משנה שכיר חלק א קכג

ר"י דהמזכה לעובר לא קנה וצ"ע - עוד קשה לי דגר קטן דמטבילין אותו ע"ד בי"ד דהוא מטעם זכי' כמבואר בגמרא הא הוי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים עפי"מ דידוע דקשין גרים לישראל וצ"ע - וכעת שמעתי שכבר נכתבה קו' האחרונה באיזה ספר ודו"ק

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן נ"ה

קשה לי לשי' רבינו חיים בתוספות מגילה דף יו"ד ע"א ותוספות זבחים ד' ס"א דסובר דאף למאן דס"ל דקדושה ראשונה ל"ק לע"ל אפ"ה גם לדידי' אין היתר במה אחר ירושלים וכשהלכו בגולה אחר ירושלים הבמות נשארו באיסור - וקשה לי מדברי הירושלמי סנהדרין פ"ב הלכה ד' דאיתא שם ניחא בעלייתן (ר"ל בעליית עזרא בבנין בית שני) שהיו להם תודות לקדש העיר (ר"ל כיון דסובר קדושה ראשונה קדשה לע"ל ומקריבין אע"פ שאין בית וקידוש שעשה עזרא הי' רק לזכר בעלמא ע"כ הי' להם תודות ממה שקרבו אז בבואם) בכניסתן לארץ במה קדשו (ר"ל דאז בבואם בפעם ראשון לארץ ישראל דעדיין לא נתקדשה המקום לא היו יכולין להקריב תודות טרם הקידוש) ומשני בתודות שבאו מניב וגבעון עיי"ש (ר"ל קודם ירושלים היתה היתר במות בנוב וגבעון ע"כ הביאו אתם תודות משם) וקשה לי למאן דסובר קד"ר לא קידשה לע"ל וקדושת עזרא היתה באמת לקידוש מחדש ולא לזכר בעלמא - א"כ לדידי' יוקשה מאין לקח עזרא תודות לקדש העיר דאין לומר דלקחו תודות שקרבו בבמה דהא הבמות נאסרו אחר ירושלים אף דהקידוש לא היתה לנצח ויוקשה קו' הירושלמי על עלייתן בימי עזרא בשלמא הירושלמי שם שאמר ניחא בעלייתן אזיל בשי' המא"ד דקדשה לע"ל כמו שיראה הרואה שם - אבל למאן דאמר לא קדשה לע"ל יוקשה דאדרבא ניחא בכניסתן לאר"י דהי' להם שעת היתר במות והביאו תודות ממה שקרבו בבמה היינו בנוב וגבעון כדקאמר הירושלמי אבל בעלייתן מאין להם תודות כיון דקדושת המקום בטלה ולא היו יכולין להקריב אז תיכף בבואם וגם הבמות נאסרו א"כ יוקשה טובא קו' הירושלמי וצע"ג - ואגב אעיר אוזן דמדברי הירושלמי הנ"ל קשה לי ג"כ אדברי תוספות שבועות ט"ו שכתבו דהקידוש והחינוך בא בב"א א"כ אין התחלה לבעיית הש"ס בירושלמי הנ"ל מידי - דשפיר יכולין לבנות מזבח ולהקריב מנחה והקידוש והחינוך בא בב"א ואח"כ יקריבו תודות לקדש העיר וע"כ דאי אפשר לעשות בב"א ודברי התוספות צע"ג לפי דברי הירושלמי הלז וצע"ג בכל זה - ושי"ת יזכני לראות בבנין בית המקדש בב"א

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן נ"ו

כתב הרמ"א יו"ד סימן י"ח סעי' ד' וז"ל וראוי לכל טבח שיהא לו סכין מיוחד לשחיטה ואסור לעשות בו שום מלאכה ויצנענו שלא יפגמו ומ"מ לא ישחוט בו לכתחלה בלא בדיקה עכ"ל - וראיתי בתבואות שור סק"א שהקשה על דברי הרמ"א לפ"ד הרשב"א מובא בש"ך בסימן הנ"ל סק"ה בטעם הדבר שאסור לשחוט על סמך שיבדקנו לסכין אחר השחיטה משום דשמא ישכח לבדוק אחר שחיטה ויאכל נבילה עיי"ש - א"כ הא תינח בסכין שלא נבדק מעולם אבל בסכין מיוחד לשחיטה שהוא בחזקת בדוק ואף אם לא נבדק אח"כ ע"י איזה סיבה מ"מ הוא כשר א"כ בזה שפיר קשה למה לא ישחוט לכתחלה ע"ס שיבדקנו אח"כ - וכתב דהוא משום חשש ברכה לבטלה ואם הוא במקום ששמע הברכה מאחר או שבירך על סכין בדוק אחר מ"מ אסור לשחוט משום חשש שיקלקל ואיכא בל תשחית וא"כ עולין שפיר דברי הרמ"א כאן שסתם דאין לשחוט בו לכתחלה בלא בדיקה עכ"ד הת"ש - ועיין פרמ"ג בשפ"ד סק"ה שהעלה דבמקום דליכא אלו ג' טעמים היינו בסכין מוצנע ושמע הברכה מאחר ונבילה שוה כשרה שרי לשחוט ע"ס שיבדקנו אח"כ עיי"ש

