משנה אחרונה פ

לטהור טהור. האי כללא דווקא באונקלי שאינו מקבל טומאה בפ"ע. אבל אם הוא כלי שמקבל טומאה לעצמו אעפ"י שחברו לטהור אם לא בטל ממלאכתו ע"י החיבור טמא כדפי' בפי"א מ"ב וכולן אחת אחת בפני עצמן טמאות. פי' הרב שפירשו מן הכלי וכ"כ הרא"ש. והרמב"ם כ' עד שלא נקבעו ונראה דתרוייהו תני להו תנא דמתני' ולכך האריך למיתני אחת אחת בפ"ע דלא הו"ל למיתני אלא כולן שפירשו או כולן בפני עצמן. אלא או או קתני. או שפירשו אחת אחת או שמעולם לא נתחברו אלא היו בפ"ע. ונ"ל דאונקלי של שולחן שנטמא בעודו מחובר לשולחן ואח"כ פירש וטהר בפרישתו. והשלחן ג"כ טהר ע"י טבילה. וחזרו וחברו אותו אונקלי אל השולחן דלכאורה נראה דהאונקלי חתר לטומאה ישנה אלא שיש להסתפק אם זוקק גם את השלחן לטומאה זו שהמחובר לטמא טמא. או דילמא לא אשכחן טומאה ישנה בכלי עץ ונראה דאפי' אונקלי אינו חוזר לטומאתו כיון שהשולחן עיקר בתר דידי'. אזלינין כדאשכחן בתוספתא שהביא הר"ש פי"א מ"ד דבכה"ג אזלינין בתר עושה המלאכה והוא עיקר הכלי

מ"ג: כיסוי טני של מתכת. הא דצריך למיתני' של מתכת אע"ג דפשיטא דכולי' פרקין בכלי מתכת הוא. משום דבכל הכלים קיי"ל דכיסויין טהורים כדתנן בכלי עץ ועור לקמן ספט"ז. ודרשי' להו מקרא כל אשר יעשה מלאכה בהן פרט לחפויי הכלים. ובכ"ח נמי אמרי' בפ"ב כל המשמש כסוי טהור דתוכו כתיב בהו. אבל כלי מתכות לא מצינו דממעט קרא לכיסויין. אלא מסברא ממעטינין להו לפי שאין להן שם בפ"ע כמ"ש הרב בפי"ד מ"ג וזה הטעם לא שייך אלא בכסוי הפשוט שאין לו בית קבול דהמקבלין טמאין אפי' אין להן שם בפ"ע כדפי' פי"א מ"ב. והשתא פליגי בהא דר"ג סבר דקיבול משוי לי' כלי אעפ"י שאינו עשוי לקבלה מ"מ כיון דחזי לכך הוה לי' שם כלי ולא גרע מפשוט שיש לו שם. וחכמים ס"ל דעשוי לקבלה בעינין כמו בכל כלי קבול דכלי עץ ועור וכ"ח דלא חשיב בית קיבול אלא אם עשוי לקבלה. א"נ י"ל דכיסוי טני אין קבלתו אלא לפרקים כשהטני מתמלא כולו ואין מקום להניח בו מניחין בכיסוייו. ור"ג חשוב לי' עשוי לקבלה.. וחכמים סברי כיון דעיקרו לכיסוי טהור אבל של רופאים משתמש בו תמיד. והראב"ד פ"ג דעדיות מ"ט פי' בע"א. ודע דהא דהכיסויין טהורין היינו כשאינם מחוברין לכלי וכ"כ הראב"ד שם ועוד יתבאר זה לקמן: הדלת שבמגדל. המגדל כלי הוא ומקבל טומאה ומיירי שאינו בא במדה ודלת שלו אם מחובר וקבוע בו פשיטא דטמא אפי' של בע"ב אלא הכא כשאינו קבוע אלא תלוי בו ונשמט בידים. וכשנשמט לא חשיב חבור כדאמרי' פי"ח מ"ב גבי מוכני. וה"ה אם ניטל לגמרי ואינו תלוי אלא שדרכו להיות תלוי. והשתא הוי כמו אונקלי שפירש דאמרי' לעיל דטהור. ושל רופאים דטמא מפני שמניחין עלי' אספלנית ותולה בה המספרים. נראה דשל רופאים עשוי כמין חלל ועשוי לקבל האספלנית והמספרים. וכלי קבול טמא אפי' אין לה שם בפ"ע כדלעיל אבל אם אין בה קבול אין טעם לטמאה משום שתולה בה. והרב העתיק שמניחין עלי' אספלנית. אבל הרמב"ם בחבורו העתיק שמניחין בה: עקרב בית הבד טמאה: צריך טעם דהא אמרי' לעיל כל המחובר לטהור טהור וכיון שהקורה טהורה אמאי עקרב טמא. וצ"ל דהא דמחובר לטהור טהור היינו כשהטמא משמש לטהור והוי כמתכת המשמש את העץ. אבל הכא אין העקרב משמש לקורה אלא אדרבה הקורה משמש' לעקרב שאם לא תחבו וקבעו בקורה אין ראוי לתלות בו: אבל אונקלי שבכותלים אעפ"י שגם הם אין משמשין את הכותלים. התם טעמא אחרינא הוא למאי דתנן לעיל דאונקלי בפ"ע טהורה לעולם שהיא כחצי כלי ואין לה טומאה אלא כשחברה לכלי המקבל טומאה. והלכך אם חברה לכותל טהורה דמתחלתה טהורה היתה. אבל עקרב בפ"ע טמאה כמו עקרב של פרומביא וקביעותה לבית הבד אינה מטהרה שהיא אינה משמשת לבית הבד כדפי'. ונמצינו למדין דהא דאמר עקרב בית הבד טמא. ה"ה אם קבעה בכותל והא דאמר אונקלי שבכותל טהור ה"ה בבית הבד טהור. אלא שהתנא דבר בהווה שדרך עקרב לבית הבד ודרך אונקלי לכותל. וכבר כתבנו בפי"א דהמחובר לקרקע אינו מטהר הכלי המחובר לו אם לא בטלו ממלאכתו והיינו נמי הך דהכא וכ"מ במתני' דלקמן בסמוך

מ"ד מסמר הגרע. פי' הרב איזמל המקיז דם וכ"כ הר"ש והרמב"ם. והר"ש דחה זה דבתוספתא תני ר"ש אומר מסמר הגרע טהור שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע ולכך פי' כפי' האחר שהוא מסמר של נפחים כו' וצ"ע א"כ מ"ט דת"ק הא ודאי נעשה לשמש עם הקרקע ושפיר קאמר ר' שמעון. ונראה טעמא דת"ק כדפי' במתני' דלעיל כיון שהמסמר הזה אינו