משנה שכיר חלק א קיא

בשוגג כמובן ומלקות ל"ה אלא במזיד ז"א דשפיר י"ל דהי' שוגג על כלן רק על לאו דכליל תהי' הי' מזיד וכה"ג כתב רש"י בפס בפסחים כ"ט ד"ה את יוה"כ עיי"ש - ואין לומר כיון דהי' מזיד על לאו דכליל תהי' א"כ ידע שהוא הקדש וא"כ ממילא דלא הוי שוגג על הקדש - י"ל דלא ידע כלל מלאו דמעילה וקיי"ל אומר מותר שוגג היא - וא"כ טובא קשיא כיון דהמשנה רוצה להשמיעני רבותא שיתקבצו יחד על אכילה אי כמה מיני חיובין למה השמיט חיוב דמלקות מלאו הנ"ל ובתשובה אחת שכתבתי לעמיתי איש בריתי כבוד הרב הה"ג החריף ובקי נפלא בנש"ק כמו"ה משה סופר שליט"א מו"ץ דק"ק ערלוי יע"א בן יקיר לאביו הגה"צ אב"ד דשם שליט"א הרציתי לפניו קושיא זו ויצא לחלק דהיכא דנפסל דאינו עולה עוד לגבוה ליכא בי' לאו דכליל תהי' - אך נעלם ממנו לפי שעה סוגיא דמכות הנ"ל ושם מבואר בהדיא דאף בנפסל איכא בי' לאו דכליל תהי' וא"כ קושייתי החזקה במקומה עומדת - וביותר תימא לי על אדונינו הרמב"ם ז"ל בפי"ד ממאכ"א הי"ח שהביא משנה הנ"ל לענין מלקות וכ' יש אוכל כזית א' ולוקה עליו חמש מלקיות כיצד כו' ודאי קשה דהא באמת איכא עוד מלקות בהותרו בו ג"כ משום לאו הנ"ל ומדוע לא חשבה - ועליו ז"ל אוכל קצת להמליץ כידוע דדרכו להביא בספרו רק מה שמובא בש"ס וכיון דלאו הנ"ל, לא נזכר במשנה שם ע"כ לא הביאו וחם כי זה דוחק קצת דהא חזינן דכאן יצא מגדרו בש"ס לא מיירי ממלקות כלל וכיון דהוא חידשו לענין מלקות הו"ל להשמיעיני עוד חידוש מלקות אחד יותר עכ"ז יש לדחוק ולומר כנ"ל אך על המשנה גופא שפיר קשה כיון דנחית לקבץ הרבה חיובים ואיסורים יחד הו"ל לחשב עוד חיוב ואיסור מלקות יותר והכי הו"ל למתני' יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ד' חטאות ואשם א' ומלקות א' וצע"ג בעיני ודו"ק

- סימן מז

בעזה"י י"ג אדר אור ליום ד' תענית אסתר תרע"ד לפ"ק בוסערמין יצ"ו

הרמב"ם פ"ג דמגילה כתב הקורא את המגילה בלא כונה לא יצא - וכתב הה"מ שם דהוא לשיטתו בה' שופר דבעינן כונה לצאת ואולי שהכל מודים במגילה עכ"ד - וכבר עמדו רבים על דבריו לידע טעמו ונימוקו מדוע יודו הכל במגילה שצריך כונה לצאת - וכעת האיר ה' עיני לראות מה שכ' הפרמ"ג בסי' תרצ"ה במשב"ז ס"ק א' דסעודת פורים ומתנות לאביונים ומשלוח מנות צריך כונה אף דקיי"ל בסי' תע"ה דבאכל מצה בלא כונה יצא דסעודת פורים עיקר לזכר הנס שנעשה ע"י הסעודה ע"כ בעי כונה עיי"ש - ולדבריו צ"ל דהיינו נמי טעמא דשאר מצות הנוהגים בפורים דבאו ג"כ לזכר הנס דכלפי שהי' תחלה אבל גדול כמבואר במגילה ואח"כ בעזר השם נהפך הכל לטובה ומקרא מלא דבר הכתיב ולהיהודים היתה אורה ששון ושמחה כו' ע"כ להיות עושים יום משתה ושמחה ומשלוח מנות כו' ע"כ צריך לזה כונה לזכור הנס - וממילא עפ"י האמור יודע לנו שפיר טעמו של הה"מ הנ"ל דכתב דבמגילה יודו הכל שצריך כונה לצאת והוא משום דמקרא מגילה בא לפירסום הנס ע"כ בעי כונה לכ"ע ודו"ק

