משנה שכיר חלק א קטז

גיטין ועכצ"ל כיון דמשמשת את הקרקע אין מקבל טומאה - והשתא לדברי הנו"ב דצריך סיוע דקרקע איך נמצא ידינו ורגלינו בהאי תירוצא דש"ס שם והניח בצע"ג עכתו"ד אדומ"ו הגנ"י

- ואחרי בקשת המחילה אדון לפניו כתלמוד לרב ונראה לי בס"ד לפי"מ דמבואר בפ"ד דמקואות משנה ב' גבי המניח טבלא תהת הצינור דאם עומדת אפילו יש לה לבזבוזין כשר וכתב שם הרא"ש דמיירי באופן דהוי המים ראויין לבא למקוה זולתו דאל"כ אז פסול משום הוי' ע"י טהרה בעינן וכן נפסק להלכה בסעי' ל"ו עיי"ש - הרי דהיכא דהמים ראויין לבא זולתו לא מזיק מה שאינו הוי ע"י טהרה א"כ י"ל דגם סוגיא דצינור מיירי באופן זה דהמים היו ראוין לבא אף זולת הצינור הנעשה עתה וא"כ א"ש ולק"מ (ואם כי בסוגיא לא הזכיר מזה כלל דמיירי באופן זה י"ל דהסוגיא לא עסיק רק מה שנוגע לדין שאובין ע"כ לא הזכיר מזה כלל אבל באמת מיירי דמשום אי' דהווי' ע"י טהרה ליכא כאן וכגון באופן הנ"ל ועיין מה שכתבתי למטה בשם הר"ן ורא"ש שמוקין ג"כ הסוגיא דצנור באיזה אופן וגם לדבריהם אין זכר בהסוגיא כלל וא"כ גם אנו נוכל לאוקמי כנ"ל

) - והשתא שזכינו לזה דסיגיא דצינור מיירי דהמים הוי ראויים לבא אף זולת הצינור עלה בידי בעזה"י לתרץ קושיית אבות העולם גדולי עולם שהרעשו על הטור והרמ"א דמשמע מדבריהם דקבעו ולבסוף חקקו מועיל אף בדאורייתא ובסוגיא דצינור בב"ב מוכח דדוקא במידי דרבנן מהני קבעו ולבסוף חוקקו אבל במילי דאו' גם קבעו ולבסוף חוקקו כתלוש דמי ע"כ קו' אבות העולם המהרח"ש והנו"ב עיין בדבריהם - ובדברים הנ"ל מצאתי ב"ה ישוב והעליתי ארוכה ומרפא לקושיא הגדולה הנ"ל - ואקדים תחלה דברי הרמב"ם סוף פרק י"א דכלים שכתב שם בזה"ל מניקת של מתכות שהוא כמו שפופרת שנטמא משיקבענה במקל או בדלת ויחברנה עם העץ תטהר לא נטמאה וקבעה במקל או בדלת הרי זו מקבלת טומאה במקומו שכל כלי מתכות שקבעו בקורה או בכותל מקבלין טומאה כמו שהיו עד שישנה מעשיהן לפיכך דף של נחתומין של מתכות שקבעו ככותל טמא עכ"ל רבינו הרמב"ם ז"ל

- הרי דהרמב"ם מחלק בין אם נטמאה תחלה ואח"כ חיברה דאז מועיל החיבור לטהרו ובין לא נטמאה תחלה וחיברה דמקבל גם אח"כ טומאה מהיום והלאה עד שישנה מעשיהן - וראיתי בספרי האחרונים ז"ל שביארו סברת רבינו ז"ל בחילוק הנ"ל דהוא משום דמצינו בש"ם בכמה דוכתי דחיבור לקרקע תלוי בדעת האדם אם מבטלה או לא והנה אם נטמא תחלה ואח"כ חיברה א"כ גומר במחשבתו לבטלה לקרקע כדי שיופקע טומאתו ממנו אבל אם חיברה קודם שנטמאה לא מבטל לה בעת החיבור ע"כ היא מק"ט זה ביאורו של הרמב"ם ז"ל

