משנה שכיר חלק א קח

בזה - ומה שהקשה עוד שם הטו"ז דלמה נטריף בירוק "גרין" למה לא נימא כמו בריאה דעדיין לא נבלע בו דמו בזה נראה יפה דברי רבינו בעל ת"ש שכתב דגבי כוליא דכולה דם דתחלת בריאתו מדם ל"ש זאת עיי"ש - והסבר הדבר נ"ל דדוקא גבי ריאה דתחלתו ל"ה מדם (וע"כ נוטה מטבעו ללובן כדברי בעל העיטור הנ"ל) ורק אח"כ נבלע בו דם ע"כ שפיר שייך לומר דאכתי לא נבלע בו הדם אבל כוליא דתחלת בריאתו והוייתו הוא מדם (וע"כ הוא ג"כ הטעם דנוטה מטבעו לאודם וכנ"ל מדברי הבהע"ט) וא"כ איך שייך לומר דעדיין לא נבלע בו דמו בתמי' וע"כ אם הוא "גרין" שפיר חשוב ש"מ ופסול וגם זה פשוט עו

) ומה שהקשו הש"ך וטו"ז מסי' קפ"ח דשם אמרינן דמראה "געל" אינם נוטה לאדמימות אפילו לקולא כ"ש לחומרא - נר"ל דגם זה א"ש בס"ד ולק"מ משום דנ"ד אינו דומה לשם והוא דודאי אין אדם יכול להכחיש דיש למראה "געל" איזה נטי' קצת למראה אודם וכמ"ש הראשונים בפלוגתת עקביא בן מהלל וחכמים בנדה י"ט לענין דם ירוק דעקביא מטמא וחכמים מטהרים וכ' שם בתוס' והרא"ש והר"ן בשבועות דפלוגתתם אזיל בירוק כזהב וכשעוה היינו במראה "געל" דעקיבא סובר דיש בה נטייה לאדמימות ורבנן סברי דאין בה נטי' למראה אדמימות אבל בירוק ככרתי לא עלה כלל על שום דעת בן אדם שיהא טמא דהא אין לו נטיית מראה אדמימות כלל עיין בב"י בריש סי' קפ"ח שהביאם - עכ"פ חזינן מזה דאיזה נטי' קצת למראה אדום אית לי' למראה "הגעל" רק דרבנן סברי דהאי לאו נטי' הוא רצוני לומר דכוונתם דנטי' כזו אינו מספיק להיות נקרא דם לטמא משום נדה ועקביא סובר דשפיר חשוב האי נטי' להיות דם הנדה ועיי"ש בפרישה אות ב' שכתב בהדיא בביאור פלוגתתם כן ומה"ט איכא כמה פוסקים דחשו להחמיר במראה "געל" משום דנוטה לאדמימות עיין בב"ח ובדרישה שם וכן בשלה"ק מובא בפ"ת סי' קצ"ח וכ"כ הרע"ב סוף פ"ב דנדה שלא שמע מעולם מי שיתיר שום מראה דם אלא הלבן והירוק ככרתי בלבד משמע מדבריו דמראה "געל" אסור ועיי"ש בתיו"ט - אלמא מכ"ז דשפיר יש למראה "געל" נטי' לאדמימות ורק לרבנן אין בנטותו מספיק להיותו נחשב דם הנדה

- ונר"ל דע"כ לא חשוב לרבנן נטיית האודם של מראה "געל" נוטה לאדמימות רק בסימן קפ"ח דשם צריך שיהא דומה למראה דם ממש ודם סומק טפי מאד כנראה בחוש וכ"ש לפי"מ דמבואר במשנה דהאודם של דם נדה הוא כדם המכה ומבואר בגמרא דהוא סמוק טפי ולגבי סומקת דם של נדה לא חשוב מראה "געל" נטי' לאדמימות כלל וכלל וזה שכתב הב"י שם בדעת רבנן "דהאי לאי נטי' הוא" היינו לגבי סומקת הדם האי נטי' של מראה "געל" אם כי באמת יש לה נטי' במקצת מ"מ לגבי דם לאו נטי' היא וככלום נחשבה - וכ"ז לגבי דם ממש דהאודם שבו חזק מאד אין די בנטיית האודם של מראה "געל" להיות נדמה אליו - משא"כ גבי האודם של כוליא שאינו חזק באדמימות כ"כ וכמו שנראה מלשון העיטור הנ"ל שכתב דריאה מושכת ללובן וכוליא לאדמימות נראה מלשונו דרק מושכת לאודם אבל לא הוי אודם ממש (אף דתחלת בריאתו מדם י"ל כשנעשה בשר נעשה כהה באדמימותו) א"כ למראה אודם כזה שהיא כהה באדמימותו גם רבנן מודו דחשוב מראה "געל" נטי' לאדמימות וא"כ ממילא שפיר צדקו דברי הת"ח דכ' דמראה "געל" ל"ח ליקותא בכוליא משום דנוטה לאדמימות ודו"ק