- ובשנת תרפ"ג בדרך לימודי הגעתי לדברי הש"ס דמגילה דף יו"ד ע"ב למה דדרש רבי שמואל בר נחמני והי' לה' לשם זו מקרא מגילה עיי"ש במהרש"א מצאתי בזה סמך גדול לדברי הרב המגיד הנ"ל שכתב דבמקרא מגילה לכ"ע צריך כונה - והוא ע"ד ששינו בזבחים מ"ו לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם השם ר"ל דבעי כונה. וכמו כן השמיעני רבי שב"נ והי' לה' לשם זו מקרא מגילה ר"ל דלכ"ע בעי שיהי' קריאת מגילה לשם השם בכונה לצאת ידי חובתו וא"ש ויהי' מכאן סמך גדול לחידושו של הרה"מ הנ"ל ודו"ק

- סימן מ"ח

בעזה"י ה' חי' שרה תרס"ה לפ"ק חוסט יצ"ו

לכבוד אהובי ידידי הבחור המופלג בתורה חו"ש יניק וחכים חתן תמים למעלות ומדות קדושות מטע קדש מגאוני וקדושי אל דור אחר דור כש"ת מו"ה אלעזר אונגער שליט"א בן יקיר לאדמ"ו הגאון הקדוש מרן ר' שלום דוד אונגער שליט"א אבד"ק זאבנא יע"א בעהמ"ח ס' שו"ת יד שלום המקום יהי' בעזרו, ועדי עד יציץ נזרו אכי"ר

אתיותיך הבהירים הגיעני ביום ש"ק העבר ותרב שמחתי עד למאד לראות מעשי ידי אצבעותיך ומכותלי מכתבך ניכר שבעזר האל תעלה על במתי התורה והיראה כאות אבותיך הקדושים ויגיע מעשיך למעשה אבותיך קדושי אל כן יגן זכותם עליך ועלי לראות סי' ברכה במשנתינו ויעלה לרצון לפני אדון כל תורתינו ועבודתינו ונזכה ללמוד וללמד ולהרחיב גבול הקדושה מתוך הרחבת הדעת דקדושה נצח סלה ועד אכי"ר

- ואודות שבקשתני להודיעך חדשות מהחידושים שנתחדש לנו בבית המדרש של אדמ"ו הגאון הקדוש דפה שליט"ה (זלה"ה) נמצאתי לבקשתך ואציע לפניך מה שחנני החונן דעת בסוגיא דקרוב או פסול שהתחלנו ללמוד בתחלת הזמן ואם כי לא גמרנו עוד כל הסוגיא עכ"ז לא אמנע לשמחך מן המעט אשר לפני ועוד חזון למועד לטייל אריכות וקצרות כיד ה' הטובה עלינו בעזה"י

- וזה החלי בעזר צורי וגואלי

הרמב"ם בפ"ב מה' עדות ה"ג כתב וז"ל היו עדים מרובים שנים מהן כיונו עדותן בחקירות ובדרישות והשלישי אומר איני יודע תתקיים העדות בשאר עכ"ד ועיי"ש - ותמה הלח"מ שם מש"ס דסנהדרין דף מ"א ע"ב דמסיק רבא דהיכא דאמר איני יודע בחקירות עדותן קיימת דלא כרע"ק עיי"ש בפרש"י ותוס' - והשתא כיון דהרמב"ם פסק כרע"ק הוי לי' לפסוק דעדותן בטלה עיי"ש בלח"מ שדחק עצמו מאד בישוב דברי הרמב"ם ז"ל - ולי נראה בעזה"י ליישב דברי רבינו ז"ל על נכון בלי שום דוחק וכמו שאגיד בס"ד -