעבורה שכר ועונש והשלישי אתה אחד שמורה על אחדותו - ובאמת כן הוא ג"כ בטור סימן רצ"ב שהתפלות נתקנו נגד שלש שבתות נגד שבת בראשית שהוא חדוש העולם והשני של מתן תורה שכ"ע בשבת נתנה התורה והשלישי נגד שבת שלעתיד שמורה על אחדותו יתברך שיהי' ה' אחד ושמו אחד - ובזה פרשתי מאמרם ז"ל אלמלי שמרו ישראל שני שבתות מיד נגאלו ר"ל שמאלו שלשה שבתות שיש לנו עוד לא זכינו אלא לשנים מהם היינו לשבת בראשית ושבת של מתן תורה אבל לשבת שלישית עוד לא זכינו - ואלמלי היינו שומרים שני שבתות היינו שבת קודש כראוי וגם היינו מחזיקין את התורה כבר היינו זוכין גם לשבת השלישית והבן

- וכתב עוד בספר יסוד התמונה הנ"ל וז"ל ודע שבני ישראל בני קדושים צריכים לעשות ג' סעודות גופניות מעורבות עם אלה השכליות כל אחת סמוכה לתפלה ולידע ולהודיע שזהו העיקר אשר עליו נוצרנו תחלה הסעודה נפשיות ואח"כ הסעודה הגופניית ולכן צריך שתהי' הסעיד' בציור שורשה ויסודה כיצד בסעודת הלילה יצייר בשכלו חדוש העולם ולא יעבור מנגד עיני שכלו בסעודת הבקר השגחתו יתברך ומדין תורה שכר ועונש בסעודת מנחה אחדותו ולכן צריך שתהי' הסעודה סמוך לתפלה ושלא כדברי ר"ת עיי"ש שהאריך בזה - הרי דגם הוא כתב דהשלשה סעודות מרמזים על עקרי האמונה אלא בשינוי קצת מהגאון מדעש ז"ל שהוא כתב דהסעודה ג' מורה על שכר ועונש והיסוד אמונה כתב דזה נכלל בכלל תורה מן השמים ורק מורה על אחדות השם שיהי' בב"א וכמו שכ' שם עוד שע"כ נזכר בתפלה הג' מנוחת שלו' ושלוה השקט ובטח מנוחה שלימ' שאתה רוצה בו לא כמנוחת עוה"ז שאינה כרצונו כביכול כי לא באנו