משנה שכיר חלק א קכב

סימן נ"ד

ביבמות דף מ"ב ע"א איתא מתיב רבא לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין ג' חדשים הכא מאי להבחין איכא הכא נמי איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה ע"כ - וראיתי באבני מליאים סימן י"ג שהקשה דהא קיי"ל דגר קטן מטבילין איתו ע"ד בי"ד ואם הגדילו יכולין למחות ואם הורתו שלא בקדישה אינו אלא גר קטן שמטבילין אותו ע"ד ב"ד וכשהגדיל יכול למחות ואם הורתו בקדושה הוי לי' ישראל גמור ואינו יכול למחות אף משהגדיל וא"כ מה פריך רבא הכא מה להבחין איכא הא טובא איכא להבחין ע"כ קושייתו - וכתב הוא ז"ל לתרץ עפי"מ דאיתא ביבמות ד' ע"ח אלא הא דאמר רבא נכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבינה וכ"ת משום דרב יצחק כו' שאני עובר דהיינו רביתי' עיי"ש ועין שם בתוספות ד"ה אלא הא דלמאן דס"ל עובר ירך אמו לא קשה כלל - א"כ מבואר דאי נימא עובר לאו ירך אמו א"כ הא דעלתה טבילה דאימי' היינו משום דל"ה חציצה דהיינו רביתי' וא"כ כשהגדיל יכול למחות כיון דאינו גר רק ע"י טבילת עצמו אבל אי נימא עובר ירך אמו א"כ העובר אין צריך טבילה כלל וליכא עליו תורת גירות כלל רק באימי' ורבא לשי' דסובר עובר ירך אמו ע"כ שפיר פריך עכ"ל בקצרה ועיי"ש

- הנה לולי הגאון ז"ל דפשיטא לי' דלענין גירות נמי שייך לומר עובר ירך אמו הי' נראה לי איפכא דבגירות לכ"ע לא אמרינן עובר יר"א - עפי"ד תוספות בחולין נ"ח ובב"ק ד' מ"ז דבטריפות כיון דבחיות תליא מילתא ויש להן חיות בפ"ע לא אמרינן עובר ירך אמו וכן נפסק הדין בש"ע יו"ד סימן ע"ט עיי"ש בש"ך וטו"ז ופרמ"ג במ"ז עיי"ש - ואם בטריפות שהוא חיות זמניי כך כיון דיש להן חיות בפ"ע ל"ה בכלל אמו - כש"כ גבי גירות דבחיות דקדושה תליא ויש לזה שורש בפ"ע ולזה שורש בפ"ע בודאי הסברא נותנית דלא שייך בזה דין דעובר ירך אמו והסברא אמיתית לדעתי - והא דכתבו תוספות ביבמות הנ"ל דשייך בזה עובר ירך אמו לא כתבו כן אלא לענין טבילה דיחשב חציצה לטבילתו או לא כיון דעובר ירך אמו לא הוי חציצה גבי טבילתו אבל לעולם לענין הגירות תורת גר יש עליו וגם הוא נכנס בקדושת ישראל על ידי הטבילה שטבלה אמו דגם הוא נטבל עמה ורק לענין דלא יהא חציצה לטבילתו כתבו תוספות דלמאן דס"ל עובר ירך אמו א"ש דלא חשיב חציצה לטבילת עובר - וקמסיק הש"ס דהכא אף למאן דלא ס"ל עובר יר"א ל"ה חציצה משום דהיינו רביתי' כן נראה לי בביאור הסוגיא אבל לעולם לכ"ע העובר מתורת גר נכנס בקדושת ישראל ולא אגב אימי' כן נראה לי

- והלום מצאתי בלב ארי' חולין נ"ו עוד כלל מחודש בהאי דינא דעובר ירך אמו וכתב שם דעד כאן לא אמרינן עובר ירך אמו אלא דוקא דאם כונת הענין שאנו דנין עלי' כעת יהי' נעשה בעודו בבטן המלאה ר"ל בבטן אמו אז שפיר שייך לומר עובר ירך אמו אבל כשתכלית המכוון היא אל העובר בעת היותו חוץ מבטן אמו ולאחר שכבר יצא לאויר העולם והיא אז ברי' בפ"ע תו לא שייך לומר עובר ירך אמו דהא בשעה שיחול הדבר המכוון כבר היא נפרש מרחם אמו ועיי"ש דבסברא זו ישב את דברי הרמב"ם בהרבה מקומות וקבע אותה במסמורות נטועות ועיי"ש (ובסברא זו יש ליישב ג"כ קו' השעה"מ בפ"ב דגניבה מה שהקשה שם בשם העצמות יוסף עיי"ש ותבין ודו"ק

