משנה אחרונה לד

כפי' הרב והיא שיטת הר"ש והרא"ש. ושמעי' השתא ממתני' דסברא דלחומרא אמרי' דאי לקולא אין מקום עוד לשאול כיצד מטהרין דכבר אמרינן או למעטו מרוב או למעטו מד'. ותו ליכא למימר דתקנתא קאמר דהא אדרבה לעיל אמרי' דממעטו מרוב לחוד טהור וא"צ גרירת הטפלה אפי' נשאר בו ד' והכא מצריך לו ג"כ גרירת הטפלה. אלא ודאי שמעינן ממתני' דלחומרא אזלינן. ועוד שמעינן עיקר דינא דגרירת טפלה מהני כמו מיעטו מד' ודברי הרמב"ם בחבורו מוכיחין ג"כ כפי' זה שהעתיק משנתינו ברפי"ו בלשון זה תנור שנטמא ולא רצה לכותתו כיצד מטהרין אותו חולקו כו' ע"כ האיר עינינו בזה שכתב ולא רצה לכותתו ללמדינו פירושא דמתני' דתקנתא קתני אם אינו רוצה להחריב תנורו וכדפי':

אלא דלפ"ז צ"ע לשיטת רש"י ותוס' דמפרשי תרווייהו לקולא היכי מתרצי למתני'. ולא עוד אלא דסוגיית הגמ' דחולין מוכחא ג"כ דתרווייהו לקולא ומוכח התם ג"כ דמתני' דלעיל ודהכא כולהו סברי תרווייהו לקולא. דהתם רמי להו אהדדי דהכא קתני חולקו לשלשה דלא ניהוי רובו קיים. ומשמע דאפי' לא נשאר בו ד' לא טהר בפחות מרוב וכדפירש"י שם. ולעיל קתני שיריו בד' טעמא דאיכא ד' הא ליכא ד' טהור ואפי' רובו קיים אלמא דפשיטא לי' להש"ס דמתני' דלעיל דקאמר שיריו ד' דבפחות מארבע לחוד טהור אפי' רובו קיים והיינו דמפרשי תרווייהו לקולא. ולפי המסקנא כמי משמע הכי דמשני הא דצלקי' מצלק והא דעבדי' גיסטרא כלומר ההיא דלעיל דבפחות מד' לחוד טהור אפי' רובו קיים בדצלקי' ששיברו וחלקו מימין לשמאל דשוב אין חיבורו עומד יפה והלכך טהור. והכא בעבדי' גיסטרא מלמעלה למטה שמתקיים חיבורו אינו טהור אלא בפחות מרוב וגם פחות מד' אלמא דפשיטא לן דשיריו בד' דאמרי' לעיל דאי בציר לי' מד' טהור אע"ג דרובו קיים וכגון תנור בר שבעה ולפ"ז יש לתמוה טובא לשיטת המפרשים תרווייהו לחומרא דלא כהגמ'. ונראה דלהמפרשים תרווייהו לחומרא יש להם פי' אחר בסוגי' דלא כפירש"י והיינו דמתני' דהכא דקתני סתם תנור שנטמא סתמא דמילת' בכל התנורים איירי בין בבר ט' ובין בבר ז' ואפילו בבר ז' בעי נמי חולקו לשלשה דלא ליהוי רוב שלם דלעולם אינו טהור עד דאיכא תרתי פחות מד' ופחות מרוב דתרווייהו לחומרא אמרי'. והשתא קשיא לי' דלעיל מטהרין בדליכא ד' וליכא רובא בלא גרירת הטפלה. והכא משמע דאפי' איכא תרתי לריעותא דליכא לא רובא ולא ד' לא טהר בלא גרירת הטפל' (ולא ידעתי למה נדחק רש"י ז"ל שם להוכיח דת"ק אפי' ליכא ד' בעי רוב מדפליג עליו ר"מ כו' ואמאי לא ניחא לי' בפשיטות דסתמא בכל התנורים איירי אפי' בבר ז' והשתא עיקר קושיות המקשה היא מגרירת הטפלה) ומיהו מתנור גדול הרבה כגון בר י"ב או יותר דהא בכל תנורים איירי לא קשיא לי' דמאי מהני חולקו לשלשה הא אכתי איכא ד' ואמאי טהור הא אנן בעינן אפי' בפחות מרוב דלא ליהוי נמי ד' הא לא קשיא דלא מהני הכא גרירת הטפל' דהוי כמו מיעטו מד' אלא מתנור בר ז' קשיא לי' כיון דכבר לית בי' לא רוב ולא ד' למה לי עוד גרירת הטפלה הא בלאו הכי טהור ומשני דלעיל בצלקי' דמחריב לי' טובא טהור בלא גרירת הטפלה. והכא בגיסטרא אינו טהור בלי גרירת טפלה אלא דאכתי צ"ע כיון דמתני' איירי בכל התנורים ובתנור בר י"ב אמאי מהני חילקו לשלשה הא אכתי איכא ד' דהשתא ליכא למימר דגרירת הטפלה מהני כמו מיעטו מד'. הא בתנור בר ז' לא מהני אפי' ליכא ד' ולא רובא אלא בהדי גרירת הטפלה בדעבדי' גיסטרא. ואמאי מהני בתנור גדול טפי דבגדול מהני תרתי לריעותא לטהר ובקטן בעינן תלתא. ושמא אין דרך תנור להיות גדול י"ב טפחים (אבל יותר נראה משום דעבדי' גיסטרא שאינו ממעט מגובהו א"כ לעולם עדיין יש בו ד' גובה וס"ל דעיקר שיעור תנור שאמרו תחלהו ד' לשיעור גובהו איתמר כדפי' הרב בר"פ וברוחבו לא איכפת לן כלל ובין רחב הרבה או לא צריך גרירת טפלה דהא איכא בגובהו ד') ודע שמדברי הרמב"ם נראה שגם הוא סובר דבר ט' ובר ז' תרווייהו לחומרא שהרי כתב ברפט"ז תנור גדול שיריו בארבעה והקטן שיריו ברובו. וזה פשוט דקטן דקאמר לאו בקטן ממש שעשוי לתינוקת דבהאי אמרי' בר"פ תחלתו טפח ואין לו שירים כלל דבציר מטפח לא חזי' והוא בעצמו כתב בפט"ו דקטן תחלתו טפח. אלא גדול וקטן שהזכיר כאן היינו בר ט' דהוי גדול שיעורו בד' אע"ג דליכא רובא טמא כיון דאיכא ד'. וקטן היינו בר ז' שיריו ברובו אע"ג דליכא ד' דתרווייהו לחומרא. ולפ"ז נראה שזה שכתב אח"כ בדין משנתינו זו תנור שנטמא ולא רצה לכותתו כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה שזה שכתב ולא רצה לכותתו לא בא לומר שנשאר בו ד'. דהא כבר כתבנו דלהסוברים תרווייהו לחומרא. ע"כ מוקמי למתני' בכל התנורים אפי' לא נשאר בו ד'. אלא