משנה אחרונה קנג

דברי רבותינו ז"ל יש לפרש מתני' בפשיטות דכל עיקר גזירת משקין שמטמאין כלים מדבריהם היא שגזרו משום משקה זב וזבה ובכמה דוכתא אמרי' מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה והלכך אמרי' נמי בהא דנטמא אחוריו לא נטמא תוכו דאחורים אינם מקום תשמיש ולא שכיחי דליהוי משקין באחורי הכלי והלכך לא גזרו שיטמא הכלי בטומאת אחורים דלא שכיחא אבל הני כלים דמתני' דתשמיש אחוריהן רגיל ושכיח בהן כמו תשמיש תוכן. כגון מדות יין ושמן היינו לוג וחצי לוג ורביעית שיש לחנוני שמודד בהן ללוקחין ויש לחנוני חבית גדולה של יין או של שמן וכשבא הלוקח ליקח רביעית נוטל המדה של רביעית ושואב בה מן החבית אבל אינו מטלטל החבית הגדולה לערות מתוכה שיש טורח וגם הפסד וכן בלוג וחצי לוג ונמצא שאחורי המדות הללו לעולם נטבלין במשקין. וכן זומא ליסטרא מכניסין אותה כולה לתוך הקדרה וכן משמרת ומסננת תמיד המשקה זב דרך אחוריהן. וס"ל לר"י כיון דהני כלים תשמיש אחוריהן תדיר ורגיל במשקין כמו תוכן אין לחלק בהן בין תוכן לאחוריהן. ור"מ סבר דלא פלוג. ושוב מצאתי בפי' הרא"ש ז"ל שכתב טעמא דר"י משום דתשמיש אלו הכלים בלח ועיקר תשמישן במשקין ונדבקין באחוריהם ולכך לא מפליג בין אחורים לתוך עכ"ד והיינו כדפי'. ונראה דהיינו נמי טעמי' דר"ש דאמר מה שבתוכן טהור וצריך להטביל. דאע"ג דבשאר כלים אין תוכן צריך טבילה שאני הני דדרך תשמישן בתוכן ובאחוריהן יחד ואין תשמיש לתוכן בלא אחוריהן הלכך כולו צריך טבילה ועוד נכתוב בזה בסמוך:

מה שבתוכן טהור וצריך להטביל:

משמע דר"ש הוא מכריע ולענין טבילת הכלי סבר כר"י ולענין מה שבתוכו סבר כר"מ וכ"כ הרמב"ם והר"ש. ומשמע מיהא דבשאר כלים דאמרינין שיש להם אחורים ותוך כשנטמא אחוריו א"צ להטביל כולו אלא אחוריו לבד ותוכו א"צ טבילה דאי נימא דתוכו נמי בכולהו צריך טבילה א"כ במאי פליג ר"ש אדר"מ. וכ"כ הרא"ש בפירושו בהדיא דבשאר כלים לא מצריך ר"ש להטביל כולם ובכלים הללו הוא כמכריע ע"כ וכ"מ מדברי הר"ש. וראיתי להרב משנה למלך שהשיג בזה על הכ"מ וכתב דודאי כל מקום ששנינו אחורים ותוך היא לענין טומאת מה שבתוכו דאי לענין טבילת כל הכלי אין חילוק דאפי' במקום שיש להם אחורים ותוך צריך להטביל כולו כדתנן לק' גבי רובע וחצי רובע כשהוא מטביל מטביל את כולו וזה פשוט עכ"ד ותמי' היא דא"כ במאי פליגי ר"מ ור"ש דמתני' ואדרבה צל"ע מאי דפשיטא להו להמפרשים ז"ל דאחורים צריכין טבילה ובאמת יש מקום לו' בהיפך דבמקום שאמרו שיש להם אחורים ותוך א"צ טבילה כלל אפי' לאחוריו כדאמרי' בפ"ח דברכות מ"ב דב"ה סברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאות וסתמא דמילתא משמע דאף להשתמש בו תרומה ותדע דאי לחולין אפי' נטמא תוכו מותר כיון דטומאת משקין דרבנן וקיי"ל בפי"א דפרה מ"ה דכל הטעון ביאת מים מד"ס מותר בחולין. וא"ש השתא הא דאמרי' גבי רובע וחצי רובע כשהוא מטביל מטביל את כולו דעד כאן לא אמרו דאחורים א"צ טבילה אלא משום שאין אדם משתמש על דפנות הכלי וגבו אבל גבי רובע וחצי רובע שהם כלים ועומדים לתשמיש אלו ודאי צריכין טבילה דהאיך ישתמש בהן טהרות ובזה אמרו כשהוא מטביל כלו' כיון שהוזקק לטבילה מטביל שניהם דאין דרך להטביל חצי הכלי אע"ג דמדינא מותר כדתנן בפ"י דמקוואות מ"ה אלא דבזבחים דע"ט אמר רבא הכא בדלי שתוכו טהור וגבו טמא משמע התם דאחורים הטמאים צריכין טבילה מדינא וכן פירש"י שם. ונראה דהתם דוקא בדלי אמרו דסתם דלי עשוי למלאות בו ומשקעו כולו בבור או בחבית ושואב בו המשקין ונמצא שמשתמש בו באחוריו כמו בתוכו ודמי לכל הני דמתני' דהכא שאחוריהם נטבלין במשקין וס"ל לרבא דהלכה כר"ש דצריך להטביל והיינו כדפי' דבעלמא כל שיש לו אחורים ותוך אין אחורים צריכין טבילה והכא ס"ל לר"ש דצריך להטביל האחורים כיון שהם עומדין להשתמש בהן דומיא דדלי ולפ"ז גבי רובע וחצי רובע שאמרו כשהוא מטביל מטביל את כולו. לאו מדינא קאמרי שלא אמרו שצריך להטביל אלא עצה טובה הוא שלא יצמצם לטבול עד מקום הטמא לבד שמא לא יכניס כל מקום הטומאה וכה"ג אמרי' התם גבי דלי ג"כ. כ"ז נ"ל עיקר לדינא. וא"נ ר"ש הכא הצריך טבילה לכולו דבטבילה ס"ל כר"י אלא דבדלי לא משמע כן ומ"מ קשה מה שפסק הרב במתני' הלכה כר"י וכ"כ הרמב"ם בפירושו. ולפמ"ש מוכח מסוגיא דזבחים דהלכה כר"ש דאלו לר"י דאמר יש להן אחורים ותוך א"צ טבילה אפי' לאחורים. ובלא"ה השיג הראב"ד דר"י הוה יחידאה לגבי ר"מ ור"ש. ומ"ש הכ"מ דלא אמר הרמב"ם אלא לענין שצריך להטביל לא מתיישב דבפירושו כ' הלכה כר"י והו"ל למי' הלכה כר"ש. ומיהו נ"ל לפמ"ש התוס' בפ' כירה ד"מ ובכמה דוכתי דהכרעה שלישית אינה מכרעת דכל שלא נזכר