משנה שכיר חלק א קב

סי' תמ"ב ובשד"ח באריכות עיי"ש ולפ"ד הרא"ש ז"ל הי צריך להיות לדבר פשוט - ועוד בכמה מקומות בש"ס אמרו זיעה בעלמא היא והסברתי לי לעצמי ביאור דבר זה כמו מים דביעא דהוי מים בלי טעם ואחרי מופלג מצאתי בריטב"א חולין צ"ט שכתב כן וא"כ למה לא נימא גם כאן גבי זיעה דמחבת כן - והראי' שהביא הרא"ש ממכשירין י"ל דשאני התם דשם תלוי במים וכיון דעכ"פ מים הוי שפיר מכשיר משא"כ באיסור והיתר דתלוי בטעם דלמא דליכא בה טעם כלל ורק כמיא בעלמא היא וכמו שמשמע מלשון חכז"ל שאמרו זיעה בעלמא היא וכפירוש הריטב"א הנ"ל ולמה יהי' אסור וצע"ג - הא חדא שהקשיתי בה - ועוד תמוה לי שהרי הא דמכשירין מיירי שכבר נהפך הזיעה למים ונופל על הפרי כמו שרואין בחוש שבבית המרחץ נופלין טפות מים המתהוין מן הזיעה אבל אכתי מנא לן שגם ההבל והענן טרם שנהפך לממש יחשב כמו הדבר עצמו - ויותר הי' לו לרבינו הרא"ש ז"ל להביא מן פ"ה דמכשירין דתנן התם המערה מחם לחם כו' מצונן לחם דמכשיר ופירש הרע"ב ז"ל משום דהבל הוי כמשקה עיי"ש - אבל באמת גם משם ליכא ראי' ואדרבא איכא ראי' להיפך דהא שם הוי הטעם לרמב"ם והרא"ש גופו מפורש כן מטעם ניצוק דבצירוף ניצוק עולה ההבל למעלה עם משקה גופא אבל בלי ניצוק אין בהבל שום ממש כמו שמפורש שם בתיו"ט וכן הוא בפרמ"ג סי' ק"ה מש"ז סק"ו עיי"ש - והנה קושיא דלעיל מ"ט לא הביא הרא"ש מפ"ה דמכשירין יש ליישב קצת משום די"ל דשם מיירי דבא הזיעה מגופו של דבר בלי אמצעי משא"כ הכא באילפס בא הזיעה מחלב באמצעית האילפס כי מיירי אפילו ליכא באליפס חלב כעת וכמו שכתב הרא"ש שם בתשובה ע"כ הביא מפ"ב דמכשירין מהא דזיעת מרחץ דשם ג"כ לא בא הזיעה מהמים בעצמו רק באמצעות הכותל ואפ"ה הוי כמו מים א"כ גם כאן באילפס כן נר"ל ליישב קושיא הנ"ל - אבל אכתי יוקשה הא לא דמי לשם דשם במרחץ הוויין מים גמורים ובא ממים טמאים ע"כ טמא - אבל אכתי מנא לן הכא דהוי רק הבל וענן עשן דיש בם כ"כ דיהי' בנותן טעם וצע"ג בעיני להבין דעת קדושים מרן הרא"ש ז"ל

- ועוד לא זכיתי להבין במה שכ' הרא"ש אמנם צריך לידע אם הקדרה רותחת מקבלת זיעה דשמא חום הרתיחה שבה מעכבת מלקבל הזיעה והכא יש לחוש דאילפס שתחתי' מבטל ומונעת רתיחת העליונה עכ"ל - והדברים הללו הם קשה הבנה לאדם רזי השכל כמוני מה מסתפק רבינו אם הרתיחה מעכבת הקבלת הזיעה הא הוא משנה מפורשת בפ"ה דמכשירין דזה סברת הת"ק המערה חם לתוך חם דטהור מהאי טעמא דהתם שלמעלה מעכבת את החם דלמטה - ואם תדחוק בנפשך דהאי ושמא שכתב הרא"ש קאי על תיבת והכא שכתב למטה ור"ל דהספק היא דאולי האילפס מבטלת החום של קדרה שלמעלה באופן שמסיר את המונע - גם זה אינו דע"כ לא אפשר לומר דמבטלת לגמרי דהא עומדת על הכירה ומיירי שהקדרה ג"כ רותחית כמו שכ' הרא"ש בעצמו וע"כ דהספק הי' שמא דהאילפס מבטלת קצת את רתיחת הקדרה שלמעלה עד שהיא גוברת עלי' כן הי' ספיקו של הרא"ש ז"ל - אך אם גם כן הי' ספיקו של הרא"ש ז"ל ג"כ קשה הא באמת זה דעת ר"ש שם במשנה דהמערה דהתחתון גוברת על העליון ות"ק פליג עליו והלכה כת"ק א"כ בכל אופן שתפרש דברי הרא"ש ז"ל יוקשה עליו מה חידש הוא בספיקו הא הוא משנה מפורשת בפ"ה דמכשירין הנ"ל והוא ז"ל לא הזכיר כלל דדבריו מפורשין שם ולא עשה שום רמז רמיזא למשנה הנ"ל סוף דבר דברי רבינו הרא"ש ז"ל סתומים לפני וצריך לי לעשות רב בפירוש דבריו וצע"ג - עב

