משנה אחרונה קפט

מפזר רוב מים טהור. דאיפכא הו"ל למי' אם אינו מפזר רוב טמא דהא בהא הוא דפליג וכדפי' הרב. ולמאי דפי' ניחא דאתי לפרושי זה שאמרו כוס שנפגם רובו היינו שמפזר רובו. ונראה דת"ק מודה דברוב גובהו ודאי טהור אלא דברוב הקיפו פליגי דלת"ק אפי' רוב הקיפו טהור ולר"ש טמא: ניקב עד השתא מיירי בנפגם בדפנות והכא בניקב בשוליו: בין בבעץ ובין בזפת טהור: ואע"ג דבכ"ח אמרי' לעיל בפ"ג מ"ג דמהני לי' סתימה. הכא בזכוכית שהם חלקים לא מהני שמחליק ונופל וה"נ מוכח ספ"ג גבי משפך. ור"י סבר דבבעץ הוי סתימה מעליא ומהני אפי' בכלי זכוכית. ומ"ש הרב דלר"י הלך אחר המעמיד וחשוב ככלי מתכת. אינו מוכרח מכאן די"ל דמטמא לי' מתורת כלי זכוכית אלא דמסוגיא דשבת דט"ו מוכח הכי דאי חשוב סתימה הולכין אחר המעמיד וכ"כ התוס' שם לפי פי' רבנו שמואל. ומיהו כתבו שם עוד פי' אחר דלא מסתבר, דפליגי אי חשוב סתימה או לא אלא דלכ"ע חשוב סתימה ות"ק מטהר מטומאה דאורייתא מדין כלי מתכת דלא אזיל אחר המעמיד ומ"מ טמא מדרבנן כשאר כלי זכוכית ור"י סבר הלך אחר המעמיד וטמא מדאורייתא. אבל לישנא דמתני' מוכח כפי' הראשון דקתני בעץ דומיא דזפת דטהור לגמרי. ונראה שגם התוס' לא כתבו פי' זה אלא בברייתא דהתם שלא הוזכר זפת

מ"ד צלוחית קטנה שניטל פיה טמאה: מפני שאין מכניסין היד לתוכה אלא יוצק ממנה. אבל גדולה שניטל פיה טהורה שהוא מכניס ידו לתוכה וחובלת את היד וכן צלוחית של פלייטון אעפ"י שהיא קטנה אם ניטלת פיה טהורה מפני שחובלת באצבעו בשעה שמוציא הבושם מתוכה. כ"ז מלשון הרמב"ם בחבורו פי"ב מה"כ. וצריך טעם בשל פלייטון אמאי טהורה נהי דלא חזייא לפלייטון חזיא לדברים אחרים דאמרי' שניטל פיה טמאה. ונראה דשל פלייטון היא קטנה ביותר ואינה מחזקת אלא כמה טיפין כאותן שהם מצויין גם עתה ואינה ראוי' לדבר אחר: והאפרכס. כ' הרמב"ם שאינו כלי קבול וכ"כ הרב בפ"ב דביצה מ"ט. והטעם שזה שמקבלת החטים שנותנין לתוכה אינו קרוי מקבל כיון שחוזרין ונופלין ויורדין לריחים. ועוד דלא דמי לשק שעשוי לטלטל על ידו מה שנותנין לתוכו והחטים אין מיטלטלין ע"י האפרכסות וכמ"ש רש"י בפ' במה אשה דס"ו גבי קב הקיטע: א"ר יוסי אשריך כלים: נראה דר' יוסי לא אמר זה על המשניות הללו שסדרן רבנו הקדוש שהרי ר' יוסי הי' קודם לדורו של רבי אלא כל התנאים היו בידם משניות סדורות מרבותיהם ומשניות של ר' יוסי ג"כ הי' סיום מס' כלים באפרכסת. ויש לפרש דאפילו לא נסתיימה באפרכסת אמר כן על הפרק הזה האחרון ממס' כלים שמדבר מדיני כלי זכוכית שאין להן טומאה מן התורה לגמרי משא"כ בשאר כלים. ועל הפרק הזה כולו אמר יציאתו בטהרה: כל עצמותי תאמרנה ד' מי כמוך באלים. אשר חלק מחכמתו לעבדו במסכת כלים. ועוד אל אלהי עיני מיחלות. להאיר עיני ולבי במס' אהלות. ועל המוגמר אברך את האברך מוה' משה אהרן וואונדער שיחיה. נכד המנוח החסיד המפורסים בענותנותו ובצדקתו מוה' מרדכי בר"נ שפרינגער זצ"ל. שיגע וסייע במצוה זו להוציא לאור עולם החיבור הטהור הזה. ויען שזכה את הרבים זכות הרבים יתלה בו. וזכות תורתו של המחבר זצ"ל שיגע בה. יהי' לו לצנה ולמגן. להצילו מכל צרה ויגון. ויזכה לבלות ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים. ויחיה חיי נחת למען יוכל לעבוד להשי"ת בלי צער ועמל באמת ובתמים. ויזכה למלאות פני תבל בבנים וב"ב עוסקים בתורה וביראת השם כל הימים: כ"ד המוציא לאור