משנה שכיר חלק א קט

סימן מ"ה

הנה בכמה קהלות שהייתי ראיתי וכן תמהתי על המנהג שבכל ערב פסח אחר אפיית מצות מצוה מצרפין כל המצות בסדין אחד ועומד אחד הנכבד ומברך ברכת חלה ומפריש ואח"כ מחלקין המצות לכל אחד ואחד - ולדינא נר"ל דאסור לעשות כן והוא נגד דין מפורש בש"ס ורמב"ם וש"ע בסי' שכ"ו לא מיבעא למאי שראיתי בקצת מקומות דכל א' שומר קמח שלו לבל יתערב בקמח חברו יען שלא יודע שהי' נזהר היטב בשמירתו א"כ מקפיד שלא יתערב באחרינא וגבי מקפיד קיי"ל שם סעי' א' דאף באדם א' אינו מצטרף ע"כ כש"כ בשני ב"א ודאי דאינו מצטרף ופטור מחלה - רק אפילו לפי מה שראיתי שישנו עוד מנהג דאופים בתערובות הכל ואח"כ מחלקין שוה בשוה מ"מ כיון דבשעת הלישה ל"ה שיעור חלה דבמצות מצוה כ"ע נזהרין שלא ללוש שיעור חלה ורק אחר אפי' רוצים לצרף לשיעור חלה נראה לי דאינו מצטרף כיון דעומד תיכף ליחלק והוי כהא דמבואר שם בש"ע דהעושה עיסה כדי לחלקה דפטורה וה"ה הכא דעומד לחלק - ואם כי מבואר בש"ך וטו"ז שם דדוקא דדעתו לחלק בצק ולא כן אם דעתו לחלק אחר האפי' עיי"ש - נראה לי דהכא לא שייך חילוקו של הש"ך וטו"ז הנ"ל משום דלכאורה צריך להבין מאי חילוקא יש בין אם מחלקה בשהוא בצק או אחר האפי' - ונראה לי להסביר הדבר עם דברי תוס' ברכות ל"ז דכ' דעיקר חיוב חלה על העיסה היא דעריסותיכם כתיב וא"כ כיון דהחיוב בא בעודה עיסה וכל זמן שהיא עיסה לא נחלקה וגם אין עומדת לחלק בעת הזאת שפיר לא אזיל ממנה חיוב חלה ודומה לעיסה שנתגלגלה ביד הדיוט אף דבא אח"כ ליד הקדש אעפי"כ חייבת בחלה כ"כ הכא כיון דבעודה עיסה עת שחיוב חלה הוא בא אינו עומדת לחלק שפיר לא בטל ממנה החיוב ע"י החילוק שנעשה אחר האפי' דאז היא כבר פנים חדשות משא"כ היכא דכל החיוב בא אח"כ אחר האפי' שוב הוי בה אחרי אפי' כמו בעיסה דעלמא קודם אפי' ועיין בית יוסף סי' ש"ל וב"ח סוף שכ"ו וא"כ כיון דעומדת לחלק דומה כאלו עומדת לחלק בעודה בצק וזה ברור בסברא וא"כ ליכא בה חיוב חלה כלל ואיך נברך על חלה כזו ופשיטא דהוא ברכה לבטלה ועיין בתוס' ברכות ל"ז שם בשם ר"י דנסתפק אם לברך על וירמשייש כיון דדרכה ליחלק על עיסות קטנות וכתב דיקח חלה בלא ברכה ולחם חמודות בראש ה' חלה ביאר דספיקו הי' דלמא הך דחלוקה דוקא במחלק לאנשים אחרים דוקא כדעת הלבוש מובא בש"ך סי' שכ"ו או אף באדם א' וע"כ הוצריך ליטול חלה בלא ברכה - עכ"פ היכא דמחלק לאנשים אחרים לכ"ע אין בה חיוב חלה ועיין בצל"ח ברכות שם ובתשובת בית אפרים סי' ס"ט בחיו"ד א"כ הכא אפשר דאף מחלה בלא ברכה פטורה כי אין בזה שום ספק - שוב עיינתי בספר ערך שי יו"ד סי' שכ"ו וראיתי שגם הוא העלה דאם לא הי' עלי' חיוב חלה בעודה עיסה רק רוצה לצרף אחר האפי' אם בשעת הצירוף דעתו לחלק אח"כ לא מועיל הצירוף ונתן ג"כ טעם לזה ולא הרגיש מדברי תוס' ברכות הנ"ל אך הניח הדבר בצ"ע עיי"ש - והנאני שכונתי לדעתו בזה - אבל עכ"פ ליטול חלה עם ברכה הוא איסור גדול ונלכד באיסור דלא תשא ודו"ק עח