) והנה רבותינו בעלי התשובות מגדולי האחרונים שלפנינו הביאו בשם הריב"ש בסי' רנ"ה שכתב דהזיעה היוצאת ממשקין חמין הוי כמשקין ועיינתי בריב"ש שם וראיתי שכתב בזה"ל ומה שאמרת שאין כאן עצמות יין אלא הזיעה שלו זה הי' בזיעה היוצאת מחמת הליחות שלא ע"י חום וכדתנן בפ"ב דמכשירין זיעת הבתים בורות שיחין ומערות טהורה אבל הזיעה היוצאת מן המשקין החמין ה"ה כמשקין עצמם וכדתנן התם המרחן טמאה וזיעתה מטמאה הבריכה שבבית והבית מזיע מחמתה אם טמאה זיעת כל הבית שמחמת הבריכה טמאה כו' וכבר הביא זה הרמב"ם פרק י' מטו"א וכתב בלשונו כל העולה מן החמין משקין הוא חשוב וכן בפרק כל הבשר בברייתא דטיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר תני התם אמר רבי נראין דבריו בשלא ניער ולא כיסה דאלמא כל שכיסה הקדרה ה"ה כאלו ניער אותה וזה מפני ההבל העולה מן הקדרה וכשהוא מכוסה ההבל מתפשט בכל החתיכות והטעם מתערב בכלן כמו אם ניער אותה ובלל את כלן בתוך הרוטב עכ"ל של הריב"ש ז"ל - הנה מה שחילק הריב"ש בין זיעה הבא מן החום לזיעה שבא שלא מן החום והוציא זאת ממתני' דמכשירין שם - גם זאת לא ידעתי מאין מוכח זאת שם במכשירין דתלוי בזה ואין שם זכר לזה דהרי שם תלוי רק באם העיקר מים הם טמאים או לא אבל אין מוכח כלל שיהי' מיירי בחמין ואי מפני שהזכירו מרחץ וסתם מרחץ הוא חמין הרי הזכירו ג"כ בריכה וסתם בריכה ל"ה חמין עיי"ש במתני' וברמב"ם פ"י מטו"א ולא תמצא שם שום זכר שיהי' בחמין דוקא הדין כן ובאם יהיו המים קרים לא יה' הדין כך וצע"ג - ואם תפרש דברי הריב"ש דכונתו הי' דשם במקומות הנ"ל מפורש דזיעה הוי כמים וסתם זיעה מתהוה דוקא ע"י חום והיינו דאמר דמשקין היוצאין ע"י חמין וזיעה יוצא ע"י חמין הוא גם ז"א דהא הוא בעצמו הביא בתחלת דבריו דאיתא זיעה מחמת הליחות - וגם מוכח משם דשם היינו טעמא דטהורה בזיעת הבתים כו' מפני שאינן באים ממקור טמא משא"כ באינך שבאים ממים שאובין והמקור טמא גם הזיעה טמא ולא נמצא שם זכר דמיירי שהזיעה נתהוה ע"י חום ודו"ק שם ותמצא כדברי ע"כ גם דברי רבינו הריב"ש נעלמו ממני - וגם הראי' שהביא מפרק כל הבשר דזיעה הבא ממשקין חמין הוי כמשקין עצמן ג"כ לא הבנתי דשם הוי לגמרי מילתא אחריתא דשם אנו דנין אם הטעם של חלב נתפשט בכל הקדרה או נבלע רק בחתיכה לחוד שנפלה עלי' - ע"ז קאמר בגמרא אם ניער וכיסה אז מוליך ההבל הטעם של הטפה או הטפה עצמה בכל הקדרה וזה דבר המובן היטב כיון דהזיעה עכ"פ הוא דבר לח בעצמותה אף שיהי' רק מיא בעלמא סגי לזה שיוכל להוליך הטפה בכל הקדרה עיין בר"ן בשמעתא דט"ח ובבדק הבית בתוה"ב בסוגיא דט"ח - אבל מאין נשמע מכאן