משנה אחרונה צג

מחזיקין מ' סאה אין מקבלין טומאה ע"כ. מה בא ללמדינו הלא כבר כתב לפני זה כל כלי שהוא סתם אם היה לו שולים ומחזיק חזקתו שעשוי לנחת. והרי כל הכלים בכלל ולמה חזר וכתב זה גבי שידה ותיבה וכו'. נראה שבא ללמדינו שלא נאמר כסברת ר"מ דבידה ותיבה וחבוריהם הם ידועים וניכרים שעשויין לנחת דוקא וממילא אפי' אין מחזיקין מ' סאה טהורין קמ"ל שגם הם אינם אלא בחזקת שהם עשויין לנחת וכן שאר כל הכלים שעשויין בתמונתן הם סתמן בחזקת עשויין לנחת וכסברת ר"י דמתני' ושוין הם בזה כל הכלים עם שידה ותיבה. ובמה. שכתבנו נסתלק השגת הראב"ד ז"ל (וצ"ע לפ"ז הא דאמר ר"פ בני העיר דכ"ו דאמר רבא דלו תיבותא אותבוה כנגד החלון שהמת שם דהוי כלי עשוי לנחת וחוצץ וא"ל הא זימנין דמטלטלי לי' כי מנח ס"ת עלי' והו"ל מטלטל מלא וריקן אמר אי הכי לא אפשר ע"כ וכי נמי זימנין מיטלטל מלא לר"י הוי עשוי לנחת כיון שלא נעשה לטלטל דוקא מלא וכתם ארון אין עשוי לטלטלו עם הס"ת):

שיש להן שולים. תנאי זה דשולים הוא סימן שלא נעשית להטלטל מלאה בכן דרכן של כל הכלים העשויין לנחת שעושין להן שולים רחבים שיעמדו על עמדן יפה ומשידה ותיבה ומגדל ילפי' להו שכולם דרכן להיות להן שולים וידועין לנו שעשויין לנחת וה"ה לכל הכלים שיש להן סימנים אלו שיש להן שולים ומחזיקין מ' סאה מסתמא עשויין לנחת. לבד מעריבת בעה"ב שאעפ"י שיש לה סימנים אלו ידוע לנו שיש שנעשו להיטלטל מלא והלכך פליגי בה כדפי' לעיל דר"מ מדמי לה לדרדור עגלה ולא לשידה ותיבה שהכל עושין ע"מ שלא להטלטל מלא. ור"י מדמי לה לשידה ותיבה ולא לדרדור דהתם הדרדור הכל עושין לטלטל מלא דווקא שהם ידועים בכך ודלא כתיו"ט שכתב בפ"ט דאהלות מי"ג דתנאי דשולים לא הצריכו גבי שידה תיבה ומגדל אלא בכתם כלים ורוצה לדקדק כן מדברי הרמב"ם שהעתקנו למעלה עיי"ש וא"א לומר כן דאדרבה במשנה לא הוזכר תנאי דשולים כאן וכן ברפ"ח דאהלות. אלא בשידה ותיבה ומגדל. אלא דבכלים הידועין שנעשו לנחת כמו שידה ותיבה. כמו שא"צ שיש להן שולים ה"נ אין צריכין שיהו מחזיקין מ' סאה וכמפורש בדברי הרמב"ם אבל לומר שתנאי דמחזיק מ' סאה צריך ולא שולים זה לא שמענו בשום מקום (ואישתמיטתי' לתיו"ט פי' הרמב"ם לקמן פי"ח מ"ג השידה ותיבה ומגדל שניטל א' מרגליהן כו' דמשום דסד"א דחשוב כאין להם שולים קמ"ל דלא וכ"כ בחבורו ספ"ג. הרי לך מפורש דשידה ותיבה ומגדל צריכין תנאי דשולים) ומה שלא הזכיר הרמב"ם תנאי דשולים גבי שידה ותיבה ומגדל משום שהוא פוסק כר"י דמתניתין שמשוה שידה ותיבה לסתם כלים שלא מפני שידועין הוזכרו שידה ותיבה אלא ללמד על סתם כלים שאם עשויין בתמונה זו שיש להם שולים ומחזיקין מ' סאה הרי הם כשידה ותיבה שחזקתן שעשויין לנחת וזהו שכתב הכלים שחזקתן שהן עשויין לנחת כגון השידה כו' בא לפרש שהשידה והתיבה הם מכלל סתם כלים שהזכיר למעלה שיש להם שולים וגם מחזיקין כדפי' לעיל ותנאי דשולים לא הוצרך להזכיר בשידה ותיבה ומגדל משום שאלו ידועין שכולם יש להם שולים וכדקתני מתני'. ומשמע מדברי הרמב"ם בפירושו דשולים דמתני' לאו דוקא מקום מושבן. אלא שבכל הדפנות מסביב יהיו כמו שולים שהכלי היא מרובע ולא עגולה כמו חבית שאם היא עגולה אעפ"י שיש לה שולים במקום מושבה אין זה מצילה מטומאה שראוי' להטלטל ע"י גלגול כשמונחת על דפנותי' מתגלגלת וזה שכתב הרמב"ם ז"ל ביאור שולים הקצוות ע"כ. ומכאן מוכח הא דגרסי' בפ"ב דשבת דל"ה במתני' דהכא אעפ"י שיש להן שולים דתיבת אעפ"י היא ט"ס, והן מחזיקין מ' סאה. פי' הרב שכלי גדול כזה אם יטלטלוהו מלא ישבר ע"כ פי' והלכך מסתמא בשעת עשייתו נעשה שלא להיטלטל מלא וטהור. וא"ת למאי דפי' הרב לקמן דתנא דמתני' סבר טלטול ע"י שוורים שמי' טלטול א"כ אמאי טהור והא חזי לטלטל ע"י שוורים אפי' גדול וכבד הרבה כדמוכח לקמן שממלאין הכלי כשעומד על העגלה ולא ישבר וי"ל דדוקא אם בתחלת עשייתו עשאו ע"מ כן כדי לטלטלו בשוורים כמו דרדור עגלה וחביריו דחשיב ר"י בסיפא שידוע שמתחלתן נעשו לטלטל בשוורים אמרי' דמהני דשמיה טלטול, אבל כלים שידוע שלא נעשו מתחלה ע"מ כן אלא שלא לטלטלן טהור ואפי' יכול לטלטלו בשוורים דדמי לכלי קבול שאינו עשוי לקבלה שהוא טהור כדמוכח בכמה דוכתי. והילכך אפי' סתם כלים הבאים במדה טהורים דאמרי' מסתמא עשאן שלא לטלטל דטלטול ע"י שוורים לא שכיח. וכן מוכח מדברי הרמב"ם בפירושו שתלה הטהרה שהסכימו עליו בעת עשייתו וכו' וכה"ג אמרי' לעיל בפי"א מ"ב בכלים שנעשו, לקרקע טהורין אפי' לא חברן וכן אם נעשו לחברן