) ואגב אעורר מה שצ"ע לי דברי הבאר הגולה שם שכתב על הרמ"א שכ' ודוקא שערבן שלא מדעתן אבל מדעתן חייב שהרי אינן מקפידין עכ"ד הרמ"א וכתב הבאה"ג וז"ל בסמ"ג איתא וגם אין דעתו לחלק אלא לאכול יחד וכן צריך לפע"ד להגיה כאן עכ"ל - והיא פליאה גדולה על הבאה"ג דהלא באמת לדעת המס"ג דאף החילוק אחר האפי' פוטר ע"כ צריך שיהי' דעתן לאכול יחד - משא"כ לשי' הב"י דהחילוק של אחר האפי' אינו פוטר א"כ לא צריך כלל שיהי' דעתן לאכול יחד - וא"כ בטח הרמ"א בכיון לא כתב זאת משום דדעתו כהב"י ע"כ דבריו צע"ג ודו"ק - ואציגה פה עוד דבר פלא שמצאתי בחינוך פ' שלח בענין צירוף סל לחלה דדוקא אם בא מהתנור בלי הפסק אל הסל אז מצטרפין אבל זולת זה אינו מצטרף והיא פלא דלא נזכר כלל בשום פסוק ודו"ק

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

סימן מ"ו

בעזה"י תרס"ו לפ"ק בוסערמין יצ"ו

להבחור כארזים מפענח רזים חריף ובקי יראת ה' חופף עליו כל היום כמו"ה משה קליין נ"י כעת חד מעמודי התוך ומנטורי קרתא בק"ק סערענטש יע"א

ע"ד אי' בל תשחית במקום שיש בו צורך שהציע לפני נראה לי שיש להביא ג"כ ראי' מש"ס חולין נ"ג ע"ב מההוא שרקפא דספק דריסות דחלקינהו שמואל ושדינהו בנהרא ועיי"ש דהי' יכול ליתן אותם לפני הכלבים אלא כדי לפרסומי מילתא דאיסורא שיהי' לה אושא שדנהו בנהרא - ולכאורה קשה כיון דהי' יכול ליתן לפני הכלבים איך שדנהו בנהרא הא איכא משום בל תשחית וכמו שכתבו תוס' בקידושין גבי עד היכן כיבוד או"א אמר לי' ליזרוק ארניקו לים דדוקא אי אית בי' צורך קצת אבל בלא זה רשע הוי דעובר משום בל תשחית עיי"ש - וא"כ ה"ה הכא כיון דחזי לכלבים איך מצי לשדותן בנהר אלא ע"כ כיון דהי' בי' צורך לפרסומי מילתא דאיסורא שרי וליתא לאי' ב"ת וזה ראי' נתונה לפע"ד - אלא דלפי"ז יקשה אהא דאיתא בחולין ד"ז דאמר רבי קטילנא לי' איכא בל תשחות דהרי גם שם איכא בזה צורך כדי שלא יזיקו הבריות ובמקום דאיכא צורך ליכא לאי' ב"ת וצ"ע לכאורה - ואח"ז רב מצאתי בתשובת מהר"י אסאד יו"ד סי' קס"ד דעמד בזה וכתב לתרץ עפי"ד התה"ד שכתב דהך הזיקא דכודנייתא לא שכיח כ"כ דאל"כ לא הי' רבי מחזיק מזיקים בביתו וכיון דלא שכיח כ"כ לא חשוב צורך עיי"ש שהאריך בדינים אלו ושוב בא לידי תשובת תרומת הדשן וראיתי שהיא בעצמו באמת הקשה קושיא הנ"ל ותי' כן עיי"ש ופלא על ה"ג מהרי"א ז"ל שלא הזכיר כלל שכל זה נאמר שם בתרה"ד

- ובדברי תרה"ד הנ"ל מצאתי ישוב לדברי רש"י ז"ל בחולין ד' ז' הנ"ל ד"ה לפני עור