- וכן מה שהקשה הש"ך מריאה שהאדימה כשרה ומראה "געל" טריפה אלמא דיש חילוק בין מראה אדום למראה "געל" - גם לפירכא זו יש תשובה לפע"ד דריאה שהאדימה דכשרה הוי הטעם משום דלא נבלע בו דמו ואין כאן שום ליקותא אבל מראה "געל" הוי שפיר שינוי מראה כיון דמטבעו נוטה ללובן א"כ מאין לה מראה "הגעל" וע"כ דיש כאן ליקותא דאפילו תימא דעדיין לא נבלע בו הדם לא הו"ל להיות "געל" וע"כ דיש כאן איזה ליקותא וא"כ שפיר הוא טריפה אבל גבי כוליא ל"ה מראה "געל" ש"מ אצלה ומהטעם שכתבתי ע"כ שפיר הוא כשרה וא"ש הכל בס"ד ולק"מ ודברי הת"ח כראוי מוצקין ותיתי לי' שקיימתי דברי משה רבינו אשר כל בית ישראל נשען עליו ויעמוד לי זכותו לשבת באוהל תורה ברוב אורה בלי שום פחד ומורה עד שיובילו שי למורה בב"א

- ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

ובהגיעו דברי הנ"ל (שכתבתי לחלק בין הא דסי' קפ"ח להא דכוליא) אל הגאון בעל יד יצחק מטאלטשווע ז"ל כתב לתמוה עלי דהא אנן אוסרין כל שנוטה לאדמימות ומתירין רק במראה שאין לספק כלל באדמימות כמו שמבואר שם בש"ך ובבאה"ט עכ"ד - נראה דלק"מ דכונתי היתה אם דבאמת אנן מחמירין בכל מיני מראות אדמימות מאחר שאין אנו בקיאין בדמים עכ"ז הספק נולד ומשתלשל מדם ממש וכל שאפשר לספק בו שיהי' דם אנן מחמירין והשתא אמרו רבנן דמראה "געל" מראה אדמימות שבו היא כהה מן הכהה עד שאין לספק בו כלל שיהי' דם כיון דע"כ בא הספק מן דם ממש דסומק טפי וע"כ אין לספק בו כלל שיהי' דומה באדמימותו לדם - משא"כ בכולא דגוף האדמימות שבו הוא כהה למאד שפיר י"ל דמראה "געל" דומה לו וא"ש דברינו ודו"ק ובתשובתי להגאון מאור הגולה הנ"ל הארכתי בזה וכעת נאבד ממני ואיני זוכר הדברים מה שכתבתי שם ורק הא נזכר לי שהבאתי ראי' לדברי שכתבתי בפנים יען שכוליא תחלת בריאתו מדם ל"ה גבה מראה "געל" שינוי מראה מס' נ"ב גבי נפלה לאור בכבד שמראה "געל" כשר בה ומראה ירוק ככרתי פסול בה עיי"ש - הרי יען דכבד משורש דם הוא ל"ה מראה "געל" ש"מ אצלה וכ"כ הכא גבי כוליא והוא ז"ל פלפול על ראי' זו מכבד מדברי הש"ך וטו"ז ס"ק ב' עיי"ש ואיני זוכר היטב כל הדברים שהי' בינינו כי נאבדו ממני וכתבתי רק להעיר ודו"ק

- הנה בדיני מראות הריאה הארכתי בשנת תרס"ו בתשובה אחת להגאון מאור הגולה הנ"ל ונאבדה ג"כ ממני וחבל על דאבדין ורק הערה א' נשאר בזכרוני ואעלה אותה על מזבח הדפוס כדי שלא תלך ג"כ לאיבוד ח"ו על הת"ש בסי' ל"ח סק"ז שכתב דדוקא שחור כדיו יבש טריפה ולא בלחה ובמהרש"א נדה דף כ' כתב דדיו לחה הוי בכלל עמוק מכאן וא"כ כש"כ דטריפה וספר ראש אפרים אין תח"י לעיין אם דיבר מזה וצ"ע עז)