משנה שכיר חלק א קכא

עליו להסר ממנו וע"כ לא יכנוס וצריך לידע מה הוא הלזות שפתים דיש לדבר עליו אם לא דנימא כמו שכתב הרשב"א ז"ל דיאמרו שלא נתגייר לשם שמים רק לשם אישות וע"כ גם עליו מוטל להסר הלזות שפתים וע"כ שפיר קתני לא יכנס - וא"כ יהי' מזה ראי' גדולה לדעת הרשב"א ז"ל - וכמו כן נדייק בסיפא בבבא אחריתא דמיירי בישראל שבא על נכרית ונתגיירה דקתני ג"כ ה"ז לא "יכנוס" משום לזות שפתים אין לומר דהלעז יהי' כמו שכתב הרשב"א דיאמרו שלא נתגיירה לשם שמים רק לשם זנות איזה חרפה יגיע לו מזה מה נפ"מ לו לאיזה תכלית נתגיירה היא כיון דעכ"פ נתגיירה והיא רק חרפה שלה ואף אם נדחוק דאף לו היא קצת לחרפה לישה אשה כזאת שתכלית גירותה היא רק משום זנות ולא לשם שמים מ"מ עיקר חרפה שנה יהי' ועלי' מוטל שלא ליכנס אליו כי היא מצווה בזה החוב להסר העקשות ממנה וא"כ יוקשה מה קאמר לא יכנוס לא תכנוס אליו מיבעיא לי' - אלא ע"כ דגם לו ביחוד יש מקום ללוז וע"כ גם הנהו מציוה שלא ליכנוס אותה וע"כ שפיר מיחס האיסור אליו ואיזה נלוז יש אצלו אם לא דנימא כרש"י ז"ל דאז יחזיקו בק"ק וע"כ מועל החוב עליו שלא לכינסה ע"כ שפיר קתני לא יכנוס בתרי בבות ראשון מטעם הרשב"א והשני יהי' מטעם רש"י ושניהן כא' טובים ואינן מחולקין כלל רשיי ורשב"א באלו הטעמים וי"ל דבאמת משום זה נקט רש"י הלעז דאתי לאחזיקו משום דבמתני' נקט בבא אחריתא דתוספתא הנ"ל ושם ע"כ רק טעם דרש"י א"ש וכמו שבארתי (ואל תשיבני א"כ גם בעבד אמאי קתני לא יכנוס דהרי שם ליכא למימר מחמת שיאמרו שלא גייר לשם שמים דהוא לא צריך לשום גירות דהא קיבל עליו עול המצות בשעה שטבל לעבדות עיין יבמות דמ"ח - קישיא זו בלאו"ה יש להקשות לדברי הרשב"א ואפשר לתרץ דהברייתא אתיא בשיטת רשב"א ביבמות דף מ"ז ע"ב עיי"ש - ועיין בבית יצחק ח"ב מיו"ד סימן ק' - ועוד י"ל דבעבד אגב נכרי נקט לא יכנוס ודו"ק) - עכ"פ אין מוכרח לומר דרש"י ורשב"א פליגי בטעמא דמילתא ורק מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ ושניהן צריכין בפשט דתוספתא הנ"ל - ואם כי דקדוק קל היא בתוספתא מ"מ כדי שלא לעשות פלוגתא שפיר נראין לי הדברים בס"ד וא"כ לפי"ז נפל האי התירא דגדולים הנ"ל בבירא

- אמנם מטעם אחר יש לצדד להתירא כמו שכתב בד"ח הנ"ל דכדי שלא ליתן יד לידי עבירות גדולות מתירין לו איסור קל כזה והביא כן בשם גדולי קדמונים וכן כתב הגאון מוהרש"ק ז"ל בסי' הנ"ל והביא דכעין זה כתב הרמ"א בסימן קע"ז לכך מותר לגיירה ולישאנה וכן בתשובה שאח"ז חיזק זאת מדברי מהרי"ק דמותר מכח שלא ליתן יד לידי עברות חמורות ובפרט דהוא איסור דרבנן ועיי"ש (קצת צ"ע מה שכתב דל"ה רק אי' דרבנן דהא כבר הביאו בשם מהראנ"ח דחשדא דאורייתא וכן הביאו משקלים פ"ג משנה ב' ועיין טורי אבן חגיגה דף ה' ואולי יש לחלק בין חשדא לאיסור הסר ממך מקשות פה כו' דזה לכ"ע הוי דרבנן וכן עיין בפתחי שערים ברכות ד"ג שכתב דלאו בכל מקום הוי חשדא דאו' עיי"ש) וא"כ גם בנ"ד נראה לי להתיר מה"ט ועיין טו"ז בשם מהר"י מינץ ביו"ד סימן של"ד ועיין בח"ס סימן ל"א וסימן ל"ו חלק אבה"ע וממילא לפי"ז שפיר מותר לאותו האיש לכונס' אמנם בתנאי שיסכימו לזה הרבה גדולי חכמי הזמן וכמו שהתנה בפירוש כן בתשובת מר"ן ד"ח זלה"ה דישאלו בזה דעת הגדולים ובאם יסכימו לזה שפיר מותר ליכנוס בלי פקפוק ודו"ק