- אך דלפי"ז יוקשה קו' גדולה בסוגיא דצינור דמדמה צינור לדף של נחתומין ולא דמי כלל דבשלמא דף של נחתומין דחיברה בהיותה טהורה א"כ ודאי דלא מבטלה וכדברי הרמב"ם ז"ל דאם קבעה בהיותה טהורה לא מבטלה - אבל הכא בצינור שקבעו ולבסוף חוקקו שרוצה לעשות מקוה טהרה ויודע דאם לא תהי' מחוברת תהי' פסולה ודאי דמבטלה לגמרי במחשבתו למען תהי' כשרה ודמי להיכא דנטמא תחלה ואח"כ חוברה דכ' הרמב"ם דתיטהר ע"י החיבור לעולם והיא קושיא גדולה ובאמת כבר עמדו בקושיא זו גדולי חקרי לב בישועות יעקב ס"י קנ"ט חלק או"ח ובס' תפארת יוסף להגאון מפרעמיסלא ז"ל ס"י כ"ו עיי"ש - רק עפ"י האמור דסוגיא דצינור מיירי באופן שהמים היו ראויין לבא למקוה אף זולת הצינור זה שאנו דנין עליו א"כ שוב י"ל כיון דאינו מוכרח לה אין ראי' שהוא מבטלה בלבו בעת החיבור וא"כ דמי שפיר לגמרי לדף וא"כ שפיר פריך הש"ס מדף לצינור וא"ש מאד בישוב קו' הנ"ל ודו"ק כי הוא נכון בס"ד - וע"ז משני הש"ס דבשאיבא דרבנן הקילו ר"ל אף דבאמת לא מבטל לה לקרקע בעת החיבור והוא ראוי עוד לקבל טומאה אעפי"כ בשאיבה דרבנן הקילו - ולפי"ז מצינו למידן דדוקא באופן דלא מבטל לגמרי הצינור כמו בסוגיא הנ"ל אז לא מהני רק בשאיבה דרבנן אבל במקום דהוא מבטלה לגמרי לקרקע באופן זה באמת מהני אפילו בדאורייתא וכדמוכח מדברי הרמב"ם הנ"ל - ואחרי שכן נסתרה שפי קו' המפורסמת הנ"ל על הבעלי ש"ע כיון דהם מיירי באופן שהיו מבטלין אותה לקרקע לגמרי דלא הי' אופן אחר שיבא המים למקוה ובאופן זה בודאי מבטלה לקרקע וכדברי היש"י והתפ"י הנ"ל ובאופן זה ודאי דמהני אפילו בדאורייתא ודבריהם אמיתיים וכנים לאמיתה של תורה כן נראה לי בישוב קו' הגדולה הנ"ל ונכון מאד בס"ד ודו"ק

- והנה אודיע צערי לאדמ"ו נ"י במה שנצטערתי להבין דברי הגאון רבן של ישראל מרן הח"ס ז"ל ביו"ד ס"י קצ"ח דגם הוא הקשה קו' זאת דמאי משני הש"ס שאיבא דרבנן דאכתי צריך הווי' ע"י טהרה - ומתרץ דמיירי דהי' חוטט הגומה באמצע ולא הי' נופל תיכף למקוה וכאופן זה כשר עיי"ש - ולי הצעיר תמוהין מאד דבריו הלא מפורש יוצא בטור ובש"ע סי' ל"ו דכל הכלי נעשה ע"י הגומא כלי וכן הוכיח במישור בשלטי הגבורים בב"ב בסוניא דצינור וכן כ' הנה"כ בסי' ר"א על ס"ק ע"ז עיי"ש - ובהביטי עוד הפעם בתשובת אדמ"ו ראיתי שכבר ישב על מדוכה זו אדמ"ו נ"י והניח ג"כ בצ"ע דברי מרן ז"ל - אך אני מוסיף תמוה מני' ובי' דאי נימא דהח"ס סביר דלא נעשה כלי ע"י הגומה כדמשמע מלשון הרא"ש ה' מקואות ועיין בב"ח ובנה"כ שם א"כ גם איסור שאובין ליכא כדכתב הש"ך בסעי' קטן ע"ז עיי"ש וצ"ע על מרן ז"ל שלא הרגיש בזה ודו"ק

- הנה כ"ז העליתי בהשקפה ראשונה מדי עברי בתרי אומריו בתשובה הנ"ל - אמנם אחר העיין קצת יותר הנני קורא תמה! תמה! בקלא דלא פסיק על מאורות הגדולים הנ"ל ה"ה מרן בעל טוב גיטין ומרן הח"ס ז"ל ועל האחרון אחרון חביב להבדיל בחל"ח אדמ"ו הגנ"י שהקשה ג"כ קושיא הנ"ל ובנה עלי' דיק לדחות דברי רבן של ישראל מרן הנו"ב ז"ל ולי הצעיר לבבי לא כן ידמה ואדרבא מסוגיא זו יש למצוא סיוע חזקה לשי' הנו"ב הנ"ל -