- ולפע"ד נראה דאף במקום זה דליתא לשלשה טעמים הנ"ל אסור לכתחלה לשחוט בלא בדיקה וכסתימת רבינו הרמ"א דבכל ענין אין לשחוט לכתחלה בלא בדיקה והטעם כמו שאגיד בס"ד - דראיתי בספר הנחמד לב ארי' על חולין דף י"ז ע"ב שהעלה טעם חדש בהא דצריך לבדוק הסכין דוקא קודם שחיטה והוא עפי"מ דקיי"ל דאף פגימת כ"ש דקה מן הדקה פוסל בסכין של שחוטה ודבר הזה צריך הרבה אומד הדעת והכנת הלב ומחשבה להרגיש בפגימה קטנה כזו כמו שכ' הרבינו יונה מובא בש"ע סימן י"ח וח"כ בשלמא קודם שחיטה שבידו לתקן היטב הסכין שפיר סמכינן שיכין לבו ומחשבתו להרגיש בפגימה דקה משא"כ אחר שחיטה שוב לבו בל עמו להרגיש בפגימה קטנה לפי שבהיל להחזיק מעשיו אחר שכבר שור שחוט לפניו וכל חפצו ורצונו להכשירנה לאכילה שוב לא ימצא את לבבו נאמן לפניו להכין מחשבתו להבחין היטב ודבר זה ברור ומלה לחוש השכל ודומה למה שאמרו ביבמות ת"ח שאמר אחר מעשה אין שומעין לו לפי שרוצה להחזיק מעשיו לכך אינו מדקדק היטב עיין שם בל"א ודברי פח"ח - והם דברי אלקים חיים ואמיתיים ולדברי הל"א הללו עוררני ידיד"נ הרב הגאון מו"ה בן ציון היילפרין ז"ל שהי' אב"ד דק"ק נאנאש (ברם זכור אותו איש לטוב ובעוה"ר אסף שמשו בלא עתו והי' בעל שכל גדול ובעל חן וערום ביראה וחריף עצום יהי' שמו וזכרו לעד לחיי עוה"ב) - והשתא עפ"י האמור לא קשה כלל קי' רבינו הת"ש למה אין להתירו לשחוט ע"ס שיבדוק לסכין אחר השחיטה - כיון דעכ"פ גם בסכין זה הוצרכו בדיקה ובלי בדיקה כלל לא הוכשרו סכין זה כמבואר בת"ש שם וכיון דהבדיקה דקודם שחיטה מעולה הרבה והרבה מהבדיקה דאחר שחיטה מטעם הנ"ל מה"ת נסמוך לכתחלה שיעשה הבדיקה לאח"ש שהוא בדיקה גרוע וכיון דהמצוה גם בסכין זה לעשות לה בדיקה הגונה ובדיקה הגונה א"א רק קודם שחיטה מטעם הנזכר ודאי פשוט הדבר דאסור לסמוך לכתחלה על הבדיקה שאח"ש כיון דעל ידי זה יגרע ממנה הבדיקה הנכונה והראוי אשר חייב לעשות גם בה וא"כ שפיר סתם רבינו הרמ"א ז"ל דלכתחלה אין לסמוך על הבדיקה שאח"כ ואסור לו לשחוט לכתחלה בלא בדיקה בכל ענין ורוח ה' דיבר בו ויהי' מזה ראי' טובא לסברת הל"א ז"ל וחידוש שלא הובא סברא זו כלל בדרכי תשובה ובדעת תורה ודו"ק

- ג' תרומה תרע"ג לפ"ק בוסערמין

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.