- ועל השלישית אם צריכה להמתין ג"ח ימי הבחנה הנה בש"ע אבה"ע סימן י"ג סעי' ה' נפסק דוקא אם היתה נשיאה ונתגיירה אז צריכה להמתין ג"ח אבל אם היתה פנוי' אינה צריכה להמתין וכן פסק אחריו הבית שמואל שם סק"ז עיי"ש - וא"כ בנ"ד דלא היתה נשיאה שפיר אינה צריכה שום הבחנה - אמנם עיין פתחי תשובה שם שהביא פלוגתא בזה ומאן מפיס להכריע - אך מצאתי בשו"ת יד יצחק ח"ב סימן רנ"ו שכ' דליכא שום פלוגתא וכתב לה כוח דלהלכה קיי"ל כהמחבר והב"ש דפסקי כרבי יוסי ביבמות ל"ד ושפיר יש להקל במקום דאי אפשר - וגם הגהת מהרש"ק ז"ל כתב שם בתשובה הנ"ל באם אי אפשר בהבחנה אין להחמיר כיון דהוי רק דרבנן עיי"ש - ובפרט בנ"ד שאמרה דבאמת כבר הסכימה בדעתה להתגייר מזה כמה ורק הרשיון מאת הכומר עכבוה מלהפיק זממה עד כה ובהדיא אמרו שם ביבמות דכיון דדעתא לאיגיורי מינטרי נפשה עיי"ש - ח"ש פשוט מאד בעיני דאם אי אפשר ל לה להמתין ימי הבחנה מותר אף בלי ימי הבחנה

- סיומא דפסקא נראה לי דיובדקו אותה הדק היטב ככתוב בש"ע יו"ד סי' רס"ח ובאם שהאמת אתה וכאשר תאמר כן היא בלבה לקבל עלי' עול מלכות שמים ועול מצות השייכים לבנות ישראל שפיר יש לקבלה מהטעמים שבארתי בארוכה וכן תהי' מותרת לו אף בני המתנה אם ח"א להמתין וכמש"ל - אמנם כל זה כתבתי להלכה אבל למעשה ח"ו עד שיסכימו אתי גדולי הדור כמצות מרן קדש הקדשים בעל ד"ח ז"ל זי"ע שבמעשה כזה צריך ליעץ בהרבה גדולי הדור ועל פיהם יצא דבר המלכות וכאשר יגזרו כן יקום והנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי שמי פ"ק בוסערמין יצ"ו אור ליום ג' קרח תר"ע לפ"ק

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

ושלחתי תשובה הנ"ל לשלשה גדולי הדור להגאון בעל פרי השדה ז"ל ולהבדיל בחל"ח להגאון מו"ה שמעון גרינפעלד שליט"א אב"ד דק"ק סעמיהאל יע"א ולהאחרון הנכבד להגאון מאור הגולה מו"ה מאיר אריק שליט"א שכעת אב"ד בעיר הגדולה לאלקים טארנוב יצ"ו - והגאון בעל פרי השדה הסכים עמדי להתירא - אך להבבקל"ח הגאון מסעמיהאל והגאון מאור הגולה מטארנוב שליט"א לא הסכימו להתיר ותשובת הגאון מטארנוב אלי כבר נדפסה בספרו אמרי יושר ח"א סימן קע"ו עיי"ש לכן בטלתי דברי נגד דבריהם ולא עשיתי מעשה ועל ק לא יהיו דברי פה רק בדרך דרוש וקבול שכר אבל למעשה אני מקבל דברי הגאונים הנ"ל באימה ובירא' וכאשר יגזרו כן יקום -