) - עכ"פ השתא לפי"ז לכאורה הדרקו' האמ"ל לדוכתא דאין לתרץ דרבא סובר עובר יר"א דהכא ל"ש זאת או מכח הסברא שהעליתי אני בעניי או מכח סברת הל"א הנ"ל דהיכי דעיקר המכוון הוא לעת צאתו לאויר העולם לא אמרינן עובר ירך אמו - וא"כ בגירות דעיקר המכוון היא לעת בואו לעולם שיהי' יהודי כשר בודאי לא שייך לומר עובר ירך אמו - וח"כ אכתי יוקשה מה פריך רבא הכא מאי להבחין איכא הא טובא איכא להבחין כנ"ל - אך באמת לק"מ דכבר כתב מרן הח"ס ביו"ד סירן רנ"ג דהיכא שנתגייר עמו אביו או אמו אף כשהגדיל אינו יכול למחות וכן הביא הפתחי תשובה בשם ספר תפארת למשה עיי"ש בסי' רס"ח וא"כ א"ש ולק"מ ודו"ק

- אך אי קשיא הא קשיא לי דהנה הדגול מרבבא בסימן רס"ח כתב אדברי המחבר שכ' דכותית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה דזה דוקא באם ידעו הבי"ד דהיא מעוברת אבל באין יודעין מהעובר יש לומר דתליא בפלוגתא עיי"ש ולי צ"ע מאד מדברי הש"ס הנ"ל דמתיב רבא גר וגיורת צריכין להמתין והכא מאי להבחין איכא - וקשה דהא ע"כ מיירי דהב"ד לא ידעו שהוא מעוברת בשעה שנתגיירה דאם כבר הוכר עוברה למה צריכה עוד הבחנה וע"כ דלא ידעו כלל מהעובר וא"כ מה פריך מה להבחין איכא הא טובא איכא להבחין דאם הורתו בקדושה לא צריך לכלום דהוא ישראל גמור ואם הורתו שלא בקדושה א"כ לא עלתה לו טבילת אמו ויצטרך טבילה מחדש כדין גר שבא לגייר כיון דלא ידעו הב"ד מהעובר ודא תמוה רבתי - ואין לתרץ כתי' האבני מלואים דרבא לשיטאו דסובר עובר ירך אמו דכבר העליתי דגבי גירות לכ"ע עובר לאו ירך אמו או כמו שהעלה הלב ארי' שהבאתי לעיל דבדבר שנידון על צאתו מרחם אמו לכ"ע עובר לאו יר"א וא"כ קשה טובא קושייתי - וגם תי' הח"ס והפארת למשה לא יספיק הכא כמובן - וכבר העליתי דברים הללו על שלחן המלך מאן מלכי רב רבנן הגאון בעל לבושי מרדכי שליט"א ותשובתו אלי נדפסה בחלק חו"מ סימן כ"ה עיי"ש דכתב דבתי' הא"מ גם קושייתי מתורצת - אבל כבר כתבתי דחידושו של הא"מ אינו מוכרח או כפי מה שהעליתי אני בסברא או כסברת הגאון בלב ארי' ויש להשיב על כל דבריו שם אלא שאין עתותי בידי כי המדפים אץ עלי לכלות מעשי - וא"כ קושייתי חזקה וצריך נגר דלפרקני' וצ"ע פו) ובעיקר דינו של רבא שקאמר דנכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה - וכן נפסק להלכה בש"ע קשה לי מאד דהא ע"כ דעל העובר נמי מתורת גירות אתינן עלה ולסברתי ולסברת הל"א לכ"ע - וגם אליבא דא"מ הנ"ל מ"מ למאן דל"ס עובר ירך אמו הוא מתורת גירות וכמבואר בגמרא הנ"ל דהטבילה גם עלי' הוא וקשה איך יהני הגירות להעובר הא הוי מזכה לעובר וקיי"ל בחו"מ סימן